"אנחנו בנקודת הכרעה דרמטית", אומרת זהבה גלאון למשתתפים בחוג הבית שנערך בביתה של חברת מועצת העיר תל אביב־יפו מטעם מרצ, סיגל ויצמן־אהרוני, תשעה ימים לפני הבחירות. לדברי גלאון, עד כה היא הסתובבה בארץ בעיקר ביישובים ערביים כדי לעודד הצבעה.

"אנחנו חייבים את מרצ חזקה ומאוחדת", אומרת גם ויצמן־אהרוני לקהל. "כל אחד פה יכול לעזור לנו להיכנס לממשלה הבאה. אם כל אחד יביא את החברים ואת המשפחה, אנחנו יכולים לעבור את אחוז החסימה ולהגיע ליעדים נהדרים".

ויצמן־ֻאהרוני, מחזיקת תיק החדשנות והטכנולוגיה ותיק הנוער בעירייה, מספרת לקהל כי באותו היום, עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, בתה החלה ללמוד באוניברסיטת בן־גוריון. "היא רצתה להישאר בתל אביב ולשכור דירה, אבל היא לא יכלה", היא אומרת. "אנחנו חייבים לעשות שינוי במצב הכלכלי וביוקר המחיה ולדאוג לילדים שלנו ולעתיד שלנו. לא מספיק דואגים לנו, החילונים שעושים צבא, ומי שיכולה לדאוג לנו זאת מרצ".

בקיץ האחרון חזרה גלאון לכהן בראשות המפלגה לאחר 4 שנים וחצי מחוץ לכנסת. "לא חשבתי שאחזור למערכת הפוליטית הממוסדת", היא אומרת לקהל. "אבל מרצ יקרה לי ודאגתי מאוד לגורלה. כיום אנחנו עומדים בסקרים על חמישה מנדטים, הבייס שלנו חזר".

גלאון יוצאת נגד הקמפיין של ראש הממשלה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד, שלפיו "את הממשלה צריכה להרכיב מפלגה גדולה". “אני לא כל כך מבינה את הקמפיין של ראש הממשלה כי המשמעות שלו תהיה שכולם ירצו לחזק את לפיד מול ביבי, וזה יבוא על חשבון מרצ. אני חושבת שיש לנו סיכוי טוב להיות מפלגה משפיעה בקואליציה גם עכשיו, ואני חושבת שאם יאיר לפיד רוצה 61 מנדטים, הוא צריך את מרצ לצדו. אחרת הוא אולי יהיה ראש המפלגה הגדולה, אבל באופוזיציה, וביבי יחזור".

אישה מבוגרת בקהל מתרעמת: "למה את קוראת לו ביבי? זה שם חיבה, הוא לא חבר שלך. אני תמיד מבקשת מאנשים לקרוא לו: 'הנאשם בקבלת שוחד'. זהו שמו".

גלאון עונה: "זה נכון. הוא לא חבר שלי. כל מה שמעניין אותו עכשיו זה להיחלץ מאימת הדין. להיחלץ מהכלא. כל התוכניות שאנחנו רואים שסמוטריץ' הגיש בימים האחרונים, שהוא קורא להן 'תוכנית חוק וצדק', הן לא חוק ולא צדק, זאת הפיכה משטרית. ההצעה המרכזית ברפורמה שלו היא לבטל את העבירה של מרמה והפרת אמונים. ההצעה השנייה מדברת על פוליטיזציה של בית המשפט, וההצעה השלישית מדברת על כך שאם עד היום בית המשפט העליון פירש את החוק, אזי כעת יוכלו לבקש להתגבר על החלטות של בית המשפט בכנסת. זה דבר מטורף.

"על כל בחירות אומרים שהן נקודה דרמטית, אבל אני לא חושבת שעמדנו בעבר בפני הכרעה כזאת על השאלה איזו מדינה תהיה כאן", מוסיפה גלאון. "האם היא תהיה נאורה, דמוקרטית, ליברלית ושוחרת שלום, שאולי גם תביא פעם להפרדה בין דת ומדינה, או שזאת תהיה מדינה סגורה, לאומנית, מסתגרת, גזענית, חרד"לית, גרורה של טרור המאחזים? איזה גוש ישלוט כאן? הגוש הדמוקרטי הישראלי שאנחנו רואים את עצמנו שייכים אליו או הגוש הביביסטי־כהניסטי? הכבודה שהולכת עם נתניהו היא מסוכנת".

חוג בית מרצ  (צילום: רועי נוימן)
חוג בית מרצ (צילום: רועי נוימן)

לציבור הרחב

הסוגיות שמטרידות את הקהל בחוג הבית הן יוקר המחיה, דיור בר השגה וחלוקת המנדטים. "יש כאן ג’ונגל כלכלי חזירי", אומרת גלאון. "מחצית ממשקי הבית בישראל חיים באוברדרפט. לכן אנחנו מגדירים את עצמנו כמפלגה סוציאל־דמוקרטית שנאבקת למען שלושה דברים: למען שוויון בין יהודים וערבים ובין גברים ונשים. שוויון בין כולם; למען צדק, שתהיה כאן כלכלה צודקת; ולמען חירות, לסיום הכיבוש, להפסקת השליטה על מיליוני בני אדם. אנחנו רואים את זה כתפיסת עולם כוללת".

