"יום אחד מירי אמרה לי שיש לו בעיות קואורדינציה, אז הצעתי לה שילמד פסנתר, ועכשיו הוא נחשב לאחד הפסנתרנים המבטיחים בישראל. הוא כתב את המוזיקה למחזמר החדש 'האופנובנק', עשה ערב עם שלמה גרוניך, והוא עדיין ילד. בפרויקט החדש לקחנו יוצרים ותיקים ויהונתן מלחין ומפיק מוזיקלית את השירים שלהם, שמבצעים זמרים וזמרות צעירים, למעט מי שפתחה את הפרויקט, אילנית, עם השיר שיצא לאחרונה - 'יש בי צורך עצום לגעת', שכתבה שמרית אור".
רצנו לארץ, נפגשתי עם אסתר סופר מהערוץ הראשון. אמרתי לה: 'איך יכול להיות שאתם לא שולחים נציג ישראלי? זו פרופגנדה לישראל'. מהחדר שלה התקשרנו להפקת האירוויזיון. אמרו לנו שההרשמה נסגרה, אז יצאתי ממנה עם הבטחה שבשנה הבאה אילנית תייצג באירוויזיון את ישראל, לראשונה בתולדותיה".
"כשהגענו לפריז, רגע לפני שהיינו צריכים לעלות לבמה לחזרות, יזהר אמר לי שהוא לא מרגיש טוב. הלב ירד לי לביצים. עוד יומיים התחרות, ויזהר שוכב במיטה כולו חיוור. תרגמתי את זה לכך שהוא חטף פחד. צלצלתי לשגרירות וביקשתי רופא. אמרתי לרופא שאני לא יודע מה יש לו, כי הוא חיוור ולא קם מהמיטה. הרופא שאל לדעתי, ואמרתי לו: 'תנסה להזריק לו מים'. הרופא עשה זאת ופתאום יזהר קם על הרגליים. אתה יודע מה היה המשפט הראשון שיזהר אמר לי? 'אתה רואה, שלמה, סבלתי מחוסר ברזל'. עד היום אין לו מושג שלא הזריקו לו כלום, רק מים".
"שמעתי את השיר שהוא הציע ואמרתי לו: 'אפילו לעוזרת בית שלי לא הייתי נותן את השיר הזה'. אבל בגלל שהייתי חטטן ובעל אמביציה, ביקשתי ממנו שישמיע לי את שאר השירים שהתקבלו לפסטיבל הזמר. כשהוא השמיע לי את 'הללויה', התעלפתי. אמרתי לו שאם יש לי את השיר הזה, אנחנו לא רק זוכים בפסטיבל הזמר אלא זוכים באירוויזיון".
"מפה הקריירה שלו התחילה", אומר. "לקחתי אותו להקלטות באנגליה ונסענו לטפח לו קריירה בצרפת. הדבר הראשון שעשיתי זה לשדך לו את יזהר אשדות כמפיק מוזיקלי. יזהר הפיק לו את השיר הבינלאומי הראשון 'Gypsy Lady' וחברות התקליטים רבו עליו". הפנטזיה להצליח בצרפת לא התממשה. חיים כהן חזר לארץ. "החלטתי למתג אותו ככוכב פופ בישראל", אומר צח. "הדבקנו לו את שם הבמה 'אדם', שזה בעצם שמו האמצעי בתעודת הזהות, ויזהר, שכל כך התלהב ממנו, נתן לו את השירים שהוא רצה להקליט בעצמו".
התרעות פיקוד העורף