מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס, קיימה היום (רביעי) תדרוך עיתונאים לקראת יום הבחירות לכנסת ה-25, אשר יתקיימו ביום שלישי הקרוב, ה-1 בנובמבר, והציגה את ההיערכות לקראת המועד, ואת הסוגיות עימם הוועדה התמודדה ומתמודדת. "אנחנו נמצאים ביישורת האחרונה, שישה ימים לבחירות", הסבירה, "אנחנו קצת נמצאים בסגירת קצוות בוועדה לכל הדברים שנותרו עד ליום הבחירות".
"מהשנה שעברה נרשם גידול של 210,720 בעלי זכות הצבעה, כאשר מספר הקלפיות ברחבי הארץ עומד על 11,707, בהם למעלה מ-5,100 קלפיות נגישות", ציינה, "מדובר בנתון משמעותי, וגידול לעומת הפעם שעברה". לצד הקלפיות הללו, עדס ציינה כי יוקמו 222 קלפיות בבתי החולים, 55 בבתי הסוהר, ו-232 בבתי אבות ובדיור מוגן".
"לצד הקלפיות הללו, יוקמו כ-280 קלפיות יעודיות לחולי קורונה, בהם שלושה שיוקמו באוטובוסים ("קלפיבוס"), 18 שיוקמו במתחמי אוהלים - והיתר במבני קבע, שהן יהיו נפרדות לחלוטין מהקלפיות הרגילות", אמרה, "הדבר נובע מהוראת שעה מיוחדת למערכת הבחירות הנוכחית בשל נגיף הקורונה". לדבריה, מספר הקלפיות הכולל ברחבי הארץ עומד על 12,495 קלפיות".
עדס ציינה כי "הבוחרים שיגיעו לקלפיות המיועדים לחולי הקורונה, יצטרכו להציג אישור בדיקה, או אישור שהם אכן חולים, ובמידה ולא יהיה ברשותם - עליהם לחתום על הצהרה כי הם חולים. לא תהיה חובת עטיית מסכות, אך מאחר ומדובר במקומות סגורים - יש לעטות מסכות במתחמי ההצבעה. סיפקנו מסיכות לחברי הוועדות, וגם מלאי קטן לטובת הציבור. בנוסף, נעמיד לטובת החולים מערך הסעות, שגם כאן רק מי שיופיע ברשימות של משרד הבריאות כחולה קורונה יוכל להשתמש בהן".
בהמשך דבריה פירטה נתונים נוספים. "תקציב הוועדה עומד על 538 מיליון שקלים, וכמובן שאם יהיו סכומים שלא ינוצלו - הם יוחזרו לאוצר המדינה. עד כה גויסו 68 אלף עובדים המשובצים בקלפיות, אשר שנבחרו מכ-90 אלף מועמדים שעברו הליכי מיון", הסבירה עדס, "מערכת הבחירות היא מגה אירוע, מיזם ענק וכנראה המבצע האזרחי הכי גדול בישראל שמתבסס על תקופה קצובה מאוד של פרק זמן שהיה הפעם קצת יותר ארוך. עדיין, היה חודש של חגים וחופשות אז תעשו את החשבון מה נותר. מדובר במבצע שאין אפשרות לחזרה גנרלית או מועד ב', לכן הכל צריך להיות באפס טעויות. אין רגע של חסד".
"זו הפעם החמישית שאנחנו עושים את זה בשלוש וחצי שנים האחרונות, כאשר בכל פעם היה אתגר שונה - חלקם זהים, אבל כל פעם בעוצמה שונה", הדגישה, "אנחנו לא שאננים, לקחנו הכל בחשבון ואנחנו נערכים לכל תרחיש אפשרי. אנחנו מקווים שלא נידרש לתרחישי קיצון אך ככל שיהיו חס וחלילה אנחנו נערכנו לכל דבר".
לדבריה, מחסור בימי עבודה - בשל תקופת החגים וחודש אוגוסט, היה אחד האתגרים המרכזיים עמם התמודדה הוועדה. "נדרשנו לנקוט בשורת פעולות על מנת להתמודד עם פערי הזמן והפעולות שצריך לבצע", אמרה, "בנוסף, זו הפעם השנייה בה אנחנו נתקלים בקושי לגיוס עובדים. לא יודעים ממה זה נובע, אולי הקורונה שינתה את שוק העבודה, אבל משהו השתנה בשוק, ואם בעבר היו על כל משרה עשרות מועמדים, היום מוצאים את עצמנו מפרסמים הליכים אחרי הליכים חוזרים כדי לגייס".
