תקופת החגים האחרונה גרמה לכך שהרבה מאוד תוכניות טלוויזיה ורדיו יצאו לחופשה ארוכה, ובין החופשות, התברר כי אחת התוכניות הוותיקות ביותר ברדיו, ואחד המגישים האהובים בארץ, נעלמו מסיבה אחרת לחלוטין.

שדר הרדיו, דידי הררי, שמנחה תוכנית יומית ב-103FM וחזרה לשגרה, חזר דידי לתכנית וסיפר על האירוע הדרמטי שקרה לו במהלך החגים: "בערב כיפור שיחקתי עם הנכד שלי והרגשתי לא טוב. התעלמתי מהכאב, אבל הבת שלי לא ויתרה והזמינה את מד"א. הם חיברו אותי לכל מיני מכשירים והודיעו לי שאני באמצע התקף לב. עצמתי עיניים ואמרתי לבורא עולם: 'יהיה מה שיהיה'".

"כמה התגעגעתי אליכם. אחרי כמעט חודש ימים של חגים ואחרי חגים. זה היה כמו נצח בשבילי בלי הרדיו. כמה כיף לחזור לכאן לאולפן, למיקרופון ואליכם המאזינות והמאזינים. בחגים הייתי ברודוס עם המשפחה, אך אחרי שחזרתי לארץ, בבוקר של ערב כיפור יצאתי לסידורים והרגשתי לא טוב, חשתי כאב בחזה. בצהריים הגעתי לבתי מאיה לשחק עם הנכד שלי והרגשתי שהכאב משתלט עליי.

"אמרתי לה שאני לא מרגיש טוב. בתי הזמינה אמבולנס ושח"ל. חיברו אותי למכשירים וסיפרו לי שאני עובר התקף לב. עצמתי עיניים ואמרתי לבורא עולם - יהיה מה שיהיה. הגעתי לבית חולים מאיר בכפר סבא לחדר מיון ולקחו אותי לטיפול נמרץ. זו הייתה הפעם הראשונה מגיל 13 שלא צמתי בכיפור. אמרו לי שאצטרך לעבור צנתור. בצאת הצום הגיע מנהל מחלקת הצנתורים של בית החולים מאיר וביצע לי את הצנתור".

"בעודי שוכב ורואה טלוויזיה ראיתי את הלב שלי על המסכים. הד"ר השמיע מוזיקה שהרגיעה אותו. אמרתי לו שזה מרגיע גם אותי. בזמן שעושים לי את הצנתור לפתע שמעתי את השיר 'חלום מתוק' של שלומי סרנגה ומושיק עפיה. כעת התחדשתי בשני סטנטים חדשים בלב, אחרי יומיים בהם נשארתי בבית החולים לביקורת השתחררתי הביתה. התבקשתי לא לחזור מהר לעבודה ולעבוד רק ארבע שעות ביום. צחקתי עם הרופא ואמרתי לו שאני עובד רק שעתיים".
"כנראה שכל זה קרה מתוך לחץ וגנטיקה. אני לא מעשן ושומר על תזונה בריאה וכושר גופני. בזמן יום כיפור יצא לי לחשוב על אותם אנשים שעובדים בבית החולים עובדים קשה מאוד וכמה כל שביתה שלהם היא מוצדקת. אני רוצה להודות לכל הרופאים שעזרו לי לעבור את הדבר הזה בשלום".