אחרי חודשים ארוכים של שיתוק בצל הקורונה, ביום ראשון האחרון החל עולם התרבות לחזור לפעילות על פי מתווה התו הירוק, המאפשר למי שמציג תעודה שלפיה התחסן או החלים מקורונה – לקחת חלק בהופעות שמתקיימות, להיכנס למוסדות תרבות ועוד. אלא שחלק חשוב מקהל היעד של ענף התרבות נותר בבית, ועתידו לוט בערפל: הילדים מתחת לגיל 16 שנכון לעת זו אינם רשאים להתחסן. כתוצאה מכך, מופעי ילדים והצגות לקהל היעד הזה אינם יכולים להתקיים, וחסרונם מורגש במיוחד בחג הפורים, המלווה בימים כתיקונם בשלל אירועי תרבות ברחבי הארץ.

“ברגע שאמרו שילדים לא מתחסנים עדיין, הרגשתי שזה הולך להיות מורכב, ושגם אם עולם התרבות ייפתח – עולם הילדים יישאר סגור, ולכן הכנתי את עצמי מראש”, אומר כוכב הילדים מני ממטרה (מני צוקרל). “בגלל שענף התרבות ובכלל כל הענפים חטפו כל כך הרבה סטירות בקורונה, הבנתי שאני חייב לחשוב על פתרונות יצירתיים כדי להמשיך לפעול. זה מבאס, אנחנו מתים לחזור להופיע באולמות מלאים בקהל”.

אתה מבין את ההיגיון בהחלטה?
“יש בזה היגיון מסוים כי להכניס ילדים לאולם מלא כשהם לא מחוסנים יכול להיות מסוכן מאוד, ומי אנחנו שניקח את האחריות ונסכן אותם, את ההורים ואת עצמנו?”.

אתה אופטימי?
“אני תמיד אופטימי, ואני מאמין שהעולם הזה ייפתח בקרוב ובגדול. כרגע זה המצב וצריך להתמודד עם זה. ברגע שאתה רואה שיש ילדים שעדיין לא יכולים ללכת לבתי הספר, אתה מבין שהתרבות וההצגות זה לא מה שמעניין כרגע את ההורים, שרוצים לחזור לשגרת עבודה כדי להתפרנס”.

איך אתה בכל זאת מנסה למנף את פורים?
“כל התקופה אני מופיע בהרבה מופעי זום. יש בזה קסם מיוחד כי אני מעלה את הילדים לשידור, והם מרגישים חלק מהמופע. יש כמובן את ההופעות על משאיות ומופעים פרטיים בהתאם להנחיות. אני משתדל לעשות מה שאפשר. אצלנו, אמני הילדים, זה לא רק העניין הכלכלי, אלא בעיקר הצורך והרצון לראות ולהרגיש את האהבה של הילדים. אני מתגעגע להופעות באולמות הגדולים ומקווה לפגוש אותם בקרוב מאוד. התחסנתי פעמיים כי חשוב לי לשמור על הבריאות של הקהל והסובבים אותי, ואני מקווה שעוד אנשים יתחסנו ושנחזור לשגרה שלנו בקרוב”.

מני ממטרה (צילום: שירי לוי)
מני ממטרה (צילום: שירי לוי)

הקשר נקטע

“יש לי געגוע מאוד גדול לבמות, לקהל ולילדים”, מספר גם יובל המבולבל (יובל שם טוב). “בשנה האחרונה אני משתדל לעשות הופעות קטנות בימי הולדת ואירועים קטנים לפי ההנחיות, אני גם מחלק מוצרים בבתי ילדים, וזה נחמד וכיף ויש לזה קסם משלו, אבל זה לא כמו קסם הבמה. במופע חי אתה מכניס את הילדים לתוך הסיפור, האגדה והפנטזיה, וזה משהו שקשה מאוד לעשות במופעי זום או בביקורי בית. זה יכול לקרות רק על הבמה, כשיש שירים, תפאורה, תלבושות, המון אהבה ויצירת תחושה שהילד בתוך חלום תוך העברת סיפור עם מוסר השכל. זה אחד הדברים העיקריים בעשייה שלי, וכמעט שנה זה נבצר ממני”.

