בסוף השבוע הקרוב תפתח תערוכה חדשה ומסקרנת, 'נופי תודעה' של האמן עמי פייצ'ביץ', בגלריה לאמנות בקיבוץ רמות מנשה, באוצרותה של שירי ברוזה.

הצייר עמי פייצ׳ביץ', בן 52, חי ויוצר בתל אביב, נשוי ואב לילדה. הוא סיים את לימודיו בבצלאל בשנת 2000 בהצטיינות וזכה להצלחה והערכה רבה, בזכות סגנון הציור הייחודי שלו בצבעי מים. בעת סיום לימודיו, מדינת ישראל חוותה גל של פיגועי טרור. כאמן צעיר בתחילת הקריירה האמנותית שלו, פייצ'ביץ' הרגיש צורך לעסוק במציאות המסוכסכת. הוא שאל את עצמו אם להישיר מבט אל המציאות או דווקא להתרחק ממנה אל עולם אסקפיסטי ואחר. אם לעסוק ביצירתו במציאות היומיומית, או להתעמק בחקר של תאוריות מעולם האמנות?. בסופו של דבר הכריע הצורך העז שלו לעסוק במציאות המדממת ובדימויים הקשים הנובעים ממנה. פייצ'ביץ' לקח על עצמו גם אתגר של שימוש בצבעי מים, מדיום שדורש שליטה מרובה מחד ועם זאת רוך ואווריריות, כמעט רוחניות, מנוגד להלך הרוח האגרסיבי והאלים שהתקופה זימנה אז בשפע.

לאורך השנים הציג פייצ'ביץ' בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות בגלריות ובמוזיאונים ברחבי הארץ. לא ניתן היה להישאר אדישים אל מול ציורי האקוורל הווירטואוזים שלו, עם הסצנות המסעירות שבהן צייר דמויות של אנשים או של חיות, בפלטת צבעים מרהיבה.

''הבית בסוף הדרך'' (צילום: אברהם חי)
''הבית בסוף הדרך'' (צילום: אברהם חי)

פייצ'ביץ' החל אז גם ליצור בעילום שם עם אמן נוסף בפורמט של פוסטרים מחאתיים שתלה ברחובות תל אביב. בהם הביע ביקורת חברתית מתוך רצון להגיב על המציאות מחוץ לגבולות חללי האמנות. לפעול לאו דווקא מתוך הטריטוריה של האמנות, אלא ממקום כאוטי ועם זאת נגיש מאד ובגובה העיניים על מנת לבטא מחאה ולעורר תשומת לב מקסימלית.הוא שאף להגיע לקהל רחב ולזעוק את הצעקה שלו בלב המרחב העירוני.

לאחרי שצייר כעשור בצבעי מים, הוא עשה תפנית מדיומלית ועבר ליצור בצבעי שמן. תהליך המעבר למדיום החדש היה איטי ושקדני, במהלכו החליט גם לזנוח את נושא האלימות והכאב האנושי. לאחר שטייל רבות בעולם, החל באותה תקופה לצאת לטיולים בארץ. כל מקום בארץ הזכיר לו את שירותו הצבאי בגולני והחזיר אותו למקום הכואב שממנו התפתחה יצירתו. לקח זמן עד שהצליח לחוות את הטבע בנפרד מזיכרונות האימונים הצבאיים והלחימה.

פייצ'ביץ' היה מצלם במסעותיו את הנופים היפים והקסומים של רמת הגולן ולאחר מכן מצייר אותם בסטודיו התל אביבי שלו, כשהם משולבים באלמנטים היסטוריים מלחמתיים טעונים, האופייניים לאזור. הוא הבין שלא התרחק באמת מחוויותיו בשרות הצבאי ונפגש מחדש עם טראומת הקרב בנופים שצייר. הטבע הישראלי היפה שמשלב בתוכו היסטוריה של שדות קרב ושדות מוקשים, מלחמות ואויבים.

פייצ'ביץ' מתעניין בציור שפועל על ניגודים. מצד אחד הוא מזמין להתבונן בנוף ומנגד בועט את הצופה החוצה להתמודד עם המציאות ואינו מאפשר בריחה טוטאלית. הפעולה הציורית שלו מתרחקת מהצבעוניות הישראלית המוכרת והוא עושה שימוש בצבעוניות אקספרסיבית של פלטת צבעים רחבה והרמונית, שהופכת לעיתים לזרחנית ואלימה בגודש הציורי שלה. נופי רמת הגולן בציורים בתערוכה רוויים בצבעוניות פסיכדלית, פינות הטבע נעות בין מקום אמיתי לחלום והזיה.

המבנים הצבעוניים (צילום: עמי ארליך )
המבנים הצבעוניים (צילום: עמי ארליך )

בתערוכה 'נופי תודעה' המוצגת בגלריה לאמנות של רמות מנשה, מוצגות שלוש סדרות של ציורים העוסקים ברמת הגולן. סדרת הבריכות מתבססת על בריכות הקצינים הסוריות, שנבנו בבסיסים הסורים שאותם כבשה מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, שבהן אהב לטייל. סדרה אחרת עוסקת במבני צבא נטושים והרוסים למחצה, שהטבע חזר וכיסה בניסיון לנכס אותם בחזרה לעצמו. בסדרת נוספת מבנים שתולים בטבע, זרים לטבע בנוכחות ובצבעוניות שלהם ונראים כמו קוביות לגו או בתי משחק על לוח מונופול. ״גם כשאני יכול לצייר פרח, המטענים הם חלק ממני. השילוב של ההיסטוריה שלי ושל המקום ייצרו פרח אחר״.

התערוכה 'נופי תודעה ' תפתח ביום שבת, 13 בינואר 2024 בשעה 11:00-13:00, בגלריה לאמנות של קיבוץ רמות מנשה. היא תהיה פתוחה עד ה 17 בפברואר, אז יתקיים בה שיח גלריה ומופע פרפורמנס מאת יוליה פריידין. אוצרות: שירי ברוזה.