“פאט ויני” היא מסוג המסעדות המשפחתיות שאנחנו מאוד מחבבים: ורסטילית ומתאימה לכולם – כל אחד יכול למצוא בה לפחות כמה סוגי מנות ערבות לחכו, היא מוקפדת, יש בה אווירה טובה, תודעת שירות גבוהה ותמחור הוגן. לכאן אפשר לצאת עם סבתא וסבא, הדודים, האחיינים וכל טפנו וצאננו, ועדיין לצאת עם נזק סביר לארנק.
לא הכרנו את “פאט ויני” עד כה - מתברר בכלל שמדובר ברשת - והנה הגענו עד ליהוד, למרכז ביג היפהפה, כדי להכיר לראשונה מסעדה שנרצה לבקר בה שוב. “פאט ויני”, מתברר, היא דיינר אמריקאי שמשלב בין המטבח האיטלקי לאווירה הניו־יורקית, כאשר הפסטות טריות ומוכנות במקום, הפיצות נאפות בטאבון ואפילו הגלידה היא תוצרת בית.
נעים בחוץ כפי שנעים בפנים. הריהוט מזמין, יש מרווחים גדולים בין שולחן לשולחן, יש מספר מכובד של מלצרים שמסתובבים בין השולחנות בתדירות גבוהה (אולי הכי גבוהה שנתקלנו בה מעולם), הילדים השתוללו מבלי שיינזפו – גן עדן. אם יש אוכל טוב - יש לנו בינגו.
ובכן, אין בינגו. יש תיקו. בזו אחר זו הגיעו המנות לשולחן, בסגנון “מה שמוכן יוצא” (שאותו אנחנו פחות מחבבים. לאחד מהנוכחים הגיעה מנה עיקרית כשכבר הזמנו קינוח) - חלקן מצוינות וגדושות טעמים, חלקן אנמיות. אם לדייק - אין בינגו, יש רולטה: הפיצה מעולה, הפסטה מאכזבת; הרביולי טעים, סלט הכרובית מיותר. האם השף של היום קם על צד שמאל וקימץ בתבלינים? בוודאות אפשר לומר שהוא לא מאוהב. כמות המלח שהוספנו כמעט לכל מנה ודאי מעשירה את מפעלי ים המלח.
פיצה קרצ’ופי מצוינת: רוטב עגבניות במידה, גבינת מוצרלה בנדיבות, ארטישוק טעים, קצת זיתי קלמטה וכמה עלי רוקט (מיותרים לטעמנו) על בסיס בצק משגע – והרי לכם מנה לא מורכבת אך עשויה נכון שכולנו נהנינו ממנה (61 שקלים). גם ספינצ’י אלי אוליו היא מנה שראויה לשבחים: לינגוויני ירוק, שמן זית, ציר ירקות, שום קונפי, ברוקולי, תרד, עגבניות מיובשות ועוד כמה חומרי גלם מפתיעים שיצרו מנה פוטוגנית וטעימה עד מאוד (54 שקלים).
לעומתן, פפרדלה כבדים ופטריות היא זוכת תואר “המנה האנמית” לסתיו 2022. חששנו שמא איבדנו את חוש הטעם והריח במהלך מגיפת הקורונה, אבל לא – את מרירותם של כבדי העוף דווקא הרגשנו היטב. לא עזרו הפטריות הצלויות, הבצל הירוק, התרד וציר הבקר והחמאה ברוטב העגבניות – המנה פוספסה בגדול.
מה עושים במצב כזה: מחזירים את המנה בטענה שהיא משעממת? בלית ברירה, נשפך לתוכה מכרה מלח כדי להכניס בה קצת טעם (69 שקלים). סלט הכרובית הצלויה נשמע מבטיח קצת יותר ממה שהוא קיים: הכרובית מוגשת קרה, והיא מעורבבת בעדשים שחורות, עלי רוקט, עגבניות מיובשות וגבינת פטה. איכשהו, כל חומר גלם כשלעצמו טעים, אבל השילוב פחות עובד. ואם לומר את האמת, לא ניתן לאכול כרובית ועדשים יחד במזלג אחד (54 שקלים).
