בסוף השבוע שעבר פורסם כי ליאור שליין בדרך לחזור להגיש תוכנית סאטירה ב"רשת" בסגנון "גב האומה". תוכניתו הורדה לפני שנתיים (אותן הוא ניצל לכתיבת ספר ולמופעי סטנד-אפ על הבמות), אך בשל החוזה עמו הוא המשיך לקבל משכורת מהערוץ תמורת התחייבות לא לשדר בשום מקום - וכעת, בתום תקופת הצינון, נראה כי הוא בדרך חזרה אל הפריים טיים. בדקנו עם חוקרים ומומחי טלוויזיה - האם לדעתם שליין עדיין רלוונטי בעידן זה? האם יוכל להביא חדשנות לטלוויזיה? האם בכלל ראוי שבעלה של ראשת מפלגה יגיש תוכנית סאטירה פוליטית.
"גב האומה" תחזור למסך? ליאור שליין נמצא במו"מ מתקדם עם רשת
לשאלת הרלוונטיות של שליין לטלוויזיה של היום עונה ד"ר עלינא ברנשטיין, מרצה בבית הספר לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למינהל: "התוכניות שמהן הגיעה בסופו של דבר 'גב האומה' נשענות כולן על המקור הבריטי 'Have I Got News for You' של ה-בי.בי.סי התחילה להיות משודרת ב-1990 ורצה עד עצם היום הזה. עצם הפורמט הוא לא פורמט שעבר זמנו, לא חייבים תמיד לחדש בתחום הזה. אפשר לעשות את אותו פורמט טוב במשך הרבה מאוד שנים".
"אפשר תמיד לחדש ברמת התוכן", מוסיפה ברנשטיין. "לא חסר בארץ למה להתייחס באופן סאטירי ובסך הכל מעבר ל'ארץ נהדרת', שזה פורמט אחר לחלוטין של מערכונים אין אף סאטירה בפריים טיים. אז ברמת הפורמט בהחלט אפשר להמשיך עם אותו פורמט ולא חייבים תמיד לחדש".
ד"ר מתן אהרוני, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, טוען דווקא כי לא מדובר במהלך חכם מצד הערוץ: "הפרסום על חזרתו של ליאור שליין להגיש פאנל סאטירה באותו סגנון מיושן ולא פופולרי שהיה בעבר רק מחזק את התחושה כי משהו לא טוב ולא נכון ממשיך להתנהל ב'רשת'. הוא מצטרף למהלכים הלא יציבים שמשדרת 'רשת' כבר תקופה, כמו פיטורים של עיתונאים, חזאים וגם של השלושה שהגישו את תוכנית הבוקר. כל אלה מלמדים כי 'רשת' כנראה במצוקה גדולה והיא מחפשת את מקומה. אך ההחלטות נראות תמוהות. תיאוריות בסיסיות בתחום התרבות הארגונית יסבירו כי בזמנים לא יציבים מחפשים הארגונים לחקות אחרים שמצליחים או להביא תכנים שידוע שהם מוצלחים – אך זה לא המצב במקרה של שליין".
"עצם הפיטורים וביטול התוכנית של ליאור שליין, 'גב האומה', בזמנו נשמע קצת חשוד", מוסיף אהרוני. "אבל חוסר התחכום והיעדר כל פן יצירתי או חדשני ועדכני של התוכנית, שזה כנראה גם מה שהוביל לרייטינג הנמוך - זו סיבה מספיק טובה לבטלה. אך מדוע להחזירה? אם יוצרה לא השכיל בזמנו לשנות את הפורמט ולספק תוכן יותר מתוחכם ומוצלח, שמביא גם ערך מוסף כמו לגעת בנימי החברה הישראלית ולזקק אותם לביקורת יותר רחבה – מדוע לחזור על טעויות העבר? הפורמט של 'גב האומה' לא עבד – לזרוק פאנצ'ים סאטיריים עם כמה חברים בלי אלמנטים חזותיים ראויים וחכמים ובלי לצאת מהאולפן זה לא מספיק. ארז טל ידע לומר זאת בעצמו, כשניסה כמה פעמים לעשות זאת, רק בלי לערב פוליטיקה".
