ב-11 בפברואר 1963, בהקלטה שארכה 13 שעות, הקליטו ג’ון לנון, פול מקרטני, ג’ורג’ האריסון ורינגו סטאר, הלוא הם הביטלס, את אלבום הבכורה של הלהקה, Please Please Me, שיצא ב־22 במרץ באותה שנה והביא לעולם את שיגעון הביטלמניה.
חלק נכבד מהאלבום הוא גרסאות כיסוי שהלהקה נהגה לבצע בהופעותיה המוקדמות, לצד שירים מקוריים שכתבו לנון ומקרטני. האלבום, בהפקתו המוזיקלית של ג’ורג’ מרטין, מונה 14 שירים ודורג במקום ה־39 על ידי המגזין “רולינג סטון” ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים.
“בשנות ה–60, החוצפה הזו הייתה מהות הרוקנרול”
"אני נורא אוהב את הבייס־ליין של השיר הזה, שמאוד ייחודי לפול מקרטני ומזכיר את צ’אק ברי. זה שיר בן 60 שנה, עם סאונד ורוקנרול של פעם, שמחזיק מעמד עד היום בזכות המלודיה הטובה והאנרגיה הטובה שיש בו”.
הרעיון לכתיבת השיר נולד לפול מקרטני במהלך נסיעה מביתו בליברפול להופעה של הלהקה בשנת 1960, לאחר ששמע ברדיו שיר עם אירי בשם As I Roved Out המבוסס על שיר העם האנגלי Seventeen Come Sunday.
“ביחס לגבר שלרוב לא הראה רגשות, השיר הקטן הזה מפתיע”
"אבל דווקא Misery שמסתתר מאחורי קצב מהיר והרמוניות קוליות, חשוף לא פחות מהשירים המאוחרים יותר של לנון. ביחס לגבר שלרוב לא הראה רגשות, השיר הקטן הזה לא יכול להיות יותר מפתיע. זאת אחת הסיבות שהוא הפך בשנים האחרונות לאחד מהשירים האהובים עליי באלבום המצוין הזה”.
כשהביטלס חיממו את כוכבת הפופ הבריטית היהודייה הלן שפירו, מנהלה האמנותי חיפש חומר חדש עבורה. לנון ומקרטני הציעו את השיר הזה, אך הוא סירב. מי שהתאהב בשיר היה הזמר קני לינץ', שהוציא את השיר במרץ 1963.
“זהו אחד השירים הכיפיים לביצוע בהופעות”
"למרות שהביטלס שמרו פחות או יותר על המבנה והתפקידים המוזיקליים מהעיבוד המקורי, השיר קיבל אופי שונה לגמרי, אותו האופי שייחד את הביטלס כבר מהאלבום הראשון שלהם. מה שמיוחד מבחינה מוזיקלית בשיר הוא שהבית האחרון (שחוזר פעמיים) שונה במבנהו משאר הבתים. זה דבר שלא היה מקובל באותה התקופה”.
השיר הוקלט לראשונה בשנת 1962 על ידי יוצרו, זמר הרית’ם אנד בלוז ארתור אלכסנדר, ונכתב על חברתו (ולימים אשתו) אן ועל האקס שלה, שניסה לזכות בה בחזרה.
“נגינה פשוטה, מלאת רגש, מסר ברור ומלודיה קליטה”
"עף לי השכל מכמה שהשירים היו פשוטים ויפים ואמיתיים. אחר כך גם התחלתי לנגן אותם, והשיר שהכי תפס אותי היה Love Me Do - גם כי הייתי נערה צעירה וזוהי התקופה המושלמת לשירי אהבה, וגם בגלל שיש בו קצת אלמנט של ‘שיר מדורה’. נגינה פשוטה, מלאת רגש, מסר ברור ומלודיה קליטה. כל מה שצריך להיות בשיר פופ”.
ג’ון לנון ופול מקרטני החלו לעבוד על השיר בשנת 1958 והקליטו לו גרסה ראשונה ביוני 1962 עם המתופף פיט בסט. גרסה זו נגנזה, ולאחר שבסט הוחלף ברינגו סטאר, השיר הוקלט מחדש ושוחרר לרדיו ב־5 באוקטובר 1962. הוא העפיל למקום ה־17 במצעד הפזמונים הבריטי. זהו הסינגל הרשמי הראשון של הביטלס.
“אהבנו מאוד לנגן שירי רוק קצביים מהסוג הזה”
"כשהביטלס יצאו עם השיר Love Me Do, לא כל כך התלהבתי, אבל כששמעתי עוד כמה שירים שלהם – התאהבתי. ברגע שהביטלס הוציאו את התקליט הראשון, כבר היו שם שירים נהדרים שאהבתי מאוד. השיר Boys הוא בדיוק הסגנון של השיר הידוע והאהוב של ריי צ’ארלס What’d I Say, והמעניין הוא שרינגו סטאר הוא הסולן בשיר הזה”.
השיר Boys הוקלט לראשונה על ידי להקת הבנות האמריקאית “השירלז” בשנת 1960 כ־B־SIDE של להיטה הידוע Will You Still Love Me Tomorrow?.
“זה אחלה שיר שתמיד כיף להאזין לו”
"הגרסה הראשונה הוקלטה עם המתופף פיט בסט והגרסה השנייה, המופיעה כמובן בתקליט, היא עם רינגו סטאר כמתופף. השיר הזה לא זכה כל כך להצלחה כי הוא היה B־SIDE ואנשים פחות מכירים אותו, למרות שהוא יפה לא פחות מלהיטי הביטלס האהובים”.