קינחנו בסופלה ג’נדויה ונהנינו. ביקשנו זיקוק, קיבלנו שניים, וסיימנו מפגש משפחתי גדול עם תחושה אופטימית שנגיע לתת לוויני השמן צ’אנס נוסף.
"פאט ויני", אלטלף אברהם 4, מרכז ביג, יהוד, *2730
חדשות האוכל
שתהיי לי הסכין / טיפ מהמומחים
איך בוחרים סכין בשר טובה? נעזרנו בדניאל בר־טל קאופמן, בעלת עמוד האינסטגרם @carnivoros.bbq.festival וקיבלנו ממנה כמה טיפים. "התשובה לשאלה הזו קצת מורכבת, שכן אין סכין אחת שעושה הכל במטבח", היא אומרת. "לכן החוכמה היא להתאים את הקנייה לצורך ולבנות סט של סכינים שנותנות לכם מענה לכל צורכיכם".
סכין פריסה לבשר: “הסכין החשובה ביותר ברשימה, שכן מדובר בסכין בסיסית לכל תרחיש של עבודה עם בשר. זו הסכין שתשמש אתכם ביום־יום, ואיתה תוכלו לפרוס נתח שלם או לחתוך סטייקים ונתחים מוכנים לפני הגשה. בשוק יש מגוון רחב של סכיני פריסה טובות – להב ישר/מעוקל, רחבה/דקה, עם/בלי חריצים, ידית פלסטיק/עץ/פלדה וגם חומרים שונים שמהם עשוי הלהב. בשוק גם תיתקלו במגוון שמות לסכיני פריסה – סכין מטבח ארוכה, סכין בשר רחבה, סכין קצבים ועוד.
בחרו את הסכין שנוחה לכם לאחיזה ולפעולה. שימו לב לאורך הסכין, שכן ככל שהיא ארוכה יותר, כך תוכלו להשתמש בה לנתחים גדולים יותר. ההמלצה שלי היא לבחור בשתי סכינים – האחת באורך של 25 ס”מ שתשמש אתכם לכל נתח שתרצו, והשנייה באורך של 30 ס”מ לפחות שתשמש אתכם לנתח גדול במיוחד”.
סכין פריסה דקה: “לפעמים נקראת גם סכין שווארמה/סלמון. מדובר בסכין דקה וארוכה שתאפשר לכם לחתוך פרוסות דקות מאוד של בשר, וההבדל בין החיתוך שלה לזה של סכין פריסה אחרת מורגש. תשתמשו בה לפריסה של בריסקט, שיפוד פיקנייה, קרפצ’יו, שווארמה, דגים ועוד”.
סכין פירוק: “זו הסכין שאתם רואים את הקצב מחזיק בידו כשהוא מפרק רבע אחורי/קדמי. רוב האנשים רוכשים בשר אחרי שהוא עבר תהליך של פירוק, אבל אם אתם רוצים לחתוך בעצמכם, לנקות נתחים מרקמות חיבור שונות שהקצב שכח להוריד או להתעסק עם נתחים גדולים - זו סכין ששווה שתהיה בארגז הכלים שלכם. כשאתם בוחרים את סכין הפירוק שלכם, מומלץ להשתמש בסכין פירוק צרה וגמישה באורך של 13־16 ס”מ”.
קופיץ: “סכין כבדה עם להב מלבני המזכיר גרזן. צריכים לחתוך לתוך סחוס/עצם? רוצים לפרוס עוף שלם? אם תנסו להשתמש בסכין רגילה, אתם תפגעו באיכות הלהב ולעתים אף תהרסו לגמרי את הסכין. כשאתם בוחרים קופיץ, שימו לב שהיא כבדה”.
סכין קיצוץ טורקית: “סכין שתחסוך לכם זמן רב בהכנת טרטר בקר או סביצ’ה דג, או אם תרצו לקנות נתח ולטחון אותו בעצמכם כדי להכין קבבים, קציצות והמבורגרים. בלעדיה, זו משימה שיכולה לקחת לכם שעות”.