"התחלנו בגיוס העובדים למטות - כאשר ישנם 20 כאלו ברחבי הארץ, בנוסף לוועדה והמרכז הלוגיסטי. נדרשנו לגיוס של יותר מ-1,100 עובדים, וכעת אנחנו נמצאים במחסור של 100 עובדים", אמרה.
יו"ר הוועדה ציינה אתגר נוסף שמלווה את מערכת הבחירות האחרונות, כאשר בכל פעם עוצמתו גוברת - והיא מעטפת ההגנה על טוהר הבחירות, שאותה פיתחנו במערכות האחרונות. "עיקר העיסוק שלנו בוועדה הוא הגנה על טוהר הבחירות גם היבט לוגיסטי, גם טכנולוגי וגם אנושי", הסבירה ופירטה, "מבחינת ההיבט האנושי - בוועדת הקלפי יהיו שני מזכירים וגם מפקח טוהר הבחירות - שיישא על גופו מצלמה ויתעד אירועים מיוחדים ביום הבחירות, ואת כל מהלך ספירת הקולות בקלפי".
היא הדגישה כי "הדמות היחידה בקלפי שרשאית לתעד את הליך הספירה, או לצלם בחדר הוועדה זה אך ורק מזכיר ועדת הקלפי. אף בעל תפקיד אחר אינו מורשה לעשות זאת, וחשוב מאוד להבהיר את המסר. בנוסף, בכל קלפי יוצבו - לצד בעלי התפקידים הללו, המהווים גורם ניטרלי מטעם הוועדה ומייצגים את המדינה - גם סדרן בכל קלפי, ושוטר בכל ריכוז קלפי".
"לכל נציג סיעה יש אינטרס שונה, ולכן הם מפקחים אחד על השני, וזו אחת הדרכים לשמירה על טוהר הבחירות", הסבירה, "בכל חדר וועדה ישנם משקיפים - נציגי סיעות אחרות, שאין להם ייצוג בקלפי. הם מוצבים במקום כחלק מהמטרה לשמור על טוהר הבחירות". היא הוסיפה: "במסגרת מעטפת ההגנה שמלווה אותנו, זו הפעם השלישית, אני מזכירה שאנחנו מפרסמים את התוצאות באופן שקוף במהלך ליל הבחירות, כאשר הן מוקלדות ומוזרמות לאתר הוועדה. ניתן יהיה לראות את דף הסריקה של התוצאות. גם הציבור ייחשף לזה, ואנחנו מזמינים את הציבור לפקח ולעקוב אחר הפרסום".
"אנחנו קוראים לציבור להסב את תשומת ליבנו לטעויות - במידה ויהיו כאלה, שכן יכולות להיות טעויות אנוש. החוכמה היא, לאתר ולתקן אותן, ואת זה נעשה כאן בוועדה המרכזית. לכן, הציבור יכול לראות את זה התוצאות ולפנות אלינו באמצעות טופס פניה ייעודי שמופיע באתר הוועדה, ובמידת הצורך - נתקן את הטעות. בנוסף, כל חבר ועדת קלפי יוכל לצלם את דף התוצאות המקורי בתום הספירה, כך שיהיה נתון שלישי להשוואה וניתן יהיה להצליב בין הנתונים ולראות האם חלילה מישהו עשה שינוי כלשהו במעלה הדרך, עד שהתוצאות הגיעו לאתר הוועדה".
עדס הדגישה: "בטרם פרסום התוצאות באתר, אנחנו מקלידים אותן ללא פרסום מיידי לציבור - ולפני הפרסום, הן עוברות הליכי בקרה ופיקוח ובדיקה על מנת לוודא שאלו אכן תוצאות האמת המדויקות. בין היתר, מדובר בבדיקות סטטיסטיות, בדיקות לאיתור אנומליה, ובדיקות חריגות בקלפיות - למשל האם ישנו שינוי קיצוני בהתפלגות הקולות באזור מסוים לעומת מערכת הבחירות הקודמת - במקרה כזה, תבוצע בדיקה חוזרת של הקלפי. מסיבה זו, הזרמת התוצאות עשויה להתעכב לעיתים". לדבריה, בוועדה מעדיפים לעכב את הזרמת התוצאות - על פני פרסום נתונים שלא נבדקו.
