התגעגעתם לג'ייסון בורן, המתנקש המסתורי? ובכן, עברו הרבה מים עכורים בתעלות הביוב של סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית מאז פגשנו לראשונה את סוכן ה־CIA לשעבר. הוא השתתף בפרויקט סודי ולא זכר את זהותו, אלא שזיכרונו התחיל לאט־לאט לשוב אליו, והתברר שהוא סוכן ביון שנרדף על ידי מעסיקיו לשעבר.



מאט דיימון היה כמעט בן 30 כשחתם על השתתפות במותחן המבוסס על ספר בעל אותו שם מאת רוברט לדלום, וב־2002 יצא מותחן הריגול עתיר האקשן "זהות כפולה". הסרט זכה לביקורות טובות והיה להיט קופתי. זה היה בדיוק הסרט שהעולם היה זקוק לו בימים המבלבלים וחסרי הוודאות שאחרי ה־11 בספטמבר.



"זהות כפולה" התחיל כסרט בודד, ולא כהתחלה של סדרה, אבל כשהקהל דורש, הוליווד מספקת. מאז הספיק דיימון לככב בשני סרטי המשך – "זהות במלכודת" ו"זהות אבודה" – אך נשאר בבית בסרט הרביעי, "זהות גנובה".



מכיוון שדיימון כל כך מזוהה עם דמותו של ג'ייסון בורן, והוא סירב להשתתף, הוחלט בסרט הזה לוותר על נוכחותו של הגיבור ולהתמקד בדמות אחרת, שאותה גילם ג'רמי רנר. זה קצת משונה לאור העובדה ששם הסרט היה The Bourne Legacy – בכל סרטי הסדרה מופיע השם "בורן" – אבל מילא. העיקר שהגענו, בשעה טובה, לסרט החמישי בסדרה. קוראים לו "ג'ייסון בורן", כך שהפעם לא יכלו לוותר לא על ג'ייסון בורן ולא על מאט דיימון.



דיימון ובארוסו. צילום: רויטרסדיימון ובארוסו. צילום: רויטרס



את "ג'ייסון בורן" ביים הבמאי הבריטי פול גרינגראס, שביים גם את הסרטים השני והשלישי בסדרה. והאמת היא שבלעדיו זה לא היה קורה. אחרי הסרט השלישי אמר דיימון שהוא לא יחזור לגלם שוב את בורן, אלא אם גרינגראס יביים. גרינגראס מצדו אמר שהוא גמר עם הסדרה הזאת, ואין לו שום כוונה לביים עוד סרט אחד, עד עכשיו.



מה שהשתנה, לטענתו של גרינגראס, זה העולם. ומה שהלהיב אותו בהפקת סרט חדש בסדרה (גרינגראס ביים, כתב והפיק) זאת האפשרות להציג בו את העולם החדש הזה, עולם של האקרים ומעקב ממשלתי. זה שג'ייסון בורן כבר נזכר בהכל, ושכל סיפור אובדן הזיכרון כבר איבד מהרלוונטיות שלו, הם שטויות – ימצאו לו בעיות חדשות.




כבר לא ילד


דיימון של "ג'ייסון בורן" הוא כבר בן 45, ובגדול קשה לחשוב על שחקן הוליוודי שמצבו טוב יותר. הונו מוערך ב־75 מיליון דולר, ומן הסתם המספר יגדל אחרי שייכנסו כל הצ'קים מ"ג'ייסון בורן". הוא נשוי באושר כבר מעל לעשור וגר בלוס אנג'לס עם אשתו הארגנטינאית, לוסיאנה בוזאן בארוסו, שאותה הכיר ב־2003 כשצילם סרט במיאמי, ונגרר על ידי חבריו לשתות בבר שבו היא במקרה עבדה כברמנית. יש להם שלוש בנות ועוד בת אחת מנישואיה הקודמים של בארוסו.



הוא לא מפסיק לדבר בראיונות על כמה שהוא אוהב את אשתו ואת חייו, וגם הקריירה שלו במצב טוב. אומנם עברו לא מעט שנים מאז זכה באוסקר היחיד שלו – על התסריט שכתב ביחד עם בן אפלק ל"סיפורו של ויל האנטינג" – אבל רק בשנה שעברה הוא זכה בגלובוס הזהב. זה היה על תפקידו כאסטרונאוט שננטש לבדו במאדים, בסרט המדע הבדיוני של רידלי סקוט "להציל את מארק וואטני". גם זה לא מעט. וכן, הוא עדיין חתיך, הודות למחויבות שלו למראה החיצוני של סוכן ה־CIA הקשוח.



הנושא שדובר עליו הכי הרבה בהקשר של "ג'ייסון בורן" זה משטר האימונים המפרך שדיימון היה צריך לעבור כדי להיכנס לכושר בשביל התפקיד. ג'ייסון בורן הוא דמות שקטה שלא אומרת הרבה, ובעיקר הולכת מכות. לפעמים בלי חולצה. "כשצילמתי את הסרט הראשון של בורן הייתי בן 29 וחשבתי שקשה להיכנס לכושר", סיפר דיימון בראיון ל־BBC. "עכשיו אני בן 45 וזה פשוט אכזרי. צילמנו סצנת מכות עם הידיים ביום ההולדת ה־45 שלי, ונדרשה המון עבודה כדי להגיע לשם. הייתי בדיאטה מאוד קפדנית וביליתי המון זמן בחדר כושר ופשוט אמללתי את עצמי. אז אולי בסרט הבא ג'ייסון בורן יהיה שמן, שמח וזקן".