החלוקה התרבותית ברוב המסעדות האסייתיות ברורה: המלצרים ישראלים, השף אסייתי, ושוטף הכלים, המוסתר מאחור, אריתראי. מה היה קורה לו הייתם נכנסים למסעדה והסושי מאסטר שחותך את הסלמון בזהירות היה ישראלי? או, לא עלינו, שהמלצר היה אריתראי? תוהו ובוהו וחושך על פני הסושי.

החלוקה הזו נשמרת גם ב”סואי סושי” בלונדון מיניסטור בתל אביב - וחבל. מלצרים חמוצי פנים כאלה לא ראינו שנים. לא הגניבו לעברנו חיוכון אחד, אפילו לא חיוך מתחנף בזמן הגשת החשבון כדי לזכות בטיפ. מבחינה קולינרית, המסעדה אינה מציעה כל חידוש. השטאנץ הוא אותו השטאנץ, הסושי הוא אותו הסושי, הגיוזה, האורז - הכל לפי הספר, לטוב ולרע. מנות טריות למדי, אכילות, חלקן אפילו נעימות, אבל נטולות תעוזה וחלקן גם סרות טעם.

כזה הוא סלט הבריאות התאילנדי (35 שקלים) עם “ירקות טריים, אטריות זכוכית, בוטנים, כוסברה ונענע ברוטב אסיאתי בטעמי ג’ינג’ר, שום ולימון” - כך לפחות הובטח על גבי התפריט. בפועל, המלפפון היה עייף למדי, הרוטב דליל מדי והמנה בינונית מדי. גם הגיוזה בטעמי עוף, אווז ובקר (8 שקלים ליחידה) סבירה אבל מעייפת, כמו משימה שצריך לעשות עליה וי.

ספיישל סושי סלמון (37 שקלים) הגיע בשמונה יחידות של סלמון אפוי, קנפיו אבוקדו עטופים בסלמון נא, ומסביב שבבי בטטה צ’יפס. מנה כיפית, טעימה, אך שוב - חסרת מעוף. מנת הנודלס הירוקה (47 שקלים) הייתה היחידה שגרמה לנו לפעור את הפה, הן בשל חריפותה והן בשל הטעמים העזים שלה: אטריות ביצים מסורתיות ברוטב קרם קוקוס עשיר, קארי ירוק (המקנה למנה את חריפותה), לקט ירקות, בוטנים וכוסברה. אש. שווה לקפוץ לכאן רק בגללה.

“סואי סושי”, שאול המלך 4 (לונדון מיניסטור), תל אביב, 03-7417111




ביג אבל פחות

אחת לתקופה משיקה פיצה האט מארז חדש הכולל כמה קומות של פיצות והפתעות. הפעם היא קראה לו "ביג דיפר", והוא כולל שתי קומות בלבד ובהן שתי פיצות מלבניות חתוכות ו־ 16 מקלות קריספי סטיקס בטעמי גריל, תירס ופלאפל (119.90 שקלים). אל אלה צורפו שלושה רטבים בכמויות קטנות מדי: קטשופ, שום ועגבניות שום.

הפיצות עצמן, כדרכה של פיצה האט, בשרניות ובעלות בצק עבה. התוספות שקיבלנו התערבבו אלה באלה, והילדים עשו לנו בעיות עם ריבועים מעורבבים בתירס ובפטריות יחדיו. לנו, המבוגרים, לא היו תלונות. אבל האמת חייבת להיאמר: אנחנו עדיין מעדיפים מארז "טריפל מיקס" של פיצה האט - מארז בן שלוש קומות המציע שתי פיצות לבחירה, טבעות בצל אפויות, נגיסי תירס ומקלות שוקולד לקינוח. אם כבר חגיגה, אז עד הסוף.

ביג דיפר. צילום: מישה קמינסקי




בין הדוכנים

תכף, ממש תכף, אילת הופכת להיות עמוסה בעם ישראל, והולך להיות חם. מה זה חם – לוהט, בוער, אש, הימלטו! אבל רגע לפני שכל זה קורה, משיקה העיר את פסטיבל האוכל השני.

עיריית אילת ותאגיד התיירות העירוני יזמו פסטיבל קולינרי בהשתתפות מסעדות העיר והעמותה לקידום המסעדות והברים. המסעדות, שמפוזרות בכל רחבי אילת, יוצאות ממשכנן הקבוע ומגיעות עם מנות מלהיבות ופופולריות אל מקום אחד - הטיילת שמול קניון מול הים. מומלץ מאוד לתת קפיצה לדוכני המסעדות במקום, ובהן: "עומר’ס", "אחלה", "אולה", "אבניו ביץ’", "ברביס"," ניוז קופי", "חוף הווילג’", "פיפט אווניו", "חומוסוף", "ברבריא", "שניצל קונספט", "פינצ’יטו", "קולוניה", "המבשלה"," מיקה" ו"פיצה דל פיירו".

פסטיבל האוכל באילת. צילום: חיים דוד

מארגני הפסטיבל טוענים שזהו האירוע והמקום היחיד בארץ שבו אפשר לאכול אנטרקוט בפראנה או שרימפס בשמנת, סלט עוף אסייתי וחומוס טרי משובח, ריזוטו־ראגו פטריות עם קרם תירס וקונפי עגבניות. עם המנות יוגשו הופעות של מיטב האמנים כמו נועה קירל, טל מוסרי, חן אהרוני, נצ’י נצ’, חנן בן ארי הגדול וכנסיית השכל.

כל ההופעות ללא תשלום (27־29 במרץ, 18:00־24:00)