מבין 800 הערים השונות בעולם בהם מתקיימים ערבי האמנות והיצירה 'פצ'ה קוצ'ה', שבמסגרתם מוקצבים לכל משתתף שש דקות וארבעים שניות לעלות על הבמה ולהציג את עצמו ואת יצירתו או הרעיון שלו, הפצ'ה קוצ'ה של תל אביב הוא הגדול ביותר בעולם.



באירוע האחרון שהתקיים כאן צפו 8000 איש בארבעה סבבים שונים, בעוד שבמקומות אחרים בעולם, כולל בערי ענק כמו ניו יורק, טהרן, פריז או טוקיו, שבה נולד הקונספט הייחודי, מספר הצופים נע בין כמה עשרות לכמה מאות אנשים בלבד. "אנחנו רחוקים בהרבה מכל השאר, וזה כנראה בגלל שבארץ יש המון יוצרים שעושים דברים נפלאים, וגם יש קהל גדול ומגוון, שרוצה לראות את הדברים האלה." אומרת ענת ספרן, יוזמת הגרסה המקומית.



קבלו תזכורת קצרה: זוג אדריכלים, בריטי ואיטלקייה, שחיים ביפן, ערכו לפני 12 שנה ערב חד-פעמי לקולגות, שהוזמנו להציג שקפים ולהרצות על עבודות האדריכלות שלהם. המארחים רצו להגביל את המוזמנים, הידועים כמאריכי דברים, והקציבו לכל אחד זמן שמתאים להצגת עשרים דימויים בלבד - 6 דקות וארבעים שניות. האירוע הצליח כל כך שדי מהר הוא הפך לתנועת אמנות עולמית ללא מטרות רווח. ערבי הפצ'ה קוצ'ה ("רחשי שיחה" ביפנית או במילה אחרת: בלה בלה), הציעו פלטפורמה חדשנית המפגישה על במה אחת ובאווירה ביתית אמנים, אנימטורים, צלמים, מעצבים תעשייתים, גרפיקאים, הוגים, רקדנים, מוזיקאים ויוצרים אחרים, שאינם נמצאים תחת הגדרה יצירתית ברורה.



ספרן השתתפה בערב כזה כשהייתה ביפן ונדלקה על הרעיון. השלב הבא היה לייבא אותו לתל אביב. בארץ היא צירפה את איתי מאוטנר ובערב הראשון שהם ערכו בקפה 'סלונה' בתל אביב, השתתפו כמאתים איש בלבד.



אבל השמועה על ערב אמנות ויצירה בראש אחר, מדליק, מרתק וייחודי, שחלק מהמציגים מדברים, אחרים שרים, זזים או מזיזים, פשטה בעיר במהירות וההצלחה מיהרה להגיע. גם אחרי מעבר להאנגר 11 המרווח בנמל תל אביב, עדיין הייתה זו משימה בלתי אפשרית להשיג כרטיסים, ובשנה שעברה הם עברו למתכונת דאבל של הפנומנה התרבותית הזו - שני ערבים, שני מפגשים כל ערב, אלפיים איש בכל מפגש - עם מנעד אנושי רחב של צעירים, מבוגרים היפסטרים עדכניים או סקרנים חובבי חידושים ופטנטים. "לא כל יוצר מרגיש נוח ללכת להציג במוזיאון או בגלריה, ופתאום יש לו לינק מאד נעים המציע במה מאוד מגוונת, המפגישה אמנים מנישות שונות ביחד ואפשר להיחשף להמון דברים. זה פורמט שעובד כי זה מאד מסקרן" מוסיפה ספרן.



בימיו הראשונים בארץ היו מציגים בפצ'ה קוצ'ה בעיקר עבודות או פרויקטים מוכנים, אך באירועים האחרונים יש גם לא מעט יצריות ועבודות שנערכות במיוחד עבור ערבי הקונספט הללו, כמו העבודה של קבוצה האמנים והמוזיקאים 'איפה דנה' (פצ'ה קוצ'ה מספר 9), במסגרתו שישה פועלים-רקדנים קיפלו אוריגמי ענקי בלייב על הבמה, ובהמשך הוזמנו למיצגים דומים. "הפורמט הזה מעודד יצירה ואנחנו מאד אוהבים שזה קורה," מוסיפה ספרן, שאוצרת את האירוע עם מאוטנר. יחד הם חורשים את עולם היצירה הישראלי התוסס ותרים אחר אמן, יוצר, סטודיו שכוח-אל או פתיחת של תערוכה, ואת הדברים המעניינים הם מביאים לבמת הפצ'ה קוצ'ה.



חברת ההפקה "פאזה" פרשה את חסותה על פצ'ה קוצ'ה מאז שנתו השניה ובאירוע הקרוב, ה-17 במספר, ישתתפו תשעה אמנים שונים, כולל אורח מברלין, האנימטור ניקולאס רוי, שממציא מכונות חכמות חוקרות אנרגיה, חיסכון ופרטיות. המצגות, המוקרנות במקביל גם על מסכים ענקיים וכוללות 20 שקופיות או סרטים שאורך של כל אחד מהם הוא כעשרים שניות, כוללות הפעם גם עבודות של אמנית הקול, המוזיקה והצליל, ויקטוריה חנה, עם עבודת היפ הופ וראפ קצבי ופרוע על בסיס טקסטים עתיקים, של האמנית הרב תחומית דינה גולדשטיין ושל הבובנאית יוצרת החרצופים, הילה פלקשקס. הטיפוגרפית לירון לביא טורקניץ' תציג פונט חדשני "ערברית" המשלב עברית וערבית, השחקן והקומיקאי עידן אלתרמן, שמגיל ארבע עומד על הראש ומצטלם ברחבי העולם, יסביר וישתף, בוגר המרכז האקדמי ויצו חיפה, אבירם בן שושן, יחשוף את פרויקט הגמר שלו 'הארץ היום', שנוצרה בזמן נסיעותיו התכופות ברכבת ועוד.



האירוע מתקיים ללא כוונות רווח, מה שמשתקף במחיר הכניסה שעומד על 30 שקלים. "זה מדהים ומרגש אותי מחדש כל פעם ומבחינתי זו נקודת אור בכל המקום הזה, שאלפי אנשים יושבים באולם בקשב ובסקרנות, בלי סלולרים ואפילו לא משתעלים. זה מקום מאד טהור" מוסיפה ספרן.


פצ'ה קוצ'ה, 8-9.3, בשעות: 19:30 ו-20:15, האנגר 11 נמל תל אביב.