הצלם והאמן גברא מנדיל היה מראשוני צלמי הפרסום והאופנה בישראל. מנדיל, ששרד את מלחמת העולם השנייה והיה דור שלישי למשפחה של צלמים, נולד בבלגרד בשנת 1936. בשנת 1949 עלה עם משפחתו לישראל והשתקע בחיפה, שם פתח אביו משה את “פוטו תלפיות”.
לאחר לימודי תואר ראשון באנגליה, חזר לישראל בראשית שנות ה־60 ופתח את “סטודיו גברא”. בשנת 1969 הקים את איגוד צלמי הפרסומת והתעשייה; בשנת 79’ הצטרף להתאחדות הצלמים המקצועיים ובשנת 85’ נבחר לנשיאה. במהלך שנות פעילותו עבד מנדיל עם משרדי הפרסום הגדולים, צילם קמפיינים לחברות גדולות כמו אל על, משכית, גוטקס, אסם ותדיראן וצילם את מלכות היופי והסלבס של שנות ה־60 וה־70, וכן זמרים ולהקות. הוא נפטר בפברואר 2006 בגיל 69.
“הוא הביא איתו ארצה את האמנות, הידע והכלים שספג בחו”ל”, מספרת בתו, הצלמת ומנהלת סטודיו “גברא”, רותי מנדיל־חלבי. “הוא הביא את אירופה לישראל. הסטודיו היה מקום מאוד חברי שכל הדוגמניות והסלבס הגיעו לבקר בו. אבא שלי היה איש מאוד חם ומחבק, ונוצרו קשרים בינו ובין האמנים. הוא היה אדם מאוד מצחיק והתנסה עם המצלמה גם בפורטרט עצמי בתקופה שזה לא היה מקובל. הוא עף על החיים”.
ב־8 בפברואר (עד 3 במאי) תיפתח בגלריית המשכן "בית מאירוב" בחולון, שזה שנים מקדישה תערוכות לגיבורי תרבות ישראלים, התערוכה “התעשייה” (אוצר התערוכה: הצלם איתן טל), המוקדשת ל־60 שנות הצילום של מנדיל במסגרת העונה הישראלית לעיצוב בחולון. התערוכה תחשוף פריימים וצילומים שלא נראו לפני כן, בהם של הדודאים, ג’וזי כץ, אריק לביא, שושיק שני, ציפי שביט, להקת כוורת, צביקה פיק, גילה אלמגור, דן כנר, רות דיין, פנינה רוזנבלום, שלישיית הגשש החיוור ועוד. “זה היה קסם לחזור להסתכל על נגטיבים של מובילי התרבות בישראל של הסיקסטיז והסבנטיז, דמויות אשר דרכן משתקפת ישראל של פעם”, אומר האוצר איתן טל. “כיום אנו בעידן שבו כל אחד צלם ובכיסו מצלמה, עידן שקשה בו יותר ליצור דימויים אייקוניים כפי שצילומיו של גברא היו וילוו אותנו עוד שנים רבות”.
ציפי שביט
“זו באמת תמונה נהדרת", אומרת ציפי שביט. “תמונה שמחממת את לבי - כל כך הרבה תום ושמחה ניכרים בה, והבגדים כל כך שמחים, זה חלק עצום בקריירה שלי. הופעתי לילדים, ואלו היו חיי ואהבתי העצומה. הם היו קהל חם ומחבק. זאת הייתה זכות גדולה, והתמונה הזאת היא תזכורת מטורפת לימים האלו, ובא לי לחבק את הילדה הזאת שבתמונה".
“היה מרגש לראות את ציפי בתחילת הקריירה, ממש מתקופת ‘ציפיטפוט'", אומר איתן טל. “גברא בנה לה את תיק העבודות הראשוני. ציפי נתפסה גם אז כקצת שמנמונת, חמודה ומצחיקה, והיום כשאני מסתכל על התמונות האלה היא בכלל לא שמנמנה, אלא מחוטבת ויפה. אתה מסתכל על התמונות ואומר ‘וואו'. היא נראית מדהים. זה ריגש אותי בטירוף".
שמוליק קראוס וג'וזי כץ
“אני זוכרת שהתמונה הזו הייתה מצילומים שנערכו לעטיפת האלבום המשותף של שמוליק ושלי, ‘לבד ביחד ולבד לבד' משנת 1975", אומרת ג'וזי כץ.