סוגיה נוספת שעולה לדיון קשורה לתחבורה הציבורית. סגנית ראש העיר תל אביב־יפו, מיטל להבי, שמחזיקה בתיק התחבורה בעירייה, מספרת לקהל על מאחורי הקלעים של מיזם חוק המטרו התקוע. "לא סתם לא התייצבתי לדיונים במטרו בכנסת, בחרתי להיות בשקט בגלל שאני מחזיקה בתיק התחבורה, וראש העיר שלי תומך בחוק המטרו בצורה ברורה", היא אומרת. "יש חלק בחוק המטרו שהוא חשוב וטוב - החלק המחייב את הגופים הציבוריים לייצר את הקדימות לעבודות המטרו. כך לא יוכלו חברת תאגיד מים, חברת חשמל או חברת סיבים אופטיים כזאת או אחרת לעכב פרויקט לאומי כזה חשוב. כמובן שיש חלקים בחוק שצריכים להיות זהירים לגביהם. אבל בינתיים ב־2014 התחילו לעבוד על הרכבת הקלה, והשבוע נצטרך להודיע שוב שהקו האדום נדחה. כבר חמש פעמים הודיעו על דחיות".

גלאון מספרת על מחקרים המוכיחים כי מצביעים רבים מחליטים למי להצביע ממש סמוך ליום הבחירות ומעודדת את הקהל לשכנע מצביעים פוטנציאליים להצביע למרצ. כשנשאלת השאלה אם זה בכלל אפשרי להביא קולות מהגוש השני, להבי עונה: "זה התפקיד של גנץ, לא של מרצ". משתתף אחר בקהל משתף כי הוא מזגזג בין מפלגות, לדבריו, ומתלבט למי להצביע. משתתפת נוספת מספרת כי אמונה במפלגה נסדק לנוכח גל הפרישות האחרון. משתתפת שלישית, ד"ר ענת בביץ, מצירה על כך שמרצ לא פועלת להפוך למפלגה גדולה יותר. "אין לנו את הלוקסוס להתמודד כל הזמן רק עם זכויות להט"בים", היא אומרת.

“מרצ עושה ואומרת דברים חשובים, אבל היא פונה לציבור של שוליים", אומרת לי ד"ר בביץ. "היא פונה לציבור של צפון תל אביב ומרכז תל אביב, אולי לעוד כמה שכונות יוקרה בחיפה ובירושלים, והיא לא מצליחה לפרוץ את המעגל הזה. אם מרצ באמת רוצה להשפיע, היא צריכה לצאת מהמעגל הסגור שלה ולהתחיל לדבר על נושאים שמטרידים אנשים במדינה. האזרחים מתלבטים בבעיות של חינוך, כי אין להם גן ילדים נורמלי ובתי הספר מתפרקים, והם עסוקים בביטחון האישי ברחובות שהוא מתחת לכל ביקורת. אלה הדברים שמטרידים את האזרח הקטן. אם אנחנו רוצים את הכוח לממש את הדברים שחשובים לנו, אנחנו צריכים לפנות גם לציבור הרחב".

למי את תצביעי?
"אני חושבת שאני כן אצביע שוב מרצ, כי אני מפחדת שהם בסוף לא יעברו את אחוז החסימה".
מה זו בעינייך ממשלה בלי מרצ?
"איזו ממשלה? ממשלת ביבי? זה אבדון".

לתפור ממשלה

"אני רוצה שיצביעו למרצ לא בגלל איזה קמפיין גוועלד, אלא בגלל שמאמינים בה", אומרת גלאון לקהל. "אני רוצה את אמונכם, כי אני רוצה להרגיש שאנחנו ראויים לו, לא כדי שתצילו אותנו. אבל אני גם לא רוצה להיות מפלגה שבודקת לאן נושבת הרוח והולכת אחר הלך הרוח".

כיצד מרצ פונה לקהלים אחרים שאינם תל־אביבים? אני שואלת את ויצמן־אהרוני, והיא עונה: "אני באתי מבית של ליכוד, היה לי מטה של ליכוד בבית, אבא שלי היה איש הקשר של אריאל שרון בכל המלחמות. אבל מי שמעניין אותו משבר האקלים ומי שמעניין אותו המצב הכלכלי ומי שמעניינים אותו הילדים שלו, שיצביע מרצ. הבת שלי הייתה דקה לפני עזיבת הארץ לטובת לימודים בחו"ל. פניתי למרצ, שאמרו לי שהם מגדילים את מספר הלומדים לרפואה ושהם מטפלים במתמחים, והיא נשארה".

גם חוג הבית הזה כנראה לא יכול היה לעבור בלי פרובוקציה, שהתחוללה כאשר צעיר בשם משה קרא לעבר נציגות מרצ "פמיניסטיות אלימות". עוד הוא טען כי במפלגה לא מטפלים בפניות הציבור בצורה ראויה והביע געגוע לתקופתו של אילן גילאון. כשגלאון השיבה כי היא מוכנה לשמוע אותו באופן אישי בסוף המפגש, סירב בטענה כי הוא ממהר.

"אני מאמינה שלפיד יכול להיות ראש ממשלה", גלאון אומרת בתום הערב. "יש אמירות של לפני בחירות ויש אמירות של אחרי. בזכות הקשר שלי גם עם ראשי המפלגות הערביות, אני יכולה לתפור ללפיד ממשלה". היא מיד מספרת כיצד צחק כשאמרה את זה בהתייחסה לבחירות הקודמות, שבהן לפיד בעצמו "תפר" לבנט ממשלה. "לכן אמרתי שאני חושבת שאני יכולה לתפור ללפיד ממשלה. אפשר לעשות את זה, אבל בשביל לעשות את זה אנחנו צריכים להיות שם".