עתיד התזונה בעידן משבר האקלים, המשפיע על החקלאות ועל ביטחון המזון בעולם כפי שהכרנו, נמצא אולי באיסלנד - שם מציע מתקן עתידני את הספירולינה (אצה מיקרוסקופית חד־תאית), כמקור לחלבון, ברזל וחומצות שומן חיוניות וכתחליף לבשר בקר.

כך לפי מחקר חדש של ד"ר אסף צחור, ראש תוכנית המצטיינים בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, ושותפיו. היתרון הסביבתי והאקלימי ברור - על כל קילוגרם של הפחתה בבשר בקר לטובת האצה הכחולה־ירוקה ייחסכו 100 ק"ג פליטות גזי חממה, 340 מ"ר קרקע ו־1,450 ליטר מים.

ד''ר אסף צחור (צילום: גלעד קוולרצ'יק)
ד''ר אסף צחור (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

המחקר, בראשות ד"ר צחור ובשיתוף צוות חוקרים בינלאומי מאוניברסיטת קיימברידג' והמכון הטכנולוגי של דנמרק, ניתח מערכת הנדסית ייחודית לייצור מסחרי של ספירולינה המשלבת בין מקור אנרגיה נקי ובר־קיימה ובין מערכות מזון שאינן תלויות במזג האוויר או באדמות פוריות. את האצות אפשר לצרוך באופנים שונים: כביו־מאסה רטובה, בצורת משחה, אבקה או כדורים. למשל, ניתן לשלב אבקת ספירולינה איסלנדית בלחמים ומאפים, או לצרוך בצורת שייק.

מאז ומעולם בשר בקר שיחק תפקיד חשוב בתזונה שלנו, אולם גידול בקר כרוך בפליטת גזי חממה, הן כתוצאה מפליטות מתאן בתהליכי עיכול במשק החי והן כתוצאה מבירוא יערות כדי לפנות מקום למרעה וגידולי שדה למספוא.

ככל שהביקוש לבקר גדל, כך מתרחבות הבעיות שהוא גורם לסביבה וכך הולכת ומחריפה ההתחממות הגלובלית: אירועי מזג אוויר קיצוני, בצורות, גלי חום ושיטפונות. באופן טרגי, גלי חום קיצוניים, שמשק החי תורם מלכתחילה להיווצרותם, גורמים לבצורות והתייבשות יבולים בעולם ומסכנים את ביטחון המזון של כולנו. לכן מחפשת האנושות באמצעות תעשיות האגרוטק והפודטק דרכים להבטיח את ביטחון המזון, וההשקעות בתחום החלבונים האלטרנטיביים נאמדות במיליארדי דולרים.

"אצות נמנות עם יצרני המזון האפקטיביים, ואפשר לגדלן בטכניקות שונות ומגוונות. תחנת כוח גיאותרמית, מהמתקדמות באירופה, מספקת למתקן הגידול אנרגיה נקייה ומים, ולכן ייצור המזון נקי וידידותי לסביבה", מסביר ד"ר צחור.