ירדנה ארזי, שתעלה היום לבמה במופע “דמיון צועני” עם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, בניהולו האמנותי של אלעד לוי ובניצוחה התזמורתי של סיון אלבו בן חור, תסגור בו מעגל עם שניים מאלבומי העבר שלה. האחד, “נשמה צוענית”, נולד בשנת 1987 כשארזי, אז הזמרת המובילה בישראל, הקליטה אלבום שמבוסס על שירים צועניים מתורגמים לעברית על ידי אהוד מנור, בהפקה מוזיקלית של מתי כספי.
האלבום כלל להיטי ענק כמו “הכינור הנאמן”, “רוח ואש”, “מה יש לי” ו”כשהצועני אוהב” וזכה למעמד של אלבום פלטינה משולשת. “האלבום הזה היה פריצה שלי לעולם מוזיקלי אחר לגמרי”, אומרת ארזי. “זו הייתה מוזיקה יותר אתנית. הרגשתי עם האלבום הזה כמו דג במים כי אני באה מהרקע של השירים האלה”.
שנתיים לאחר צאת האלבום הקליטה ארזי את האלבום “דמיון מזרחי”, מאלבומי הפופ הים־תיכוניים הראשונים במחוזותינו, שכלל שירים המבוססים על מוזיקה ערבית, בהם להיטים של גדולי הזמר הערבי כמוחמד עבד אל־והאב ופיירוז, וטקסטים עבריים של אהוד מנור, על פי תרגומיו של שאפיק סלמן ובהפקתו המוזיקלית של ירון בכר.
“העבודה על האלבום הזה הייתה הרבה יותר קשה כי אלו היו עולמות רחוקים ממני מאוד”, היא אומרת. “בניגוד לאלבום ‘נשמה צוענית’ שבו הלכנו אל המוזיקה הצוענית, באלבום ‘דמיון מזרחי’, ירון בכר לקח את המוזיקה הערבית אלינו, כדי שאצליח להסתדר עם זה”.
ב־2020, בתקופת הקורונה, הקליטה ארזי גרסה מחודשת לשיר. “היום הכל השתנה”, היא אומרת. “יש פחות קשב לטקסט באופן כללי, ויותר הולכים על המעטפת ההפקתית והמקצבים. יש פחות תובנות היום, הכל נורא מהיר. אם בחמש השניות הראשונות לא התחברת – אתה מעביר שיר. מזל שאת ‘ליל חניה’ חנן יובל, אפרים שמיר ואני הקלטנו לפני 50 שנה. המציאות השתנתה. אני לא חושבת שיש לזה היום מקום”.
בחודשים האחרונים הקליטה ארזי דואט עם נועה קירל לשיר “אילו ציפורים”. “היא זמרת טובה והיא מוכשרת מאוד“, אומרת ארזי. “יש לה מעטפת מקצועית מאוד טובה, היא מאוד נחושה. היא בחורה רצינית שקמה בבוקר לעבוד, ויש לה את כל התנאים והמפרט שדרושים לזמרת מצליחה. ממש ככה”.