"המשטרה חוברת למעטפת ההגנה שלנו, כאשר כל השוטרים - בהובלת המפכ"ל - מגויסים לטובת הבחירות, משובצים בקלפיות ומודעים לתפקיד המשמעותי שלהם", הוסיפה, "אין לי ספק שחבילת ההגנה ההדוקה שנבנתה מגבירה את האבטחה - ויוצרת חסימה כמעט הרמטית של ניסיונות פגיעה בטוהר הבחירות, וככל שיהיו ניסיונות - הם יוצאו בזמן אמת. ניתן לסמוך על כך שהתהליך מתקיים בדיוק כפי שצריך והחוסן מתחיל בהרכב ועדת הקלפי ובגורמים שיושבים בקלפי ומפקחים אחד על השני. החוסן ממשיך בתהליך הספירה, שבכל קלפי מצולם ומתועד כל ההליך ואני מתקשה לראות אדם שיושב בוועדה כשהוא מצולם, ומנסה לשנות את התוצאות במהלך הספירה".
בהמשך דבריה, עדס התייחסה לאופן ההצבעה בישראל - באמצעות פתקים פיזיים, ולא בצורה ממוחשבת. "הספירה במדינת ישראל היא ידנית. מצד אחד, ישנן טענות של 'מה אנחנו מדינת עולם שלישי?', אנחנו לא כמו רוב מדינות המערב, שישנן מי שעברו למערכת ממחושבת", הסבירה, "אבל, ככל שאנחנו מדברים על שמירה על טוהר הבחירות ומניעת ניסיונות של גורמים זרים לפגיעה והתערבות בהליך הבחירות, כנראה שיכולת ההתערבות הטכנולוגית היא גבוהה יותר, מה שלא ניתן לעשות כאשר ההליך הוא ידני והספירה ידנית".
"במידה ויהיו ניסיונות לפגיעה בספירה הידנית בקלפי ספציפי - זה עדין ניסיון נקודתי, וגם אם יהיו שיבושים ב-10 ואפילו 20 קלפיות, זה עדיין נקודתי ולא יוכל להשפיע על התוצאות, זאת להבדיל מהליכים טכנולוגיים, שהיו יכולים להשפיע על כלל התוצאות בישראל", אמרה והתייחסה לסוגיית איומי הסייבר, "התחלנו להתמודד עם הנושא כבר ב-2017, וחברנו לכלל גופי הביטחון במדינה, כך שכולנו משתפים פעולה בהיבטים של הגנה על מערכות הטכנולוגיה התומכות בפעילות הוועדה".
לדבריה, מבוצעת פעילות מקיפה ומושקעים משאבים אדירים כדי להגן על המערכות. "כל הפעולות הללו נעשות בשיתוף מערך הסייבר הלאומי וכל גופי הביטחון, כאשר נקטנו במגוון של טכניקות שונות כדי להבטיח את חוסן המערוכת", ציינה, "עם זאת, לא ניתן לומר בוודאות כי גם הפעילות האינטנסיבית שלנו תבטיח שיהיו אפס ניסיונות או אירועים, אך הדבר מבטיח את יכולתנו להתמודד במידה ואכן יתרחשו אירועים כאלה".
"אני נמנית על קומץ האנשים שחושב שכל סוגיית הגנת הסייבר לא צריכה להפוך לדיון פומבי, ושיש דברים שהשתיקה יפה להם. כנראה שיש עוד אוזניים שמאזינות לנו", סיכמה והזכירה אתגר נוסף עימו מתמודדת הוועדה - התראות של גורמי ביטחון לגבי אפשרות של מעורבות גורמים זרים במערכת הבחירות, תוך ניסיון להשפיע על התודעה, באמצעות הפצת פייק ניוז, מידע כוזב ברשתות החברתיות, או באמצעות סמסים, הודעות וואטסאפ ודואר אלקטרוני".
עדס הדגישה כי "זאת ההזדמנות לומר לציבור שהרשתות החברתיות הן מקור מידע נהדר לכל תחומי החיים, בטח בתקופת בחירות, אבל יחד עם זאת בעיקר בשבוע הזה - תהיו זהירים ותקראו היטב את המידע שמגיע אליכם. ניסיון להתחקות אחר אמינות המידע הוא אחד הדברים החשובים שאנחנו יכולים לעשות כדי לא לסייע למי שינסו לפגוע בהליכים הדמוקרטיים במדינת ישראל. על כולנו להיות עירניים ולתת יד כדי למנוע חלק ניכר מהפצת מידע כוזב, שיכול להשפיע על מערכת הבחירות".