היו ימים שבהם ״אמריקן איידול״ הייתה פיסת הטלוויזיה הזו שעשתה לך את השבוע. במיוחד החלק הראשון של העונה, שכלל תמיד עשרות אודישנים מרתקים, חלקם מרגשים, חלקם מביכים וחלקם מפתיעים מאוד. אלה עשו את דרכם לרשת, והפכו ויראליים בימים שבהם המילה ״ויראלי״ הייתה מושג שרק מומחים הכירו.
ואז ההופעות של המתמודדים הנבחרים, שתמיד היו גדולות מהחיים והרגישו כמו הדבר האמיתי (לפעמים גם האמנים עצמם הגיעו להופיע יחד איתם, ואז זה באמת הרגיש נכון). הפנינים הלא צפויות של סיימון קאוול, יוצר התוכנית ואחד השופטים, והתוכנית כולה הייתה חגיגה אחת גדולה של ריאליטי, מוזיקה, כישרונות חדשים וחלומות מתגשמים.
אבל משהו קרה ל״איידול״ בשנים האחרונות. אולי זו הנשירה ההדרגתית של השופטים הוותיקים, קודם קאוול ואז גם פאולה עבדול, ובעונה האחרונה אפילו רנדי ג׳קסון, שליווה את התוכנית מההתחלה; אולי זו העובדה שקמו לה מתחרות רבות מדי: ״דה ווייס״, ״אקס פקטור״ (גם היא מבית היוצר של קאוול) ואחרות; ואולי היא פשוט הגיעה למועד שבו פג התוקף של תוכנית ריאליטי.
ביום שני האחרון רשת פוקס הודיעה שעונתה ה־15 של ״איידול״ תהיה גם האחרונה. תם עידן בטלוויזיה, לטוב ולרע.
כוכבים נופלים
״אמריקן איידול״ עלתה למסך בשנת 2002, ברשת פוקס. היא הייתה מבוססת על התוכנית הבריטית ״פופ איידול״, שיצרו סיימון קאוול והמפיק סיימון פולאר, ובמרכזה תחרות כישרונות שירה שאותה שפט פאנל שופטים, כשהצופים בבית הצביעו למתמודדים האהובים עליהם.
״איידול״ עשתה משהו שטרם נעשה בעבר: צמצמה את הפער בין זמרים צעירים ואנונימים ובין חברות ההקלטה הענקיות שעד כה לא היו נגישות עבורם. פאנל השופטים כלל, מלבד קאוול, גם את רנדי ג׳קסון, פאולה עבדול ונספחים נוספים שהתחלפו לאורך השנים (ביניהם גם אלן דג׳נרס שהצטרפה לתקופה קצרה). אחרי שקאוול ועבדול עזבו, הם הוחלפו בג׳ניפר לופז ובסטיבן טיילר. ההצלחה של ״איידול״ הייתה פנומנלית ומיידית. לאורך השנים נהנתה מנתוני רייטינג מרהיבים, שהגיעו גם למספרי שיא של 36 מיליון צופים לפרק. אולם בשנה שעברה הגיעה התוכנית לשפל חדש, כשממוצע הרייטינג שגרפה הסתכם ב־11.6 מיליון צופים בלבד.
גם הכוכבים הנולדים כבר לא הצליחו לכבוש את אותן הפסגות כמו מנצחי עונות העבר. התוכנית תרמה לרפטואר המוזיקה האמריקאי שמות כמו קלי קלרקסון, קארי אנדרווד, ג׳ורדן ספרקס ורבים אחרים. חלק מהמתמודדים שלא זכו בתוכנית בכל זאת הצליחו לנתב את הפרסום לקריירה הוליוודית, הבולטת שבהם היא כמובן ג׳ניפר הדסון שהמשיכה לככב בסרט ״דרים גירלז״ ולבסס את עצמה ככוכבת לכל דבר.
במגזין time ביקשו אתמול לנתח את מותה הלא ממש מפתיע של ״איידול״, והסבירו שההפקה עשתה את כל הטעויות האפשרויות. ככל שהתוכנית הצליחה יותר, כך היא עשתה עבודה גרועה יותר בשימור הפורמט המצליח. ״העונה של 2013 התאפיינה במתיחות וסבבה סביב היריבות בין השופטות החדשות, מריה קארי וניקי מינאז'״, כתבו שם, ״המסר היה ברור: ההפקה מעוניינת יותר במירוק תדמיתם של הכוכבים המוכרים מאשר במציאת כוכבים חדשים. בכל המובנים, התוכנית העתיקה את הפוקוס שלה לשופטים: קית' אורבן, ג׳ניפר לופז והארי קוניק ג׳ונייר. זה, בתוספת המתחרות שקמו לה, כולל 'אקס פקטור' שגם שודרה בפוקס, הפכו את 'איידול' לפחות רלוונטית״.
הסיבה העיקרית להחלטה להפוך את העונה הבאה של ״איידול״, שתעלה ב־2016, לאחרונה בתולדותיה, נובעת בעיקר משיקולים כלכליים: בעוד ממוצע של 11 מיליון צופים עדיין נחשב לנתון גבוה למדי אפילו במונחים של הטלוויזיה האמריקאית, העלויות של התוכנית הן אסטרונומיות וכבר לא מצדיקות את ההשקעה.
התגובות לביטולה של ״איידול״ לא איחרו להגיע. קאוול, שעזב את התוכנית ב־2010 ושינע את ההערות הנבזיות שלו לעבר ״אקס פקטור״, נפרד ממנה בחיבה: ״עשינו חיים! אני, פאולה וריאן סיקרסט. הודות למעריצים יכולנו לייצר כמה תוכניות נהדרות ומצאנו כמה אמנים מדהימים. פוקס לקחו אז סיכון עם תוכנית מסוג חדש, ואני רוצה להודות להם על כך שנתנו לנו את ההזדמנות. אלה באמת היו זמנים נהדרים״.
ריאן סיקרסט, מנחה התוכנית שהגיע אליה מעונתה השנייה ונעשה מזוהה איתה לא פחות מהשופטים, אם כי כבר מזמן הפך למוגול תקשורת בעצמו, אמר למגזין ״פיפל״: ״'אמריקן איידול' הייתה חלק בלתי נפרד מחיי במשך זמן כה רב, שבמלוא הכנות אני לא יכול לדמיין את חיי בלעדיה. זה היה מסע יוצא דופן, ואני מרגיש בר מזל להיות חלק מתוכנית שעשתה היסטוריה טלוויזיונית בהרבה מאוד דרכים״.
העונה ה־15 והאחרונה של ״אמריקן איידול״ תעלה במהלך 2016. צוות השופטים יכלול את ג'ניפר לופז, קית' אורבן, הארי קוניק ג'ונייר, והפוקוס צפוי להיות על בוגרי התוכנית לדורותיה, שככל הנראה יגיעו להופעות אורח. זה בטח יהיה מעניין.