מתי להערכתך השגרה הזו תחזור?
“כל מה שנותר זה לקוות, לחכות ולצפות. יש לי הרגשה שזה יקרה יותר בקרוב ממה שחושבים כי בסך הכל נעשו כמה צעדים: עולם התרבות התחיל להיפתח, והכלכלה מתחילה להיפתח. יש ניצנים של חזרה לשגרה, ובאופטימיות המסוימת שלי אני מקווה שזה יקרה בקיץ. אם לא בקיץ, לפחות בחנוכה הבא”.

מה אתה מתכנן לחג פורים הנוכחי?
“לשמחתי, יש לי המון זמן השנה לבלות עם הילדים והמשפחה, להתחפש ביחד עם ילדיי. אני מתחפש עם הבת שלי ל’מאשה והדוב’ - אני כמובן בתור הדוב. יש לי גם הופעות זום ואירועים פרטיים, אבל כאמור זה לא מול אלפי הילדים שאני רגיל לראות בכל שנה מחופשים בפורים ליובל המבולבל. יש דבר אחד שאי אפשר לקחת מאיתנו, אמני הילדים, וזה את התקווה. התקווה תמיד קיימת, ואנחנו נמשיך לחכות בסבלנות ולקוות לפגוש את כולם על הבמות. בשביל שזה יקרה כולם חייבים להתחסן”.

יובל המבולבל (צילום: מורג ביטון)
יובל המבולבל (צילום: מורג ביטון)

“המצב מלחיץ מאוד”, מודה כוכב הילדים דוד חיים (חיים אוסדון). “בדיוק לפני שנה בפורים סגרו אותנו, וזה מאוד סמלי שבאותו חג אנחנו מקבלים בשורה לא הכי נעימה למקצוע שממנו אנחנו מתפרנסים כל כך הרבה שנים. אני יכול להבין מדוע לא מחזירים עוד את עולם הילדים. זה קצת מוזר כי אני אמור לכעוס ולזעום ולהיות ממורמר, אבל אני יכול להבין את זה”.

למה?
“כי הילדים לא מחוסנים. אני גם אבא לילדים ורוצה לשמור עליהם ועל החיים שלהם. תאר לך הופעה שבה ילד אחד משתעל – זה מצב מלחיץ. איך אתה יכול להמשיך ככה? פשוט כואב לי על המקצוע שלי כי זה נראה כמו מקצוע מאלה שהולכים להיעלם, ויש פחד כזה שהילדים ישכחו אותנו. הקהל שלי הוא קהל למשך ארבע שנים (בין גילי שנתיים עד שש) ובעצם הפסדתי שנה עם הקהל שלי. זה לא שלמה ארצי שרץ עם קהל 40 שנה. הקהל שלי הוא קהל לטווח קצר. חלק מהקסם של המקצוע שלי ומההצלחה זה לפגוש את הקהל בקניונים ובהופעות בהיכלי תרבות.

"אחרי שילד רואה אותי בהופעה, הוא צופה בי בטלוויזיה ורואה את התוכניות שלי. בשנה הזו הקשר הזה נקטע. ברור שיש זום ומשאיות ומופעים במסגרות שונות וזה ממש נחמד ואני לא מזלזל בזה, אבל זה לא אותו הקשר עם הקהל. בדרך כלל אחרי הופעה אני מצטלם שעתיים עם ילדים, ולפעמים זה מתיש כי אתה אחרי שעה וחצי הופעה ותשוש וצריך להצטלם. עכשיו אני רק מחכה לחלק הזה של להצטלם עם הילדים, לשאוב מהם את הכוח וההשראה. אני מקבל מהם לא פחות ממה שהם מקבלים ממני”.

