אם היה מישהו מבין דיירי "האח הגדול" שהבין שמשימת החלל היא לא סתם משחק, אלא שיקוף של מציאות בעייתית ומורכבת במדינתנו הקטנה והשסועה, הייתה זו הדיירת הערבייה שמס מרעי אבומוך, מבאקה אל גרבייה. שמס שמתייחסת לכל דבר ברצינות תהומית, רצתה להרגיש במשימה זו שרוחות חדשות נושבות ומביאות איתן מסר של שלום ו"ביחד". היא התאכזבה לשמוע שרוב הקבוצה בוחרת בבית"ר ירושלים שלא ממש מחבבת ערבים, כקבוצת הכדורגל הלאומית, ושרבין שחתם על הסכם שלום, הוא לא ראש הממשלה המועדף.

באופן מפתיע, למרות שעברית היא לא שפת האם של שמס, שלא חוששת להביע את דעותיה בקול רם וברור, היא רהוטה ואינטליגנטית יותר מרוב חברי הקבוצה, שלא יודעים לתת לה מענה נחוש ורציונלי ודי מגמגמים כל הדרך אל הגדרת זהותם הלאומית. כאשר אילן, הקפטן של האסטרונאוטים, שואל אותם תחת איזה לאום תוקם המושבה הישראלית החדשה על הכוכב "צדק", הם מעדיפים להתפשר על שלושת הלאומים, יהודי, מוסלמי ונוצרי, במקום להתעמת עם לשונה החדה של שמס. הפעם היא יכולה לזקוף לזכותה ניצחון טקטי, כאשר בהורדת ידיים עם חבריה היהודים, ידה הייתה על העליונה.

האח הגדול. צילום מסךהאח הגדול. צילום מסך

בלי קשר לנטיותי הפוליטיות, קשה לי להתעלם מכוח השכנוע של שמס והיכולת הוורבלית להביא לידי ביטוי את ה"אני מאמין" שלה, למול דיירים עייפים, חיוורים, מהוססים, חלקם אפילו עילגים, או כפי שמירב מתארת אותם - אנשים שרק רוצים לרצות את האחרים, במקום להגיד את דעתם האמיתית. אם במועצת החברים של המושבה החדשה היה יושב אחד כמו יורם שפטל, הוא לא היה עושה לשמס חיים קלים. הוא גם לא היה מוותר לה בקלות על כך שהיא לא יכלה להגות את המילים: "מגן דוד", אך שלפה את המילה "צלב" מבלי להניד עפעף.

גם אף אחד מבין חברי מועצת המושבה, שרובם עסוקים בשטויות רומנטיות וילדותיות (תמי: "אוי, מה אני אעשה, ישראל אוהב את כל הבנות ולא רק אותי") במקום בשאלות של מהות, לא העלה בדעתו לשאול את שמס שכל כך רוצה להשיג הכרה בזכויות העם הפלסטיני, האם הייתה בוחרת להיות אזרחית של מדינה פלסטינית אם הייתה קמה לצד מדינת ישראל, או בוחרת להישאר במדינה יהודית.

האח הגדול, תמי וישראל האח הגדול, תמי וישראל

וכך, הפך דיון שיכול היה להיות מעניין ומאתגר שאותו יזמה הפקה שהשקיעה מחשבה במשימה עם מטרה מאוד ברורה שהיא מעבר לסתם משחק, לדיון עקר וריק מתוכן, שאילן הקפטן רצה לסיימו כמה שיותר מהר: "אז מי מצביע בעד ההמנון אימג'ין של ג'ון לנון? הרוב? יופי. נקסט".

אי לכך, אני טוענת מה שכבר טענתי בעבר. הליהוק של העונה הזאת תמוה, רוב הדיירים בנאליים, חסרי מעוף, נטולי חוש הומור, (אלא אם כן ההתעקשות של אורלי להגיד "למבדה" במקום "בנדנה", זה קומדיה דל-ארטה), כבדים בהתנהלותם הכללית (ולא רק בהילוכם בתוך החללית), ואם מישהו לא יעיר אותם באיזושהי סטירת לחי אינטלקטואלית מצלצלת, מחכה לנו עונה של חילופי זפטות מילוליות בסגנון גן ילדים. הוויכוחים בין איריס ותמי שמתכתשות כמו תרנגולות על דברים טריוויאלים ולא חשובים, מרמזים על עונה של נשים בכייניות ותלותיות שכל עולמן חרב עליהן בגלל גבר שבקושי הספיקו להכיר אחרי 10 ימים בלבד, ועונה של גברים חסרי אונים שלא יודעים איך להתמודד עם כל הרגישות הפמיניסטית המוגזמת.

האח הגדול. צילום מסך האח הגדול. צילום מסך

בעונה זו בית "האח הגדול", ההפקה, המנחים, האחות הגדולה, יפים בעיניי ובהחלט מביאים עימם רוח חדשה, נעימה וחמימה יותר מבעבר, אולם הדיירים נאים פחות, אלא אם כן הם יתחילו להוריד את המסכות מעל פניהם ולקלף מעצמם בהקדם האפשרי את שכבות ההגנה שעטו על עצמם.