הסדרה 'איסט סייד' שעלתה אמש (ראשון) בכאן 11 מתמקדת בדמותו של מומי, בגילומו המופלא של יהודה לוי, איש שב"כ לשעבר שעובד כמעין מתווך עסקאות נדל"ן בשיתוף עמותות ישראליות שמטרתן קניית קרקעות ויישוב יהודים במזרח ירושלים. מומי מתפקד בנוסף כאב יחידני למאיה, נערה בעלת צרכים מיוחדים (גפן קמינר) ונאבק באופן כמעט נואש למען גיוסה לצבא לנוכח התפקוד שלה.
עיסוקה של הסדרה בסוגייה כה נפיצה של התיישבות יהודים במזרח ירושלים, עולה כבר בסצנת הפתיחה של הפרק, בה מוצגת משפחה פלסטינית לילה לפני שהיא נאלצת לעזוב את ביתה שבמזרח העיר, אשר נמכר לעמותה ישראלית. רגע של אינטימיות בין בני הזוג ושנתם השלווה ילדיהם מופרים כמו בעיטה בבטן על ידי המציאות הנפיצה כאשר מומי, בליווי אנשי צבא חמושים, מתפרץ לביתם ודורש מהם לפנות אותו באמצע הלילה.
מכאן והלאה מתברר כי יחסי הכוחות המובהקים שמוצגים בסצנה הנוראה הזו, הולכים ומתערערים. כך גם כמעט במודע מיטשטשים אט אט הגבולות בין עבודתו המפוקפקת של מומי לבין הטיפול בבתו, באופן שמעורר הזדהות וזעזוע בו בזמן.
ספק אם אדם שאיננו ישראלי או פלסטיני ולא חי פה מעולם, היה מסוגל לחוש בכזו עוצמתיות את הטלטלה לנוכח פרק הבכורה. כמו סטירה מצלצלת הסדרה מכריחה את הצופה להתבונן במציאות מורכבת ולעיתים קשה לעיכול, שכאילו מתרחשת מתחת לפני השטח, אבל נמצאת מסביב כל הזמן. עם זאת, הדבר אינו מוריד כלל מערכה של הסדרה החשובה הזו, להפך- זה מה שכל כך מייחד אותה.
במציאות שבה העיר שחוברה לה יחדיו עולה בצער לכותרות בכל שני וחמישי והשר לביטחון פנים הוא אדם שהפך מזוהה עם ייהוד מזרח ירושלים מאז "כיכובו" במבצע שומר חומות, שאחת הסצנות בסדרה נראית כאילו נלקחה מאותם ימים, כמעט מפתיעה העובדה שסדרה כמו 'איסט סייד' עולה רק עכשיו.