״קרועים״, סדרת דוקו בת שני פרקים של היוצר רון כחלילי, שתעלה בראשון הקרוב ב"רשת 13", מנסה לפצח את חידת המשתכנזים בישראל, המעבר הטראומטי מהפריפריה המזרחית והשמרנית למרכז המשכיל, החילוני והאשכנזי. בשיחה עם איריס קול ב-103FM, סיפר על הסדרה שיצר.

"יש לי בעיה מאוד מאוד רצינית עם המונח הזה, שהפך בשנים האחרונות לממש קללה של ממש", אמר כחלילי בפתח השיחה. "כשאתה אומר למישהו משתכנז אתה אומר לו 'אתה מזוייף, מעמיד פנים, משתף פעולה עם האויב, נגד המזרחים'. אם את חושבת על הרעיון של המילה, מקבע את המזרחים כמסכנים, שאם הם רוצים לפרוץ קדימה הם חייבים להיות אשכנזים. המילה משכנז דווקא נולדה אצל החרדים האשכנזים. זה מעיד על התהליך שהמזרחי עושה כדי להתקבל לחברה החרדית האשכנזית".

עוד הדגיש כי "לפי הקריטריונים הנוקשים של ההמונים, לפי החוקים של הרחוב אני המשתכנז הכי גדול בעולם. אני תל אביבי, חילוני, שמאלני, צמחוני, נועל לפעמים סנדלי שורש, אני מחבב לפרקים את אריק איינשטיין, קרן פלס. אלה סממנים שלפיהם הרחוב קובע אם אתה משתכנז או לא. זה כאילו מצמצם את המזרחי, שעולמו צר כעולם נמלה, והוא צריך להקשיב רק למוזיקה שהוא שמע בבית הוריו. אסור לו להיפתח לשום עולם חדש, הוא חייב להישאר נאמן לשבט העתיק של פעם, להחזיר עטרה ליושנה. זה מזעזע, זה נורא ואיום".

"המשתכנזים נורא סובלים בחברה הישראלית, הם ממש מסומנים. ואנחנו מדברים על השכבה שהכי מצליחה, ששכבה על הגדר ופרצה את כל תקרות הזכוכית עבור המזרחים. כמעט בכל מקום שאנחנו רואים מזרחים זה בדרך כלל כל מיני משתכנזים", התרעם. 

"כשאני הגעתי לתל אביב בסוף שנות השבעים, לדעתי הייתי המזרחי היחידי ברחוב", המשיך כחלילי. "כולם דיברו ביידיש. תל אביב לפני שהיא הפכה לעיר ללא הפסקה, פעם להשתכנז באמת היה לעבור מעבר להרי החושך, מהפריפריה הרחוקה, להגיע לעיר הגדולה הזו. זה שפה חדשה, אנשים אחרים, תחושה של ניצחון, של ישראליות משוחררת. זה היה מדהים, אבל המעבר היה קיצוני".

המשיך כחלילי, והבהיר כי "היום הוא הרבה פחות קיצוני. אלו שגרים בטבריה, ירוחם או במגדל העמק, יש רשתות, רדיו, תקשורת, הכול נורא מחובר. כשאתה עובר לתל אביב זה לא כזה משבר עמוק כמו שזה היה אצלי שזה ממש היה להיעקר ולעבור לדבר אחר לחלוטין. זה לא רק שאתה עובר כמו כל מהגר פנימי, אתה מתחיל לשלול את כל המקום שבאת ממנו. אתה מאמין לסטריאוטיפים המזרחים הנחותים. סרטי בורקס, פרודיות, כל הזמן בדיחות על מזרחים. כדי להשתכנז באמת לא די היה לעבור לתרבות החדשה, אלא היית צריך להסתכל בבוז ובבושה על הבית שלך".

"יש מקומות שבהם אתה עדיין צריך להשתכנז", הודה, והוסיף: "הלוואי וזה לא היה, גם לי קשה להגיד את זה, אבל זה קיים. 8200 היא יחידה אשכנזית לחלוטין. בית משפט הוא יחידה אשכנזית לחלוטין, בית משפט עליון בוודאי. אקדמיה, אין מזרחים שם, אחוזים בודדים. יש מקומות שאתה עדיין צריך. אני צייר של ציור אחד וזמר של שיר אחד ובמאי של סרט אחד. אני ברגע שהבנתי את תפקידי בתקשורת, ממש די בהתחלה, מאז ועד היום המצב לא השתנה".

לסיום, שיתף כחלילי כי "אני 30 שנה מבקר באולפנים הממוזגים ונשאל שאלות, אני נשאל את אותן שאלות בדיוק. במקום שכולנו נסכים שיש פערים והם הולכים ומתרחבים כמעט בכל פרמטר, למרות מראית העין של ההצלחה בקיסריה. אנחנו לא מגיעים אף פעם לפתרון הבעיה, תמיד מנסים להוכיח שהבעיה קיימת".'