בימים שבהם כוכבי הטלוויזיה הגדולים של התקופה הם מגישי ומגישות חדשות, פרשנים וכתבי שטח, תוכניות כמו “האח הגדול", “חתונמי", “מאסטר שף" ו"הישרדות" נתפסות כאסקפיזם רחוק מדי, מה שהציב את קברניטי הערוצים ומפיקי התוכניות בפני דילמות לא פשוטות. “זה מצב מורכב כי מצד אחד אנחנו זוכים כל הזמן לביקורת על כך שאנחנו משדרים הרבה מאוד חדשות, אבל מצד שני, כשאנחנו מספקים משהו אסקפיסטי כמו למשל ‘הכוכב הבא לאירוויזיון’, אנחנו זוכים לביקורת שזה לא הזמן", מסביר גורם בקשת 12.
“בחודש הראשון הפסדנו ים כסף בגלל שהמפרסמים נעלמו באופן מיידי ונאלצנו לקצץ בהוצאות על הפקות, מה שגרם ללא מעט עיכובים בהפקה", מסביר גורם ברשת 13. “גם אם היו תוכניות שזכו ליותר רייטינג מהרגיל, זה לא היה רווחי לנו כי לא היו פרסומות. עכשיו לאט־לאט מתחילים לחזור לשגרה".
גם תוכניות שכבר היו עתידות לעלות – הוקפאו כרגע בלי תאריך יעד ידוע. “אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עכשיו לשרוף הפקה מושקעת בזמן שלקהל אין יכולת לעכל תכנים כאלה אם הם לא מתקשרים למצב איכשהו", מסביר אותו גורם ברשת 13. גם מקשת 12 קיבלתי תשובה דומה לגבי מועד שידור עונות חדשות של “חתונה ממבט ראשון", “הזמר במסכה", “מאסטר שף" ו"המרוץ למיליון". “כרגע אנחנו עם יד על הדופק וכל פעם נותנים תאריך משוער להעלאת תוכניות שאינן קשורות ישירות למלחמה, אבל זה יכול להשתנות כל רגע לפי מצב הלחימה בדרום ובצפון, לכן קשה באמת לדעת מתי תהיה השגרה הרגילה. זו שגרת חירום", מוסיף הגורם בקשת 12.
מספר ז’אנרים צריכים להתאים עצמם למציאות החדשה, בהם הריאליטי, התופס בשגרה נתח נכבד ברייטינג של ערוצי התקשורת. “היו לנו הרבה בעיות עם זה", אומר הגורם ברשת 13. “יש צוותי הפקה ומשתתפים שגויסו למילואים, מה שתקע לנו את התוכניות ויצר עיכוב והפסד כלכלי של ימי הפקה, מה שדוחק את התוכניות האלה לסוף סדר העדיפויות כרגע".
“בוחנים את השטח"
“סביר להניח שחלק מהתוכניות יתחילו לקבל נגיעה לכל האירועים של ה־7 באוקטובר, ואני מניח שזה רק עניין של זמן עד שאנשים שנחשפו לקהל הרחב בחדשות ובכל האירועים החדשותיים, כוכבי השעה, יתחילו לקבל הזמנות לתוכניות ריאליטי", מסביר דן פאר, במאי, עורך טלוויזיה (“הישרדות", “הכרישים") ויוצר דוקומנטרי. “זה עניין של זמן עד שהשגרה תהפוך חלק מחיינו, זה ייקח קצת זמן אבל המדיה תשנה את פניה בהתאם להתרחשויות. אני מניח שזה יקרה וזה גם יעורר ביקורת, באופן טבעי, אבל אתה כבר רואה שעוד ועוד גופי שידור מנסים לחזור בהדרגתיות לתלם עם יציאות שקשורות למצב הנוכחי. הערוצים כרגע בוחנים ובודקים את השטח כדי לראות מה תהיה התגובה ומה יהיה הרייטינג. כולם בודקים עכשיו איך לחזור לשגרה, גם הערוצים וגם הקהל בבית".