ג’ון לנון, שהלחין את השיר, הושפע בו מהסגנון של המוזיקאי סמוקי רובינסון ולהקתו “המירקלז”, ובייחוד משירם What’s So Good About Goodbye משנת 1961.
“זה שיר מורכב מאוד, למרות שהוא נשמע פשוט, קליל ושמח”
"כשהשיר יצא חייתי ביפן כילד ושמעתי אותו בפעם הראשונה שם. ברגע שנחשפתי לאלבום הזה של הביטלס, החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיי. זה פסקול החיים שלי. זה התקליט שהכי חרשתי אותו אי פעם. השירים בו הוקלטו לייב בארבעה ערוצים, ללא תוספות באולפן. יש בשיר הזה מילה אחת שמקרטני שר, בזמן שלנון שר על אותו ערוץ מילה אחרת, וזו הייתה טעות שאי אפשר היה לתקן. אבל בגלל שהשירה הייתה הכי טובה, הם לא רצו להקליט שוב, אז השאירו את זה ככה”.
ג’ון לנון יצר את השיר בהשראת השירים Only The Lonely של רוי אורביסון ו־Please של בינג קרוסבי. השיר יצא בתקליטון ב־11 באפריל 1963 כ־B־SIDE של השיר From Me To You. הוא העפיל למקום השני במצעד הבריטי ולמקום השלישי במצעד האמריקאי.
“השיר הזה מייצג עבורי את ההתחלה של הביטלס”
השיר הוקלט על ידי להקת הבנות האמריקאית “הקוקיז” בשנת 1962 וזכה לגרסאות כיסוי רבות בפי להקות הקצב הבריטיות, בהן הביטלס. הסולן בשיר הוא ג’ורג’ האריסון, וזו גם הפעם הראשונה שקולו, כסולן, נשמע.
“הליריקה הרומנטית נגעה ללבי כנער שחווה התאהבויות בלתי ממומשות”
"התאהבתי מיד. לאותה עבודה באנגלית בחרתי את P.s I Love You בגלל הסגנון המלודי והרך, מעין שעטנז של קאנטרי ופופ. הליריקה הרומנטית נגעה ללבי כנער שחווה התאהבויות בלתי ממומשות. לימים מצאתי סגנון דומה גם באלבומם הרביעי של הביטלס Beatles For Sale (דצמבר 64’), ואהבתי אותו כל כך. אגב על אותה עבודה באנגלית קיבלתי 85, אבל הציון לא באמת שינה לי: הכרתי את הביטלס, וזה היה שווה הכל”.
פול מקרטני כתב את השיר במהלך הופעותיה של הלהקה בהמבורג שבגרמניה. הוא שאב השראה ללחן מהשיר Soldier Boy של להקת "השירלז".
“זה שיר טינאייג’רי במהותו, אבל טינאייג’ר מחונן בעליל”
"הקצב שוקק חיים, והמפוחית מעניקה ממד קצת מלנכולי. המקום הפרטי שאליו אנחנו יכולים לברוח כאשר אנחנו בודדים או עצובים הוא עבורי המוזיקה. שם, מתוך התבודדות נוצרת הרמוניה אשר מחברת בין אנשים. הפרטי והאינטימי הופכים לאוצר של כולם, בדיוק כמו הביטלס”.
בלחן של השיר הזה ג’ון לנון שאב השראה מהמוזיקה השחורה של חברת התקליטים “מוטאון”. שם השיר ניתן לו בהשראת השיר There’s A Place For Us מפסקול הסרט “סיפור הפרברים”.
“בעיניי השיר הזה הוא התגלמות התום של ג’ון לנון”
ג’ון לנון כתב את השיר בהשראת I’m Wishing, שיר מתוך הסרט המצויר “שלגייה ושבעת הגמדים” משנת 1937, שאמו, ג’וליה, נהגה לשיר לו בילדותו.
“יש בשיר הזה ניחוח של דבש, זה מזכיר לי את הילדות הקסומה שלי”
מקור השיר הוא נעימה אינסטרומנטלית שנכתבה לגרסת ברודוויי של מחזה בריטי באותו שם. הנעימה, בביצוע המוזיקאי הרב אלפרט, זכתה בפרס הגראמי. בשנת 1961 הוקלטה גרסה ווקאלית לשיר בפי הזמר בילי די וויליאמס, אך רק בשנת 1962 הפכה ללהיט ווקאלי בביצוע הזמר לני וולש.
“ראית בשיר את היכולות מרחיקות הלכת שלהם”
השיר הוקלט במקור על ידי להקת הבנות האמריקאית “השירלז” בשנת 1961 ונשא את שם אלבומן שיצא ב־62’. הביטלס החלו לבצע את השיר עוד בהופעותיהם בשנת 61’.
“השיר הזה תפס אותי כשהייתי בן 14 והתחלתי לנגן עם קבוצות ילדים בשכונה”
זהו אחד הקאברים המוצלחים של הביטלס, שהוקלט במקור בשנת 1961 על ידי להקת הרית’ם אנד בלוז האמריקאית The Top Notes. בשנת 1962 זכה השיר לגרסת כיסוי מוצלחת של להקת “האחים איזלי”. לנון, ששר את הקול המוביל בשיר, נשמע בו צרוד, שכן זה הסינגל האחרון שהוקלט בסשן ההקלטות אחרי קרוב ל־12 שעות הקלטה באולפן.
התרעות פיקוד העורף