מנכ"ל איגוד השידור האירופי, נואל קורן, שלח היום (שלישי) מכתב דחוף לראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו, בו הביע את דאגתו מאיומים על שלמותו ועצמאותו של תאגיד השידור הציבורי הישראלי, "כאן".
 
דאגותיו התמקדו בעיקר בהתבטאויות האחרונות של ח"כ הליכוד ושר התקשורת, שלמה קרעי, שלדבריו, ערערו על חופש העיתונות ואיימו לסגור את "כאן". בנוסף, קורן ציטט את השר, שאמר: "הציבור לא צריך לממן ערוץ מסוים, לא צריך להיות שידור ציבורי". ללא היותה תאגיד שידור ציבורי מתפקד לישראל, "כאן" לא תחויב לעמוד עוד בהתחייבותה למגוון שלם של תכניות כתקשורת בשירות הציבורי, מה שמעמיד בספק את זכאותה לחברות באיגוד השידור האירופי ואת יכולתה לקחת חלק באירועים מרכזיים כמו תחרות האירוויזיון. 

 קורן אמר כי "החדשות והמידע מהווים מרכיב אינטגרלי של ארגוני תקשורת בשירות הציבורי ותורם תרומה מרכזית לפלורליזם התקשורתי בדמוקרטיות המתפקדות היטב. מתוך מחשבה על האינטרס העיקרי של הציבור, המממן ישירות את "כאן", אנו סומכים על הממשלה החדשה שתשמור גם על עצמאותה של השידור הציבורי ותאפשר לה להמשיך ולמלא את ייעודה בחברה הדמוקרטית".

שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי הגיב למכתב האיגוד האירופאי, ומסר: "למיטב זכרוני, הכרזנו על עצמאותנו כמדינה יהודית ודמוקרטית לפני כ-75 שנה. אני מצפה מדמוקרטים לכבד הכרעות דמוקרטיות. אזרחי ישראל בחרו בממשלת ימין למימוש סדר יום כלכלי ליברלי, כולל בשוק התקשורת. אני מחויב לציבור הישראלי ולא לאף גוף זר כזה או אחר. נמצא את הפתרון שידע לאזן בין הביטוי התרבותי של ישראל בעולם לבין התחרות והגיוון התקשורתי שאנחנו רוצים להביא לשוק התקשורת".

שלמה קרעי (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)
שלמה קרעי (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)

כזכור, בשנת 2017 נתניהו חולל משבר קואליציוני סביב דרישתו לסגור את התאגיד, דרישה שלא יצאה לפועל לאחר שמשה כחלון התנגד למהלך. היום, כאשר כחלון בפנסיה, נדמה כי לליכוד יש קואליציה בה אין אחד שמתנגד ומאיים על המהלך.

בסוף החודש שעבר, נמסר ממפלגת הליכוד כי נושא סגירת תאגיד השידור הציבורי לא עלתה בשיחות המשא ומתן. ח"כ קרעי, שנכנס לכהן בממשלה החדשה כשר התקשורת, התייחס אז לדיווח החדשות על סגירת התאגיד הציבורי, ואמר: "לא מכיר את הדיבורים על זה בחדרי המשא ומתן, אך זו התוצאה שאליה אני מוביל בשלוש השנים האחרונות בקידום סדר יום של שוק תקשורת חופשי ותחרות". הוא ציין: "אין שום סיבה שנמשיך לממן שידור ציבורי בכמעט מיליארד ש"ח בשנה. התאגיד תחילה, גל"צ אחר כך. אפשר גם במקביל".