שלוש כוסות קפה טורקי לא הצליחו להשאיר אותי ערנית בזמן צפייה בפרק ההדחה של "הישרדות". זה היה אחד הפרקים המשעממים ביותר בכל העונות. כל כך משעמם, שאפילו ספירת הקולות במועצת השבט, זו שאמורה להכניס מעט מתח לכל הסיפור, בקושי דגדגה לי את קצה הזרת. מה גם שהיה ברור שאם טילטיל יודח, ההפקה כהרגלה תדאג להחזיר אותו באמצעות טריק כזה או אחר, רק כי הוא מכניס מעט צבע ופלפל לעונה האנמית הזאת. 



וגם, לאן נעלמו כל המשימות ההרואיות של העונות הקודמות? במקומן אנחנו מקבלים משחקי ג'ימבורי לילדים או יריקות של חלב קוקוס לתוך גיגית, כאילו הקיאו את כל דייסת הקווקר שהכניסו לפה בבוקר. האם לתינוק הזה ייחלנו כאשר ציפינו בכיליון עיניים לעונה החדשה של הריאליטי על האי הבודד? בסופו של דבר, ליסה הודחה, וחסרונה לא יורגש, כך שאין מה להכביר במילים.


ביוש, ליסה. המודחת של "הישרדות" (יח"צ)

לא ממש הבנתי במה חטאנו, אנו הצופים, שנאלצנו לשמוע ארוכות את "האני המאמין" של דנה ברגר, שלמרות הפמיניזם היוקד, לא ממש הפגינה אחוות נשים ובחרה להדיח את ליסה. דנה החליטה שהיא המלכה של השבט (אז מה אם זרקו אותי מהשבט השני, הם פשוט לא יכלו להכיל כל כך הרבה כישרון) ומן הראוי שכולם יזיזו את עצמם מהמיטה שבה התכרבלו ויקודו קידה בפני הוד מעלתה. 
 
היא גם החליטה שכולם מאוד זקוקים לה ולשירים שלה (שאני אישית לא מצליחה לעמוד על טיבם או להבין את פשרם והמלודיה המלווה אותם), לכן הרשתה לעצמה לנזוף בהם במועצת השבט ולפתוח בוויכוח עקר על אורז. למה שאמסלם לא יבשל אורז, מה זה השובינזם הזה? לירון עם ה"בובס", התעקשה שהיא דווקא סוחבת כל יום קורות עץ למדורה, ואילו רוסלנה הכריזה שהיא דווקא אוהבת לבשל אורז כי אל תשכחו שהיא זוגתו של... 
 

דנה המשיכה לנג'ס שבעולם מתוקן צריכה להיות חלוקת תפקידים שווה. הווה אומר: הגברים במטבח מבשלים אורז והנשים מקוששות עצים ביער. התבלבלתם? לא נורא, לפחות היה שם איזשהו וויכוח, ריק מתוכן ככל שיהיה, אבל בלעדיו איך היו ממלאים שעה של שידור. אז רק שתדעי לך דנה, שהפמיניזם הוא לא כזה גליק גדול, כי בגללו נחתו על האישה המודרנית מטלות שאף גבר לא היה מסוגל לעמוד בהן. נניח, גם לצאת לעבודה, גם לגדל ילדים וגם לבשל אורז. לכן, "הישרדות זה לחיות או למות" או לשתוק ולא לבלבל לנו את הצ'אקרות. 


נשמה עם רפיוטיישן! אמסלם (יח"צ)

ככל שנוקפים הרגעים והימים על חופי הונדורס, עומר רוזן, השוויצר עם השיער, הופכים להיות יותר ויותר בלתי נסבלים. שלא לדבר על האמירות הפוגעניות שלו כנגד כבדות המשקל והאימא השמנה שלהן, שהוא, הנסיך מבוורלי הילס, לא היה זורק לכיוון שלהן. אז תרגיע, אתה רחוק מלהיות בראד פיט. חבל שסטלה עמר לא משתתפת בתחרות, כדי להראות לו מהיכן משתין הדג.
 
בניגוד לעומר המעצבן, תודה לאל על אמסלם. איש עם לב גדול, שבוכה ומתרגש בקלות למרות גודלו. רגע אחד של נחת היה לי אמש כאשר הבקיע את הכדור לחור - וככה הציל את כבוד ענף הכדורסל ואת הרפיוטיישן שלו, אחרת הוא לא היה סולח לעצמו וכך גם מעריציו הדגולים.