מבט חטוף אחד על סרג'יו קונסטנצה ואני על הרצפה. תהרגו אותי, לא יודע למה. הרי בואו נודה באמת: מדובר בתת–תרבות. עלילה רדודה, תפאורה בחמש לירות, טקסטים שטוחים, מבטא מופרז, לא בדיוק האתגר הכי גבוה של המשחק. סחורה כזו כיום, גם מידיהם של קיציס, ברלד ואסייג, היינו מחזירים לחנות בבחילה. ואף על פי כן, גם היום, 41 שנים אחרי שעלה לראשונה על המסכים, מבט חטוף אחד על סרג'יו קונסטנצה ואני על הרצפה.

טוב, הרי אני מעמיד פנים. זה הגשש. ראשית ואחרית, זה הגשש. הזדמן לי כמה פעמים בחיים לשבת סביב אותו שולחן עם שייקה. יחד עם שאר הנוכחים העמדנו פנים כאילו כלום, כאילו סתם איזה מוישה זוכמיר יושב איתנו, אבל הנשימה הייתה עצורה. ואז באיזה רגע, שייקה אמר למישהו בקול האגבי ביותר איזה משפט אגבי, משהו בסגנון: "תעביר לי, בבקשה, את המלח", ובשנייה אחת כל השולחן היה על הרצפה.

עם פולי לא זכיתי לשבת אי־פעם באיזה שולחן. עשר שנים אחרי שהלך ישראל פוליאקוב לעולמו, מעלה ערוץ יס קולנוע ישראלי סופשבוע של סרטי ותוכניות גשש. במסגרת זו תשודר התוכנית המספרת על "גבעת חלפון אינה עונה" מפי שחקנים, במאים, מפיקים ועוד אנשים שהשתתפו בהכנת אותו סרט, שהפך לשלאגר ענקי, וממשיך עד היום להפיל אותנו לרצפה.

אין כאן טעם לדוש בבשרה של התוכנית, לשאול ולתהות ולהעלות מחשבות. פשוט פנו לכם את אחד המועדים שיס מציעים וצפו בנכס צאן הברזל שלנו שואג על המסך. מובטח לכם שגם אתם תשאגו מצחוק.

 "מדברים סרטים - גבעת חלפון אינה עונה", יס קולנוע ישראלי, שישי, 27.10, שבת, 28.10