יש לנו רתיעה ממסעדות טיקטוק: הן מלאות בצעירות בנות 20 שמעלות סרטונים במקומות טרנדיים רק כדי לקבע סטטוס חברתי: אם אתה שם, אתה קיים. הצעירות האלה, שנראות כמו שכפול של נועה קירל ואנה זק, מתלבשות אותו דבר, מתאפרות אותו דבר ומדברות באותה השפה. זר לא יבין זאת, והאמת היא שגם אין לנו רצון. אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח: הן מצליחות לייצר הייפ מרשים.
בצל הלחימה, אלפי תרומות מרגשות מתווספות מידי יום
לזה לא ציפינו: זה המקום שבו תפגשו את הקרואסון שיפתיע אתכם
אגב, שמעתם שהשיר "נכון את יפה" הפך לוויראלי בטיקטוק לאחר שהדור הצעיר גילה (והזדעזע) רק כעת שאפרים שמיר קינא כל כך בירדנה ארזי ואיחל לה "לא תדעי אהבה אמיתית לעולם"? וכך הגענו ל"פלאזה קפה", מסעדת הטיקטוק המובילה בתל אביב. אם תגלשו ברשת החברתית, אין סיכוי שלא תיתקלו בכמה תואמות קירליות־זקות מנשנשות שם בראנץ' ומתעדות את ה"ממממ" בסרטון - ואמן שיהיה ויראלי.
כמות האזכורים בסושיאל מדיה ל"פלאזה" כה גבוהה, שהן מדביקות אחת את השנייה ומשכנעות זו את רעותה, וכך המקום מתמלא בצעירות שכמותן. למרות הכל נכנסנו בראש זקוף, כעדן גולן במאלמו, וגם אם משכנו מבטים, אתם יודעים מה זה מזיז לנו בגילנו. אלא שבניגוד לתדמית הבועתית, "פלאזה" היא לא רק יפה - היא גם אופה, מבשלת והאמת שגם חיננית באופייה. למרות שכולם סביב עסוקים בהתאמת הפילטר הנכון בסטורי, "פלאזה", מתברר, לא רדודה וריקה מתוכן כפי שהסקנו בשגגה. כשמתעמקים באוכל, הוא פשוט נפלא.
גבינת הברי היא מנת פתיחה חביבה, ובאופן מפתיע זולה: גבעה של הגבינה הצרפתית - זו שהמלך לואי ה־16 ביקש לאכול כסעודה אחרונה לפני שראשו נערף - מוגשת כאן עם טוסטונים, שברי אגוזי מקדמיה וריבת עגבניות שרי. יחד עם כוסית יין, זו תפאורה מושלמת לסטורי, אבל גם חוויה מספקת לאניני טעם (32 שקלים).
גם קרם התירס טוב - לא ברור מדוע לא קוראים לזה כאן פולנטה. אולי כי הוא טחון דק־דק, עם פטריות צלויות, ארטישוק ירושלמי וטוויסט של טיפות טבסקו חריפות? ועדיין, זו פולנטה. אולי המילה הזו מזכירה לקירליות את סבתן, והן מחפשות את המתחכם ולא את הברור מאליו? אולי, מה שכן - טעים (49 שקלים).
המנות העיקריות כאן בינוניות בגודלן, ואם באתם רעבים, תיאלצו להזמין כמה צלחות. נתח הסלמון בתנור עשוי בעדינות ראויה לשבח, עם קרם שורשים לא רע ועגבניות שרי שלדעתנו נוספו לאחר הבישול (79 שקלים). ספגטי עם דג לבן הוא מנה טובה יותר: הפסטה עדינה בטעמיה לאחר שבושלה בחמאת מיסו, וגם בה יש חריפות שנותנת קונטרה לעדינות. זו מנה כיפית ופשוטה למדי, כזו שנותנת חשק להכינה בבית (85 שקלים).
טובה מכולן היא מנת הבריסקט - בתוך פרעצל טרי מצאנו כמות נדיבה של צלעות בקר בבישול ארוך עם סלט גמבות, חסת לליק ועוד כמה רטבים. בתפריט, אגב, כתוב "לליק", ללא המילה "חסה". האם צעירות יודעות מה פשר המונח, או שכל עוד זה נשמע מתחכם זה סבבה? לא יודע. מה שכן, זו התוצאה: ביס שיסובב לכם את הראש בכיוון סיבוב מזרקת אגם, מנה מסעירת חושים ומענגת מאוד (66 שקלים).
רגע לפני שיצאנו, עשינו סלפי. עכשיו אנחנו שוקלים לפתוח טיקטוק.
"פלאזה קפה", כיכר דיזנגוף, תל אביב (לא כשר).
אם אני לא טועה, המנות ברשת "גרג" גדולות ונדיבות יותר מאשר ברשתות אחרות. במדינה שבה "אוכלים עם העיניים", זהו יתרון עצום. לו היה לרשת צבא של טיקטוקריות, הייתם רואים תורים שמשתרכים גם מול מסעדות הרשת. היא לא זקנה כמו רשת "ארומה", אלא פונה למעמד הביניים שאוהב אוכל טוב, בכמות מכובדת ובמחיר משתלם.
אם אין לכם זמן לשבת ולאכול בקפה "גרג" את מנת הנודלס בקארי, מעכשיו תוכלו לקחת כריכים וסלטים ממקרר הענק ולאכול במשרד. הגענו לסניף החדש בקניון TLV – הממוקם במרכז המעבר הפתוח, ובנוסף למנות הרשת מציע גם לקיחת מנות לדרך - GRAB&GO כך קוראים לטרנד הזה, שלאט־לאט מתפשט בקרב בתי קפה רבים, אפילו בסופר־פארם.
בלב בית הקפה החדש מוצב, לטובת שירותי הטייק־אווי, בר המשלב מקרר זמין ופתוח לקהל הרחב שיכול לקחת הביתה את כל דברי הבייקרי שיש לגרג להציע, כמו דברי מאפה, משקאות חמים וקרים, לחמים, פירות חתוכים, יוגורט מוזלי, סלטים אישיים ארוזים, ממרחים, רטבים ועוד. במסגרת הקונספט החדש מוצע מבחר כריכים מיוחדים שיושקו לראשונה ובלעדית בסניף הראשון, מתוך מחשבה שהעוברים והשבים מחפשים קולינריה מהירה, טעימה וזמינה תוך כדי תנועה.
דגמנו דג וקארי ירוק (67 שקלים), קיבלנו צלחת רחבה עם כמות שיכולה להספיק לשני סועדים: פילה דניס צלוי ועסיסי, ותחתיו אטריות דקות, כרישה, שום, זוקיני, עלים ירוקים ברוטב קארי ירוק, כוסברה ובוטנים גרוסים - מנה טובה ומשביעה, שמסמלת את יכולותיה הוורסטיליות של “גרג”. לא רק ארוחות בוקר, אלא גם מנות מסעדה באיכות טובה ובמחיר שתכל'ס, אין לו ממש תחרות.
“קפה גרג - GRAB&GO״, קניון TLV (כשר)