“יש כמות פריימים מטורפת שגברא צילם את שניהם, ואתה יכול דרך התמונה לראות את מערכת היחסים ביניהם", מוסיף איתן טל. “יש אינטראקציה ביניהם שהיא מצד אחד קצת נעימה ומצד שני קצת מציקה. אתה מרגיש קצת לא בנוח כמו אגרוף בבטן, בייחוד כשאתה מסתכל בכל סט הצילומים. קסם של תמונות. בכוונה בחרתי תמונה בצבע כדי לעורר חיים בתמונה הזו שהפכה אחר כך להיות סמל לצילומי פורטרט זוגיים".
פנינה רוזנבלום
“התמונה הזו היא אחת התמונות היפות שצולמתי בשנים ההן", אומרת פנינה רוזנבלום. “זו תקופה שהייתה מדהימה ומטורפת. מרגש אותי מאוד לראות את התמונה הזו. לא השתניתי כל כך הרבה, אני מרגישה צעירה גם היום ובהחלט זה מרגש לראות את זה. מזכיר נשכחות, אבל גם משמח אותי להרגיש צעירה בדיוק כמו בתמונה".
“בהרבה מצילומיו של גברא רואים את ארץ ישראל היפה של פעם, ופחות צילומי סטודיו", אומר איתן טל. "יכול להיות שהיום פנינה הייתה מעדיפה להצטלם בסטודיו ולא בחוץ. בצילום הזה הוא מציג את נופי ישראל, שזה משהו שפחות רואים כיום בצילומי דוגמנות. זה היה ייחודי לו".
שושיק שני ואריק לביא
“זו תמונה יפה ומשמחת", אומרת שושיק שני. “אני תמיד שמחה ומתרגשת לראות תמונות של אריק יחד איתי. מה שהכי חשוב זה שהוא תמיד נמצא בלבי".
“זו תמונה מדהימה", מוסיפה יעל לביא, בתם של שושיק שני ואריק לביא. “כמה אני מתגעגעת לשניהם יחדיו – ככה צוחקים".
“כל סט הצילומים שהוא עשה להם היה כל כך אוהב", אומר איתן טל. “יש הרבה תמונות של שניהם שדווקא גברא לא בחר להשתמש בהן. בסט הצילומים של אותן תמונות ראית כמה צחוקים, הומור ואהבה היו ביניהם. זה נראה כאילו אריק קם לתחייה לידה, וזה כל כך מרגש".
שלישיית הגשש החיוור (שייקה לוי, גברי בנאי וישראל (פולי) פוליאקוב)
“אני לא זוכר באיזה הקשר התמונה צולמה, אבל זו תמונה יפהפייה, כשהיינו יפים, צעירים ורזים", אומר גברי בנאי.
“נתקלתי בנגטיב הזה בין מאות נגטיבים שיש מכל מיני סטים שגברא צילם את הגשש החיוור, וזה נגטיב יוצא דופן מהשאר", מספר איתן טל. “הם מאוד רציניים בתמונה, כמו חברי כנסת, שזה לא אופייני. לכן בחרתי דווקא להתמקד בתמונה הזו בתערוכה. זה היה קסם לראות את התמונה הזו, דווקא את הצד הרציני והמאופק שלהם. גדלתי עליהם".
דודו טופז
“התמונה הזו מעוררת בי געגוע לדודינקה שלי", אומר מיקי גולדנברג, אחיו של דודו טופז. “אחי הבכור, הטוב, המוכשר, היצירתי, הרגיש, האינטליגנטי, היפה, החתיך, והזקוק לאהבה אינסופית וממכרת כמו סם קשה - עד מוות ידוע מראש שאליו הוביל את עצמו בדרך ללא מוצא. מתגעגע אבל מבין".
“יש משהו כל כך פשוט ויפהפה בתמונה הזו", מוסיף איתן טל.
שייקה אופיר
“בתמונה הזו אבא מגיח לעברי, הפעם על רקע סגול, המאפשר להרגיש את רכותו ואת אבהותו", אומרת בתו של שייקה אופיר, קארין אופיר. “אבי הוא ה'מת' הכי ‘חי' שהכרתי".
“התמונה משקפת את דימוי הצבר הישראלי, האייקון המקומי", אומר איתן טל. “התלבטתי אם שייקה משחק למען הצלם דמות או לא. היה כיף להיתקל במעטפה עם כל כך הרבה צילומים של אייקון כזה גדול".