את גליה אני פוגשת ביום שימשי אחרי כמה ימי גשם פרועים במיוחד, השדרה ברוטשילד מצוחצחת ורטובה עוד מהגשם של אתמול, שתינו אוחזות בכוס קפה מהבילה כדי לחמם את עצמנו ואל מולי קופסא ארוזה בסרט וממנה ניבטים אקלרים צבעוניים שקוראים לי לבוא.
תכירו את גליה, הבעלים והיוצרת של XOLO, מותג קטנטן שנתח בימי קורונה וכולו על טהרת האקלרים. גילה, צעירונת בת 30, עלתה לארץ לפני כמה שנים, אחרי שהיא ביקרה און ואוף בארץ, כשנחתה למדה בבצלאל תואר בצורפות שאיתו היא לא עשתה הרבה אבל השפיע בהחלט על הניראות של האקלרים שלה. לאחר תקופה בתל אביב עברה עם בנזוגה שגם כן מתעסק במטבח, אל הצפון כדי לחיות בקצת יותר שלווה. ב"שאר ישוב" בגליל, הם פתחו דוכן פיצות קטן שהם היו עושים מהבית וככה הם חיו להם ברגוע אפופי ניחוחות של בצק עד שהשלווה הייתה קצת יותר מידי. בין קורונה לעבודה, הספיקה גילה לנסוע לבקר במקסיקו ולהביא מלא חומרי גלם שווים, להבין שהיא אוהבת אפייה וללמוד בדנון קורס קונדיטוריה ולהתאהב באקלרים ובבצק רבוך. הזמן בבית עשה את שלו , אחרי ביקור בפריז כשעוד היה אפשר, גילה החליטה ללכת לעבוד בדלאל כדי להכיר קצת את התחום והתחילה לייצר כל יום אקלרים קטנים, מהודקים וגדושי מילוי ולמכור לחברים ולשכנים, לנסות מלא סוגי בצק, כל מיני סוגי מילויים וכמו בכל סיפור טוב, התגובות לא איחרו להגיע ואיתו גם הביקוש הגובר.
"הכיוון בהתחלה היה בכלל מאפים מקסיקניים, יש לנו תרבות שלמה ומטורפת של קינוחים, אבל אז גיליתי את עולם הבצק הרבוך והתאהבתי"
גליה XOLO (צילום: אסנת גואטה)
האקלרים של XOLO הם מעט אחרים, הם קטנים וצרים, הבצק יבש ופריך ומרכז העניינים הוא המילוי, הבצק שם רק בשביל לאחוז במילוי- וככה זה צריך להיות! מבחינת תפריט יש חמישה אקלרים קבועים: שוקולד, וניל, פיסטוק-פטל, קרמל מלוח, קפה - אלו הקבועים וכל חודש יש 2 שונים לדוגמא היום יש תפוז קמפרי וחמאת בוטנים עם ריבת אוכמניות. גליה מצהירה על עצמה כמישהי שמסוגלת לחבר בין טעמים בראש שלה עוד לפני שהיא טועמת וזה מביא אותה לחשוב על מלא אופציות ושילובים מגניבים ובהתאם גם להחזיק מחברת בשלוף לכל רעיון שעולה לה. כמה עולה: אקלר עולה 15 שקלים לקלאסי, 17 לאקלר ספיישל במחירי הכרות אבל החל ממרץ המחירים יעלו 20-25 שקלים. ניתן להכנס לאינסטגרם ולראות מה הספיישלים להיום ואף להזמין יום מראש
