כל הג'אז הזה: הפסנתרן עומר קליין מצליח בגרמניה אך לא שוכח לחזור לארץ

השאלה הראשונה ששאלתי את עומר קליין הייתה “מה זה ג'אז בעיניך?". קושיה שיכולה לקחת להרבה מאוד כיוונים - בכל זאת, ג'אז - אבל זכתה אצלו מיד למשנה אידיאולוגית סדורה. “קראתי לא מזמן ספר שבו ארט טיילור, מתופף ג'אז חשוב מהפיפטיז, מראיין 30 מגדולי הג'אזיסטים", הוא מספר. “ובספר הוא שואל אותם בדיוק את אותה שאלה. מה מתארת מבחינתם המילה ג'אז. התשובה הייתה כמעט חד־משמעית - שזו מילה שהם מרגישים שנכפתה על המוזיקה הזו מבחוץ, והיא בעצם מקטינה אותה. רובם המכריע של מוזיקאי הג'אז המקוריים היו שחורים, והחברה הלבנה של אז גם רצתה את המוצר הכל כך אטרקטיבי הזה, וגם לא רצתה שההיסטוריה הרשמית תספר מי יצרו את המוזיקה. אני חושב שלזה הם מתכוונים במילים כפייה והקטנה. מה גם שהם מספרים שהמילה ג'אז הייתה במקור סוג של סלנג לסקס, במובן הלא מכובד".

הגדרה מצוינת, שאולי מסבירה מדוע המוזיקה של קליין מענגת גם מאזינים שנוהגים לטעון שהם “לא אוהבים ג'אז", כמו הח"מ. אבל לפני שנצלול לתוך נבכי היצירה, הגיע הזמן לתעודת זהות קצרה. קליין (40) נחשב לאחד מפסנתרני הג'אז הישראלים הגדולים ביותר בשנים האחרונות. הוא גדל בנתניה, למד בתלמה ילין ומגיל צעיר החל ללמוד, לחיות ולפעול מוזיקלית בחו"ל. בתחילה בניו יורק, ומאז 2009 בגרמניה, שבה הוא עדיין מתגורר וזוכה להצלחה גדולה. הוא הוציא עד היום שמונה אלבומים, כולל עם חבריו הקבועים אמיר ברסלר המתופף וחגי כהן מילוא הבסיסט, שיחד מרכיבים את “עומר קליין טריו". ההרכב, שבשנה הבאה יחגוג עשור לקיומו, יופיע בפסטיבל הג'אז הקרוב באילת, ב־11.11, וזאת הסיבה הרשמית לשיחתנו. הפסטיבל עצמו ייערך ב־10.11־12.11, ויכלול 18 הופעות, בין היתר של שמות גדולים מחו"ל דוגמת ג'ייקוב קולייר האנגלי, זוכה חמישה פרסי גראמי.

בחזרה להגדרות של ג'אז, קליין נוהג לשלב בעבודה שלו מוטיבים מעולמות מוזיקליים מגוונים ולא תמיד שגרתיים. הוא העלה למשל מופע מחווה לחלוצי המוזיקה המזרחית בהשתתפות יהודה קיסר, הופיע יחד עם רונה קינן, ביצע כזמר מספר שירי ילדים שתורגמו מיידיש, ועוד ועוד. “לדבר על ג'אז בלי לדבר על היחסים שלו עם ז'אנרים אחרים זה כמעט חסר משמעות", הוא טוען. “אני לא מכיר אף מוזיקאי ג'אז שאין לו את הקרוסים האלה, זה כמעט מצחיק לקרוא לזה קרוס. זאת יותר גישה למוזיקה, שבה אתה יכול להביא לתוכה מה שאתה רוצה מהעולם שלך. בגלל זה זה גם מחזיק, כי זה משהו שיכול לגדול איתך. ועם הדורות הבאים".

בקרוב הוא יופיע, כאמור, בפסטיבל הג'אז באילת, שמאז שיוסי פיין הפך למנהל המוזיקלי שלו מתאפיין בערבוב מבורך של ז'אנרים, כולל אירוח אומנים שאינם נתפסים כלל כאומני ג'אז. בפסטיבל הנוכחי אלה יהיו, למשל, רביד פלוטניק, גידי גוב, נטע ברזילי ואחרים. הוורסטיליות הזו לא תמיד מתקבלת בהבנה בידי מעריצי ג'אז ותיקים. קליין, כשלעצמו, חושב שמדובר בתהליך רחב בהרבה מהפסטיבל הדרומי שלנו. “יוסי פשוט יישר קו עם מה שקורה בכל העולם", הוא מסביר. “ביום שניגנתי בנורת' סי ג'אז פסטיבל ברוטרדם, הופיעו גם ענקי ג'אז כמו הרבי הנקוק וצ'יק קוריאה, אבל גם ד'אנג'לו ואפילו ליידי גאגא. ולכן, התוכנייה של פסטיבל אילת נראתה לי מאוד דומה למה שאני מכיר ממקומות אחרים. המצב של הג'אז היום בעולם הוא כזה שבו הפריות עם ז'אנרים אחרים נעשות ביתר שאת, וטבעי שפסטיבל ישקף את זה".

אבל חי כבר שנים רבות, כאמור, בחו"ל. בקומוניקט הרשמי של הפסטיבל נכתב כך: “קליין מנהל את הקריירה המצליחה שלו מביתו שבגרמניה, ולא שוכח לחזור הביתה". כשאני מקריא לו את השורה, הוא פורץ בצחוק גדול, ואז חושב לרגע ואומר: “זה בסך הכל די מדויק. מאוד טבעי לי להגיע לארץ. יש לי פה משפחה, חברים, קהל קבוע".