לדברי ברנשטיין, “בכל ריאליטי יש אלמנט ניסיוני, אבל כל הדיבור על השאלה אם מישהו מהחטופים ישתתף בתוכניות כאלה, לדעתי בזמן הקרוב זה יכול להיתפס כניצול חסר גבולות של המצב. אני באמת לא יכולה לחוש את הסנטימנט הכללי של העם לגבי מתי זה כן יהיה בסדר לחזור ולהראות תוכניות ריאליטי או סתם תוכניות מצחיקות בלי שום קשר למצב, אבל אני חושבת שערוצי השידור צריכים להיות עם אצבע על הדופק ולחשוב טוב־טוב לגבי הטיימינג הנכון, כי זה גם יכול להיות בעוכריהם".
באשר לתכנים הטלוויזיוניים הסטנדרטיים שרואים על המסך, עלילתיים ותיעודיים, הוא אומר כי “כאן צריך להבחין בין טראומות היסטוריות שהמדינה שלנו חוותה כמו מלחמת כיפור ומלחמת לבנון הראשונה שהולידו אחריהן הרבה מאוד יצירות תרבותיות שהביעו כעס ותסכול על מקבלי ההחלטות, אם זה בממשלה ואם זה בצבא, ובין האירוע הזה, שבו הכעס והתסכול הם בעיקר על הקיטוב בחברה הישראלית, ולכן אני חושב שהאספקט התרבותי יהיה מאוד שונה.
"אני בצוות שחוקר הרבה את הקיטוב בחברה הישראלית, ומאז אירועי אוקטובר הקיטוב עלה משמעותית, הרבה יותר מהשסע שהיה בצל הרפורמה, כי כל צד פוליטי מאשים את הצד השני במחדל, וכשאתה לוקח את העובדה שהיוצרים עצמם מושפעים ומתודלקים מהקיטוב הזה, זה יבוא לידי ביטוי גם בתכנים, תיעודיים או בידוריים. הרבה מהיצירות שנראה יתעסקו פחות באיך אנחנו נראים כלפי חוץ אלא איך אנחנו באים מבפנים. זה יבוא לידי ביטוי בתכנים התרבותיים בטלוויזיה בסוף המערכה".
“עניין הישרדותי"
“בימים האלה עלתה הסדרה ‘שנות ה־90’ שביימתי ומיהרנו לסיים אותה כדי לספק לקהל קצת אסקפיזם ממה שקורה, ועכשיו אני כבר בפרויקטים נוספים שעוסקים באנטישמיות", אומר התסריטאי והבמאי יריב הורוביץ. “מה שקרה ב־7 באוקטובר יפתח לכולנו את הראש. קיבלנו בומבה שגם התסריטאים הכי פרועים לא העזו לכתוב או לחשוב על דבר כזה, וזה משהו שמרחיב את תחום המחשבה ויבוא לידי ביטוי גם בתוכניות ובסדרות. כבר עכשיו מצלמים סדרות על כך, עלילתיות ודוקומנטריות. בארץ דוחפים את הקולנוענים והיוצרים לא לחכות 20 שנה כדי ליצור דרמות על האירוע הזה אלא לעשות מיד, ואני חושב שזה נכון כי אז זה מדברר החוצה. מאמין שיעשו מאמץ לעשות את זה כי אין לנו 20 שנה לחכות לתכנים האלה. מנערים לכולנו את הכיסא וכולנו נחשוב מחוץ לקופסה, גם בקולנוע וגם בטלוויזיה".
"אף פעם לא היה מבול כזה של חומר יצירתי על משהו שנעשה בתחום ההווה, והמלחמה מייצרת כל הזמן תכנים. שלא לדבר על זה שדור הטיקטוק נכנס לעניינים ומעלה תיעודים רבים. יש שתי יצירות מופת שאני רוצה לשים עליהן דגש: הסרט על הנובה של yes דוקו והפרק הראשון של 'מחוברים' בהוט, שבו הם עוטפים את הטרגדיה בצורה יצירתית וחדשה: המון שתיקות, המון שוטים שמספרים סיפור ללא ליווי קריין, וזה מראה את הכיוון העתידי. לדעתי הז’אנר הדוקומנטרי יאמץ את הגישה הזו, כלומר אני לא צריך שמישהו יתווך לי מה רואים אלא מספיק לי לראות זוויות צילום כאלה כמו בטיקטוק שמראות לי מה שקורה כדי להבין את הסיפור".