הצייר, חתן פרס ישראל, יוסל ברגנר, הלך היום (רביעי) לעולמו בגיל 97. מלבד ציורים, ברגנר היה גם מאייר ספרים ומעצב תפאורות בתיאטרון הישראלי, כשהנהנה העיקר מיצירותיו היה הבמאי ניסים אלוני. 

ברגנר נולד ב-1920 בווינה. אביו היה המשורר מלך ראוויטש, ששמו האמיתי היה זכריה חנא ברגנר. דוד היה הסופר הרץ ברגנר. בגיל 17 היגר יחד עם אחותו לאוסטרליה, שם למד אמנות. בדרכו ליבשת החמישית פגש את הסופר והמשורר יוסל בירשטיין. השניים שירתו יחדיו בצבא האוסטרלי במלחמת העולם השנייה. 

אחת התמונות האחרונות של יוסל ברגנר. משמאל לימין: אודרי ברגנר, יוסל ברגנר, מייסד לימוד חיים צ׳סלר, ודני לאם ראש הפדרציה הציונית באוסטרליה
אחת התמונות האחרונות של יוסל ברגנר. משמאל לימין: אודרי ברגנר, יוסל ברגנר, מייסד לימוד חיים צ׳סלר, ודני לאם ראש הפדרציה הציונית באוסטרליה
בגרנר עלה לישראל ב-1950, יחד עם אשתו אודרי, ציירת גם היא, ובני הזוג התגוררו בצפת. שבע שנים לאחר מכן עברו יוסל ואודרי לתל אביב, שם חי עד יום מותו.

היצירה "אבן החכמים", יוסל ברגנר
היצירה "אבן החכמים", יוסל ברגנר

ב-1980 קיבל ברגנר את פרס ישראל לאמנות. ב-2013 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה. 

ב-2015, לכבוד יום הולדתו ה-95 של ברגנר, ערך משכן האמנים בהרצליה תערוכה רטרוספקטיבית ובה 16 עבודות המייצגות את העולם הברגנרי מאז עלה ארצה. האוצר, ד"ר אורי הולנדר, הסביר אז על ייחודו של הצייר: "ברגנר הוא 'צייר אתמולי', במובן זה שהעבר היהודי-גלותי, וגם העבר הציוני של ימי העליות ובניין הארץ, נוכחים בעבודותיו. אבל הוא גם יוצר עכשווי, משום שעבודותיו עוסקות תדיר, באופן ייחודי ומרתק, במה שמקובל לכנותו כיום 'פוליטיקת הזהויות'".

לדבריו, היכן שרבים משרטטים סימני קריאה בקווים עבים ושחורים, ברגנר מקפיד לצייר סימני שאלה. "הזהות אצלו היא חלק משיטוט תמידי בעולם. זו זהות נוודית, והיא לובשת ופושטת צורות, ומעוררת שאלות מרתקות בכל הנוגע לסוגיית ה'מקום' היהודי המופשט ויחסיו המורכבים עם הארץ הקונקרטית, ישראל".
שרת התרבות מירי רגב, אמרה לאחר מותו כי "האמן יוסל ברגנר אייר את סיפורי חיינו בשלל אמצעים, בספרים, בתמונות ועל הבמה. מדינת ישראל תנצור בזכרונה את תמונותיו".