הפרק השלישי בעונה השביעית של משחקי הכס עוסק כולו במפגשים מחודשים: ג'ון סנואו וטיריון לניסטר, סנסה ובראן, סרסיי לניסטר ויורון (בתוספת מתנות), וג'יימי ואולנה טיירל. כך, פרק שמסוגל לספק סצנות בלתי נשכחות דווקא מתמקד בדינמיקות בין האנשים ולא בדם ואש ותמרות עשן.



דם
ברגע שראינו את יורון מוביל את אלאריה סאנד, בתה נחשית החול טיינה ויארה גרייג'וי במסלול ה-walk of shame (שבאופן מכוון זהה למסלול של סרסיי ואף מוזכר ע"י ג'יימי באזניי יורון) כולנו הבנו שממש אוטוטו נראה כאן דם, והרבה ממנו. אך כשהגיע רגע האמת וסרסיי עומדת מול אלריה וטיינה, שלצידה "ההר", דווקא ההפך ממה שכולנו מצפים קורה.



בעוד סרסיי מזכירה לאלריה כיצד "ההר" ניפץ את גולגלתו של אהובה אוברין מארטל ואנחנו כבר מתחילים לדמיין את הסצנה הנוראית שעומדת להגיע בדמות גולגלתה של טיינה מתנפצת בעודה חיה אל מול עיניי אמה, מתרחש דבר מעניין - סרסיי ניחנת בסבלנות, איפוק וטירוף שהיא שולטת בו היטב, ורק אז מעניקה לטיינה את "נשיקת המוות".



ההתבוננות במוות הצפוי של בתה וריקבון גופתה, יכאיב הרבה יותר לאלריה מאשר כל תסריט אחר שהיא חשבה שתתמודד איתו. בכך, משיבה סרסיי את הצדק על מות בתה שלה מירסלה שנרצחה ע"י נחשיות החול, בדיוק באותו הרעל, ומקיימת את כותרת הפרק "הצדק של המלכה". אך הצדק, המלכה והרעל הפכפכים בפרק הזה ועוד יחזרו לסרסיי בהפוכה.



אלריה וטיינה, משחקי הכס, צילום מסך
אלריה וטיינה, משחקי הכס, צילום מסך



עוד נקודה שמחזקת את העובדה שסרסיי יותר "שלמה עם עצמה" (מעבר לטירוף המאופק), היא העמדה שלה בנוגע ליחסים עם אחיה, כשהיא פותחת את הדלת בלי להסתיר את ג'יימי עירום במיטתה ואף מבקשת שיחליפו את המצעים המלוכלכים שלהם (איכככככס). יתכן שסרסיי עושה זאת רק כדי "להוכיח" לג'יימי את אהבתה, כדי שימשיך להילחם עבורה, בעוד הבטיחה את עצמה ליורון, שלגמרי מתגרה בג'יימי עם שאלות כמו "איך אחותך אוהבת את זה". אפשרי שיהיה רגע של פיצוץ בין ג'יימי ליורון, אך אם הוא יגיע הוא יהיה מפתיע, זאת מכיוון שכל אחד נלחם מעתה בחזית אחרת של המלחמה. יורון עכשיו מתחיל מצור על צוק קאסטרלי וג'יימי מוביל את הצבא לקרב הגדול מול הדות'ראקי.



אש

שתי סצנות מלחמה, ושתיהן נגמרו עוד לפני שהתחילו. בלי אש, דם, פיצוצים או התנגדות. חוסר ההתנגדות הוא הסיפור בקרבות הללו. ההישג הגדול ביותר של צבא בלתי הטמאים של דאינריז הושג בלי התנגדות הצד השני, ועל אף הפרשנות המעולה של טיריון (לגמרי הרגשתי במשחק כדורגל), ההישג כלל לא רלוונטי ואפילו מביך. מביך לראות כיצד כל מהלך ניהול קרב של דאינריז, שהוא למעשה של טיריון, נצפה מראש ע"י סרסיי והיא מתגלה כטקטיקנית מחוננת.



בקרב השני בהייגארדן, שגם לא מתקיים, לפחות לא עבורנו הצופים, יש דברים חשובים יותר מעוד קצת דם, חרבות וסוסים, כמו לדוגמא: הובלת הצבא ע"י ג'יימי בלוויית ברון ורנדל טארלי אשר מבהירה באיזה צד בחר טארלי, העמסת מטילי הזהב ע"י צבאו של ג'יימי מיד בתום הקרב אשר מבטיחה כי סרסיי באמת תשלם את חובה לבנקאי מבראבוס, וגולת הכותר ת- המפגש בין ג'יימי לאולנה טיירל.