אתה אופטימי?
“אני אדם מאוד אופטימי, אבל אחרי שראיתי שלמרות החיסונים ילדים עדיין לא יכולים להגיע להופעות, ושאר המופעים לשכבות האחרות נפתחים, זה נתן לי בומבה לאופטימיות. בתקופת הקורונה עבדתי יותר קשה ממה שעבדתי כל הקריירה. עשיתי הכל כדי להישאר בתודעה, אבל הפחד העיקרי הוא שיגידו לנו שלא צריכים אותנו אחרי השנה הזו בלי הופעות מול הילדים. אני מתכוון להמשיך במקצוע הזה בכל אופן, גם אם יסגרו לי את עולם הילדים בישראל. עם כל האהבה שלי לארץ, אופיע בחו”ל אם לא תהיה לי ברירה, כי מה שחשוב לי זה לשמח את הילדים. זה מה שאני עושה”.

הדוד חיים (צילום: מורג ביטון)
הדוד חיים (צילום: מורג ביטון)

“שום דבר לא מחליף את המפגש עם הילדים, את החיבוק ואת היכולת לראות אותם פיזית”, אומרת כוכבת הילדים "נתי הגעתי הופעתי" (עינת מדני). “לאורך כל הדרך תמיד הייתי אופטימית, וגם עכשיו אני מאמינה שיש אור בקצה המנהרה. אבל אם הכל חוזר, אז אני מצפה שלא ישכחו גם אותנו, אמני הילדים, ובעיקר שלא ישכחו את הילדים ואת הוריהם. אני מקווה שזה יחזור ממש בקרוב”.

תיאטרון ריק

“אני לא רואה אופק ולא יודע איך אפשר לשמור על ילדים לא מחוסנים”, אומר איציק גיזרי, מפיק הצגות ילדים ותיק. “במקום שייתנו לאנשים שמבינים בעולם הילדים להציע הצעות לגיבוש מתווה מסוים, יושבים בממשלה אנשים שלא מעורים בנושא וקשה לי לראות אותם מוצאים פתרון הגיוני. אני מברך על פתיחת המופעים של זמרים וסטנדאפיסטים, אבל נראה ששכחו לחלוטין את עולם הילדים”.

"התיאטרון התקיים בזמנים הכי קשים והביא שמחה וצבע במהלך כל האירועים הקשים של מדינת ישראל, ועכשיו התיאטרון נפתח ואת הילדים אנחנו שוכחים”, אומרת גם הדס קלדרון, המנהלת האמנותית בתיאטרון הארצי לילדים ונוער מייסודו של סמי לוי. "כולנו מדברים על ההורים שצריכים להתפרנס, על המשק שצריך לחזור, אבל את הילדים שלנו שכחנו בבית. זה לא נעים לראות תיאטרון ריק, תפאורות מאוחסנות, שחקנים בבית ובעיקר ילדים שמחכים מחוץ לתיאטרון ומתגעגעים לחוויה העוצמתית ולחוויה שהתיאטרון נותן להם”.

ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: "המשרד ממשיך לפעול יחד עם משרד הבריאות ובשיתופם של גופי התרבות לאפשר פתיחה רחבה יותר של עולם התרבות. בפסח אמורים להתקיים פסטיבלים ואירועים ייעודיים גם לילדים, ומובנת הדרישה. לצד זאת, המשרד ימשיך לפעול בזהירות המתחייבת כדי למנוע התפשטות המגיפה. חשוב לציין כי בהלימה למתווה המוסכם בשלב זה, לא קיימת אפשרות כניסה עם תוצאת בדיקה שלילית, אלא רק עם תעודת מתחסן או מחלים בלבד. עד כה נחלנו הצלחה בפתיחת השערים ונמשיך לעמול כדי לפתוח עוד בזהירות הנדרשת ובהלימה להנחיות משרד הבריאות".