30 שנה אחרי הבכורה של "אנאפאזה", העלתה בסוף השבוע להקת המחול "בת שבע" מחדש את המופע עוצר הנשימה, ופתחה סבב של שבעה מופעים בלבד, שכולם ייערכו בהאנגר 11 בתל אביב. "אנאפאזה" זכתה להצלחה רבה בארץ ובעולם, והבכורה המחודשת שלה - בשבוע יום הולדתו של היוצר אוהד נהרין - היא תצוגה מפוארת ומרהיבה של תהיות על קונספט הגבול.

המופע האנרגטי משייט בין רגעים של סדר קבוצתי מופתי, ספק מגביל והרסני באחידותו, ספק מזין ומגונן, לבין תצוגה מתפרצת של היחיד הפראי בביטוי חסר פשרות של נאמנות מוחלטת לאותנטי. המוסיקה החיה - של אבי בללי (בס), דני מקוב (תופים) ואוהד נהרין בעצמו (גיטרה) - סוחפת ומרעידה את החלל, ודורשת מהרקדנים להתנפץ מכל מכת תוף אל התנועה, כשהם גורפים את הבמה כמו גל עצום מכל עבר.

האסתטיקה מוגשת לא באמצעות אלמנטים קישוטיים, אלא באגביות כמבנים גאומטריים על הבמה, שורות עמוסות וסדורות באחידות קיצונית; לרוב הביגוד שחור ואחיד, שלא להסיט את המבט מהמשחק לסירוגין בין הציות למבנים כמו קבוצה, שורה, זוג, לבין הפרט המעז פתאום לשבור את האחדות ולבטא בעוצמה את תשוקותיו וחלומותיו בתוך ועל אף הקולקטיב בו הוא מתקיים.

מהי אחדות?

התאורה פשוטה ועדינה, תומכת בהתרחשות ומלטפת בצניעות את הבמה כמבקשת לשרת את הרגעים הקבוצתיים העוצמתיים, אך ממוקדת ובהירה מאוד כשנדרשת לתמוך בפרט הלא-מציית, המבקש לזהור סולו תחת ספוט מלכותי. לרגעים, היחיד נפלט ומתרחק מהקבוצה, לוקח ספייס ומשמיע בחופשיות את עצמו במחול ובקריינות, ולרגעים הבדידות לכאורה הזו תוחלף בלבדות זוהרת, חופשיה, מנהיגה, סוחפת, שולטת וכובשת, עושה בקולקטיב כרצונה. הנה היא, תצוגה של כוח בלתי מוגבל, כשרקדן בשמלה צחורה נוצצת, בודד על הבמה, לוקח מיקרופון וגורם לקהל לציית לו.

המופע הסוחף מתמודד בהומור, יופי וטונות רגש עם שאלות כמו מהי אחדות? מהו הרגע לשבור אותה, להיפרד מחמימותה ואולי אף להעז למרוד ולהשיל קונפורמיזם לטובת ביטוי אישי? האם רגע הרסני וכאוטי מעין זה יוביל לפגיעה ברקמה אליה אני משתייך, או שמא יצמיח משהו חדש ורענן? 

לקראת סיום עולים הרקדנים לבמה עם דגלים של מדינות בעולם, ביניהן כאלה ששילמו בדם על הגדרת משמעותם של האיחוד וההיפרדות.
"אנאפאזה" מייצר מרחב בטוח לשאול ולפקפק, ומציע התבוננות ביתרונותיה ובחסרונותיה של ההיפרדות מול אלה של האחדות - כשלרגע הוא לא מותיר אותך נבגד, נטוש וחסר אונים במסע הזה, לא משנה מה תהיה בחירתך. אתה תמיד מוזמן.