אחרי שמחזה שביימה, "מקלט #02", זיכה אותה בפרס הבימוי בפסטיבל עכו 2015, אילאיל לב כנען לא עוצרת בדרך לפסגה, וממשיכה לתחנה הבאה: פסטיבל Smallבמה, שיתרגש בסוף אוקטובר.



Smallבמה הוא פסטיבל תיאטרון המתקיים בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, שנועד להעניק במה ליצירה סטודנטיאלית מקורית. נוסף לניסיון המעשי, מעניק הפסטיבל ליוצרים במה לבטא בה את עמדתם מול נושאים כבדי משקל בחברה הישראלית. היצירות שיעלו השנה יטפלו, בין השאר, בשסעים שקורעים את החברה הישראלית, בסוגיה המוסרית של טיפול בפצועי אויב ובקשר בין הסיפור ההיסטורי של השואה לצעירים של ימינו.



בטרם סיימה לימודי תואר ראשון בבימוי בחוג לתיאטרון, לב כנען כבר נחשבת לשם החם הבא בעולם התיאטרון, ומבחינתה הפרינג' הוא לא חניית ביניים בדרך לתיאטרון הרפרטוארי, אלא מוקד עשייתה ויצירתה.



היא רק בת 21, אך לב כנען כבר מדברת בביטחון עצמי על קריירת הבימוי שלה. "יעל וסיסרא", מחזה שלה שיעלה בפסטיבל הנ"ל, הוא עיבוד מודרני לסיפור המקראי, הבוחן את האופן שבו משפיעים עלינו החיים בצל מלחמות וסכסוכים אלימים. ההצגה שואלת מהי זהות ועד כמה היא נוכחת במפגש עם האחר. יעל חיה על הגבול, במקום שבו קולות המלחמה מפלחים את חייה על בסיס קבוע. יום אחד נכנס לביתה חיל פצוע בשם סיסרא, הזקוק לטיפול דחוף.



על פי לב כנען מה שעניין אותה במחזה הנ"ל הוא הדילמה: האם יעל תבחר להכניס את סיסרא הפצוע לביתה הפרטי בכל מחיר? לב כנען בחרה להתמקד בסוגיית הזהות. כלומר איך אנחנו מקבלים מישהו שנראה ומתנהג שונה מאיתנו?



איזה מקום תופסת ההצגה בעידן הנוכחי, של סתימת פיות ומשטרת מחשבות?
"הפסטיבל מביא קולות מיוחדים של סטודנטים, אנשים צעירים שחיים כאן ומתמודדים עם המציאות. אלה אנשים שיש להם מה להגיד ולא חוששים מהתגובה. לא במקרה הצגות הפסטיבל עוסקות בנושא החברתי הנחשב לטעון בקרב צעירים רבים. מהבחינה הזאת, הפסטיבל מאפשר לנו, היוצרים, להשמיע אמירה בלי לפחד מסתימת פיות".



במהלך החזרות להצגה עסקו יוצרי ההצגה, שעם חלקם שיתפה לב כנען פעולה בפסטיבל עכו, לא מעט במה שקורה מחוץ לחדר החזרות. אותה מציאות יומיומית שבה והתדפקה על דלת חדר החזרות לא מעט, בזכות העובדה שאת יעל משחקת ערבייה (יארה ג'רר) ואת סיסרא - יהודי (ארנון רוזנטל).




זר דופק בדלת. ג'רר ורוזנטל ב"יעל וסיסרא". צילום: מיקה קושלוביץ, יח"צ

האם התיאטרון הרפרטוארי מרדים את הקהל?
"לצערי אפשר לראות בשנים האחרונות לא מעט מצבים של סתימת פיות בתיאטרון הרפרטוארי, שם אין לך חופש להוציא את האני מאמין שלך. בשנים האחרונות התיאטרון הרפרטוארי עסוק בפעולת סימום הקהל. בדיוק כמו במחזה, שבו יעל משקה את סיסרא בחלב כדי שיירדם, ככה מרדים התיאטרון הרפרטוארי את הקהל, באמצעות הצגות ללא יותר מדי משמעות ותוכן.



לב כנען מודה כי היא נהנית לפעול מחוץ למסגרת ומקווה להמשיך כך עוד זמן רב. אם תחפשו אותה בתיאטרון הרפרטוארי, לא ממש תמצאו, היות שההצגה האחרונה שבה צפתה הייתה "אשכבה" של חנוך לוין, שהוצגה לפני למעלה מעשור בקאמרי. נכון לעכשיו אין לה שום כוונה להתברג לקאסט הבמאים בתיאטראות הממסדיים.



את נחשבת להבטחה חמה. מלחיץ?
"אני לא ממש מאמינה בכותרות. מה שחשוב בשבילי זה להמשיך בדרך שבה בחרתי. יש לי אמירה מאוד ברורה כבמאית, ואני מקווה למצוא את המקום המתאים שיאפשר לי לומר אותה בלי לחשוש. מצד אחד, חשוב לי לקבל הכרה, כי ההכרה מאפשרת לי להמשיך ליצור ולקבל תמיכה כלכלית מגופים חשובים. מצד שני, אני לא ממש רוצה לקחת יד במערכת שלא מעודדת יוצרים לחופש ביטוי. נהפוך הוא. 



פסטיבל smallבמה ה־13, 18.10־22.10, ראשון־חמישי, 18:00־23:00. פרטים: smallbamafestival.co.il