"הצדק של המלכה" ללא ספק מקבל משמעות אחרת עם סיום הסצנה המעולה הזו. לא רק בגלל שאולנה - מלכת הקוצים, מצליחה לדחוף ללאניסטר עוד דקירה קטנה של נקמה רגע לפני שהיא מתה ומפתיעה את ג'יימי אודות מות בנו ג'ופרי, אלא בגלל שהיא מצליחה לנטוע בליבו של ג'יימי ספק בנוגע לאהבת ליבו, אחותו, המלכה סרסיי. החשש שזרעה אולנה במוחו של ג'יימי ילך ויגבר, יתחזק בכל אינטראקציה של משולש האהבים המטורף בין יורון, סרסיי וג'יימי, ויסתיים בפעולה כואבת שכנראה תשים קץ לשלטונה של המלכה המטורפת.



אולנה וגיימי, משחקי הכס, צילום מסך
אולנה וגיימי, משחקי הכס, צילום מסך



תמרות עשן (לבן)
שש עונות, עשרות קרבות, מאות מתים ואלפי התקפי לב קטנים עברנו כדי לחזות סוף כל סוף ברגע המפגש בין ג'ון סנואו לדאינריז טרגריין, או כמו שאמרה מליסנדרה "מפגש בין קרח לאש". המפגש מתחיל עם מתח מטורף בין דאני לג'ון, ואף מועצם ע"י ההשוואה מי עבר יותר- דאני מספרת כיצד ניסו לרצוח אותה עוד כשהיתה תינוקת, מכרו אותה, אנסו אותה ובגדו בה ומולה סר דאבוס מספר לה שג'ון סנואו נלחם במתים, סיכן את חייו עבור אנשיו, ספג סכין בלב למענם, והקריב את חייו.



משחקי הכס, צילום מסך
משחקי הכס, צילום מסך



בהמשך האווירה מעט נרגעת, בעיקר הודות לטיריון ובשיחה אחד על אחד שהוא מקיים עם ג'ון הוא מבהיר לו כי עליו לבקש דרישה הגיונית (זכוכית דרקון), זאת לאחר שג'ון מנסה להיעזר בו ושואל בייאוש איך הוא אמור לשכנע אנשים שלא מכירים אותו להילחם באויב שאינם ראו מעולם. השאלה הזו לא מגיעה סתם ויש לה קשר חזק לכך שדאבוס ציין בחצי משפט את העובדה שג'ון "הקריב את חייו". המוות של ג'ון וחזרתו לחיים מעסיקה גם את דאני בשיחתה עם טיריון וייתכן מאוד שמותו ותחייתו של ג'ון סנואו ישמשו כחלק מההוכחה ובניית האמון בו מצד דאינריז.



מעבר ליחסים הבין-אישיים בין ג'ון לדאני, קיימת העובדה שדאני מאבדת באופן עקבי את בני בריתה - אלריה סאנד ונחשיות החול, הצי של הגרייגו'ים, אולנה טיירל, הצי של הבלתי טמאים (ומליסדנרה שפשוט התחפפה) ועובדה זו מבטיחה קשר חזק ורווי אינטרסים בינה לבין ג'ון, על אף שהבהירה בתחילה כי אינה צריכה אותו.



תולע אפור, משחקי הכס, צילום מסך
תולע אפור, משחקי הכס, צילום מסך



עוד כמה קטנות:
ציטוט המחץ: ליטלפינגר בפעם הראשונה בסדרה נותן עצה טובה, ומן הסתם סנסה היא הזוכה "תילחמי בכל קרב, בכל מקום, תמיד, בתוך ראשך. כולם האויבים שלך, כולם החברים שלך... תחיי כך, ושום דבר לא יפתיע אותך".



בא לבאס: בראן סטארק מתאחד עם סנסה אחותו, אבל ממש לא מתרגש כמוה. מה שהוא כן עושה זה להזכיר לה את ליל הכלולות שלה, שהיתה מעדיפה לשכוח ובתוך כך מציין שהוא רואה הכל- שזה בדיוק מה שליטלפינגר אמר שעליה לעשות כל הזמן. לכן, יתכן כי בראן יהיה חשוב לסנסה במלחמתה על הכס, או מול המתים.



זהירות דרקון מאחוריך
: לא סתם בתחילת הפרק דרוגון עף ממש מעל ראשו של ג'ון. ישנה סבירות לא קטנה שבין השניים תהיה קרבה מיוחדת, בין אם זה ע"י שליטת בראן בדרוגון או פשוט מתוקף היותו של ג'ון בן לשושלת טרגריין.



חייך נדפקת: תולע אפור הבין מהר שמשהו לא בסדר אך גם זה היה כבר מאוחר מידי עבור הספינות שבהן הגיע צבאו, שנשרפו מול עיניו. מעניין לראות מה יעלה בגורלם וכיצד הם יצאו מזה, אם יצאו...



מתלוצץ עם רופאיו: סאם עשה זאת וריפא את ג'ורה. לגמרי. אחרת לחיצת היד ביניהם לא היתה מתקיימת. ה"עונש" שסאם מקבל הוא שכתוב מגילות עתיקות, אך ללא ספק גם שם ימצא סאם פנינים שיסייעו לו בהמשך להפוך את הגלגל לאחת הדמויות המרכזיות.