לא מזמן עלתה לנטפליקס העונה החדשה של הריאליטי הקוריאני ״רווקים בגיהנום" (באנגלית Single’s Inferno 2 / Solo Hell). מדובר בריאליטי הכי מתורבת, תמים, חמוד, שלא קורה בו כלום שתראו אי פעם.

כשאנחנו חושבים על ריאליטי היכרויות הדבר הראשון שעולה לנו לראש הוא בני עשרים ו-, שטחיים, צעקניים וערומים. כן כן, ככה אנחנו אוהבים את הטראש הטלויזיוני שלנו, לא מתיימר ועם היכולת לגרום לנו להרגיש משמעותית יותר טוב עם עצמנו. באספקט הזה התוכנית ״רווקים בגיהנום״ נכשלת כישלון חרוץ. המתמודדים כל כך מוצלחים שזה רק גורם לנו להמתמרמר עוד יותר: "באיזה קטע יש פה טייס שהוא מנתח פלסטי בן 25?". ולמרות זאת, אחרי ההצלחה המסחררת של העונה הראשונה עונה 2 יצאה לדרך ומשאירה אותנו דבוקים למסך.
 

למי שלא מכיר את חוקי הפורמט ,נספר שמדובר בקבוצה של סינגלס קוריאנים נחשקים ומעוררי תיאבון אשר צריכים למצוא (בפרק זמן קצר של שבוע) אהבה על אי בודד, שומם ואקזוטי. באי הנקרא "גיהנום" יש להם זמן מוגבל להכיר זה את זו כדי לייצר מאץ׳. הטוויסט הוא שבגיהנום אסור להם לחשוף פרטים אישיים על חייהם, גיל, עיסוק וכו'. וכך רק זוגות שבוחרים זה בזו בלי לתאם מראש, כי גם זה אסור, זוכים לבלות לילה על האי הרומנטי והמפנק הלא הוא "גן עדן".

אז תזרקו לפח את כל מה שחשבתם על תוכניות ריאליטי, כי מה שקורה בפורמט ריאליטי קוריאני הוא ההפך המוחלט. נתחיל בזה שזה איטי בטירוף, כל כך איטי שלא האמנו שלמישהו יש סבלנות לשבת לראות את כל העונה, או בכלל צלח את הפרק הראשון. אחרי שהתרגלנו לקצב של סרט אירופאי מציגים לנו משתתפים עם אנרגיה של מלפפון ים. כולם שקטים, לוחשים ולא מביטים אחד לשני בעיניים, לא משהו שהייתם מצפים ממתמודדים שהתנדבו להשתתף בפורמט חושפני בנטפליקס.

אם בפורמט אמריקאי או ישראלי מביאים לנו משתתפים שהם הטראש של הטראש, בקוריאה מלהקים משתתפים שלומדים בהרווארד, מנתחים מצליחים, רופאים פלסטיים, סטודנטים למדעי המוח, אנשי יחידות מובחרות בצבא ועוד ועוד. כולם מתוקתקים, מצליחנים וקרייריסטים.

אז כן, מצד אחד יש לנו את ״טו הוט טו האנדל״, בית בושת מוכה חרמנות חסרת רסן, ומהצד השני את זה - היכרות ברמה של ילדים אלרגים ללקטוז בבית ספר אנתרופוסופי. אין נגיעות, אין עור חשוף (כמעט), אין הבעת רגשות גרנדיוזית ועדיין הדינמיקה הסבטקסטית והמרומזת הופכת את כל העניין למהפנט לחלוטין. שימו לב שההגדרות צפייה היא מגיל 7+, זה עד כמה לא קורה שם כלום.

כך, תקועים באי שומם ומהביל, המשתתפים האומללים נאלצים לקיים את עצמם לבד במן סוג של משק אוטרקי הכולל שאיבת מים, הכנת ארוחות ממרכיבים דלים (אינסטנט נודלס, דלועים וכרוב), שירותים כימיים וכדומה, כמובן שכל זה תוך ההשתדלות המביכה לארגן לעצמם פרטנר פוטנציאלי לגן עדן. לעומת זאת גן העדן הוא ריזורט ענק ומפונפן עם חדרים עצומים, בהם המשתתפים יכולים להזמין את כל תפריט הרום סרוויס לשחות בבריכת אינפינטי ולהמשיך לא לגעת אחד בשני.

אז אם בטעות חשבתם שבגן עדן תקבלו אקשן שלא קיבלתם בגיהנום טעיתם טעות מרה, האינטראקציה בין המשתתפים ממשיכה להיות לקרדית ברמת מביכה. למזלנו בעונה 2, העונה המוצלחת מבין השתיים, המתומדד החדש שמצטרף, קים ג׳ינג יונג (כדי שתתחילו להתרגל לשמות), כל כך כריזמטי שהוא מצליח להעמיד את כל האי על הרגליים ומציל את כל חווית הצפייה. 

אז תעשו לעצמם טובה ותראו את "רווקים בגיהנום".