להקת המחול הבינלאומית של שרון אייל וגיא בכר, L-E-V, מגיעה לישראל החודש עם יצירה חדשה, Ocd Love, בבכורה ישראלית. המופעים יתקיימו במשך ארבעה ערבים רצופים במחסן 2 ביפו.
הפרויקט משלב מחול אוונגרדי המתכתב עם עולמות מוזיקת הפופ והדאנס, ואת המופעים מלווה המוזיקאי אורי ליכטיק שזה אינו השיתוף הפעולה הראשון שלו עם הלהקה והוא ינגן את המוזיקה כסט חי עם הלהקה.
"היצירה היא על OCD," אומרת אייל. "אותה הפרעה טורדנית-כפייתית, שמציבה שוב ושוב אתגרים לאהבה ולחיים, ועל אהבה שלעד מפספסת - זוג אוהבים שתמיד יפספסו אחד את השני, חוסר סינכרון, אדם אחד נכנס למיטה בדיוק כשהשני יוצא. כשלם ללא פגע ובו זמנית מלא חורים. היצירה הזאת היא על אותם חורים".
בתשובה לשאלה כיצד עלה הרעיון ליצור מחול המבוסס על ההפרעה הטורדנית אומרת אייל: "רעיונות לא מגיעים פתאום הם מחלחלים וצומחים. הם קיימים באופן תמידי. זה רק כפתור קטן שנלחץ, והרעיון כבר חי".
"זו עבודה מיוחדת, סיפורית ומאוד אישית", היא ממשיכה. "זה התחיל כשחבר טוב שלנו שלח לנו סיפור קצר על הנושא, וזה התחבר למחשבות ולרגשות שהעסיקו אותי באותם ימים. ביצירה אנחנו עוסקים בביטוי של מה שנראה נכון ומתאים בתוך מערכת בחירות פנימית שקשורה ליצירה, למה שהיצירה צריכה", אומרת אייל.
לדברי אייל העבודה מצליחה לבטא רעיונות מופשטים במחול. "יש יתרון גדול בהבעה עם הגוף, כמה שההצגה של הרעיונות שלך מופשטים הם בהכרח פיגורטיביים בגלל הגוף שמציג אותם," היא אומרת. "אנחנו משתדלים להיצמד לרצף של בחירות כנות, אינטואיטיביות כמעט, ביטוי למחשבות העמוקות של הנפש. אם זה עובד עליך, זה עובד".
אייל מאמינה שהמחול, כמו כל אמנות, יכול להעביר רעיונות ואולי אפילו לשנות משהו בתפיסה של הקהל. "מחול יכול לאפשר חוויות חדשות, כמו כל סוג של אמנות. היכולות הן בעיני המתבונן. הכוונה היא לא לטפל או לשנות באופן ישיר, זה מקום חוויתי רגשי ואישי - הצינור פתוח וכל התחושות יכולות לעבור דרכו. אישית עבורי החלק המרגש של ההופעה מתחיל בתהליך ובנייתו. ההתרגשות היא אינסופית הרגע של המופע הוא כמו לידה אבל הלפני והאחרי זה חיים שלמים זה לא רגע זה חיים".
את להקתם הקימו אייל ובכר אחרי שעבדו 25 שנה בלהקת בת שבע ובלהקות בינלאומיות רבות, בהן בנורווגיה, בארה"ב ובגרמניה, והרקדנים בלהקה שלהם מגיעים מארצות שונות. הלהקה נודדת בכל העולם ומופיעה במאות פסטיבלים מובילים.
על ההבדל בין יצירת מחול כאן ובחו"ל אומרת אייל "ההבדל הגדול הוא שישראל היא מדינה שונה בהרבה, כך שכל דבר פה דורש ממך להיות יצירתי יותר. אם אתה רוצה לצאת לסיבוב הופעות אתה צריך לנסוע רחוק יותר. הכסף פה מושקע במצבי חירום, בזמן שבארצות אחרות אנשים יכולים להרשות לעצמם להתווכח על מהו מצב חירום. אולי ההבדל המשמעותי ביותר הוא כמות הקהל, הופענו עכשיו בניו יורק מול 6,000 אנשים ביומיים. בארץ אין כל כך הרבה אנשים".
21-24.10, ב-20:30, מחסן 2, יפו.