לימור כרסנטי, אשת תקשורת בעבר ובעלת חברה לניהול מערכות הסברה ויחסי ציבור בהווה, מוסיפה: "הבעיה בעיניי היא נעוצה בכך שהתוכנית חדלה להשפיע על סדר היום הציבורי, ורוב הצופים כמוני התאכזבו מהתוכן הממוחזר שהוצג בתוכנית. חבל שלא ערכו בהפקה שינויים והתאמות והתעקשו להפיק תוכן דומה ללא חידושים. אני בעד לעשות ריסטארט ולהגיע עם תכנים מדויקים המתאימים לקהל".
פאוור קאפל
בהקשר של חזרתו לטלוויזיה, נשאלת השאלה, האם בעידן בו גאולה אבן נאלצה לעזוב את "כאן" בגלל שבעלה, גדעון סער, הוא פוליטיקאי, ראוי שבן זוגה של יו"ר מפלגת העבודה יגיש תוכנית סאטירה פוליטית? ד"ר יובל קרניאל, משפטן חוקר תקשורת ומומחה לאתיקה, בית הספר לתקשורת, אוניברסיטת רייכמן מסביר: "ליאור שליין ומרב מיכאלי מבטאים בזוגיות שלהם את המורכבות של מושגי הזוגיות והמשפחה בעידן המודרני. מדובר בשני אינדבידואלים עם קריירות נפרדות, קהלים שונים, דעות אחרות. המגורים בדירות נפרדות רק מסמלים את התפיסה החדשנית שלהם על המשפחה. לא בהכרח יחידה אחת עם מנהיג פטריאכלי, משותפת במשאבים, שמגוייסת למטרות משותפות וזהות, אלא חיבור בין שווים, שיש להם אתגרים ויעדים שונים".
"קיים הבדל משמעותי בין היחס שלנו אליהם, לבין היחס לזוג בולט נוסף, גדעון סער וגאולה אבן. שם נראה שהזוג פועל יותר כפאוור קאפל, זוג מנצח, שפועל בזירות שונות למטרות משותפות. לרגע זה מוותר לזו, וברגע השני היא מתגייסת לטובתו. הבדל נוסף טמון בפער בין עבודה באקטואליה חדשות ועיתונות, שמחוייבת עדיין לאתיקה של הגינות לטובת זכות הציבור לדעת, לבין העיסוק בבידור ובסאטירה, שאינה עבודה עיתונאית, ומחוייבת דווקא להבעת דעה, לחופש אמנותי. לכן ליאור שליין יכול לחזור לבמה מרכזית בתקשורת, בעוד גאולה אבן צריכה להתפתל ולמצוא את המקום בו לא יהיה ניגוד עניינים בוטה בין עבודתה בתקשורת, לבין המחוייבות שלה להצלחה הפוליטית של בעלה".
"אין סיבה שליאור שליין לא ימשיך בעבודתו", מוסיפה כרסנטי. "לטעמי צריך לעשות את ההפרדה הזו בין שני אנשים, גם אם הם נשואים. ליאור שליין מוכשר מאוד ותכליתה של תוכניתו היא בסך הכול בידור והומור כללי, כך שאין שום ניגוד אינטרסים עם פעילותה הפוליטית של רעייתו מירב מיכאלי. גם במקרה של גאולה אבן אני חושבת שלא היתה צריכה לסיים את תפקידה בכאן 11 עקב נישואיה לגדעון סער. שמחה בשבילה שבימים אלה קיבלה תכנית חדשה בהגשתה ומאחלת לה בהצלחה".
"עצם החזרתו של שליין למסך אינה בעיה, גם אם הוא בן זוגה של ראשת מפלגת העבודה", מוסיף אהרוני. "הוא, כמו גם גאולה אבן, הם אנשים שעומדים בפני עצמם, אך הבעיה היא יותר רחבה. כמו שליין, גם 'רשת' צריכה להמציא את עצמה מחדש, להביא משהו ייחודי ועדכני משלה. להחזיר/להביא מנחים כמו גאולה אבן וליאור שליין אינה הדרך להצלחה. צריך דם חדש עם פלפל וסגנון ייחודי, משהו סטייל תם אהרון".
פרסום הידיעה על חזרתו של שליין למרקע בהחלט מעוררת עניין, ועולם הטלוויזיה של היום נראה שונה מזה של לפני שנתיים, כשהתוכנית ירדה, ורחוק לאין שיעור מזה של 2010, כשהיא עלתה תחת השם "מצב האומה" והייתה ממתק מרענן בעידן הדו ערוצי. כעת, נותר לחכות, האם ליין ימצא שפנים חדשים לשלוף מהכובע שכיסה במשך שנתיים את רעמת התלתלים שלו.