תצוגה ביזארית. העתק של האוזן הכרותה של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך מוצג בימים אלה לאזרחי ניו יורק בגלריית רונלד פלדמן לאמנות. ההעתק יוצר הודות לדנ"א שהפיק האמן דימוט סטריב.

בשנת 1888 ואן גוך היה במצב נפשי רעוע. הוא השתכר וכרת לעצמו את האוזן והשאלה הוא עשה עם אוזנו כנראה תישאר פתוחה לעולם - האם הוא נתן אותה לזונה? האם לצייר פול גוגן? אולי לעולם לא נדע את התשובה ואנחנו מודים שאותנו באופן אישית זה קצת פחות מעניין.

האמן דימוט סטריב למזלנו חושב אחרת והוא החליט שלמרות שאף אחד לא יודע מה עלה בגורל האוזן המקורית, הוא ישחזר אותה. סטריב השתמש בדנ"א של אחד מצאצאיו של ואן גוך, תוך שהוא נעזר בדיוקן העצמי שהוא צייר ובטכנולוגיית הדמיה ממוחשבת והצליח לשחזר העתק מדויק של האוזן הכרותה המתאימה לגודל ולצורה המדויקת של המקור.

האוזן עשויה מסחוס רקמות מהונדס והיא מסוגלת לשמוע צלילים דרך מערכת מיקרופון הודות למעבד מחשב. על פי אתר האינטרנט של סטריב, כאשר מישהו מדבר לתוך המיקרופון הקול נקלט במעבד מחשב ובאמצעות תוכנה ליצירת גירויים עצביים, נקלטים אותות הקול בזמן אמת ומחקים צלילים מוקלטים מאלקטרודה שהוכנסה לתוך עצב השמיעה. אין לנו מושג מה זה אומר אבל זה נשמע מאוד משוכלל.