חודשיים וחצי של ריחוק חברתי הצליחו לעשות את שלהם. מסתבר שלחזור לשגרה זה קל רק בתאוריה, ויש די הרבה אנשים שאמנם התגעגעו לסצנת חיי הלילה אבל עדיין מביטים בדאגה על נתוני ההדבקה והנתזים הטיפתיים שעפים לכל עבר בתל אביב.

שחקניות ספסל 
אחד הדברים הקסומים שקרו בעיר הזאת - בחלקה הראשון של תכנית היציאה - היתה האפשרות להתגודד על ספסלים, מדשאות עירוניות מגרדות ברגליים וכיכרות משופצות עם שמיכה ובקבוק יין והמון חברים שבאים והולכים. משהו בחברותא הלא מחייבת של החוץ לא רק שהפכה את הכינוס בכלל ואת סצנת הדייטים בפרט למשהו קצת יותר אינטימי ואחר, אלא החזירה את שבשתיית יין להרבה אנשים שאני מכירה. זה לא יעזור, בניגוד לבירה יש ביין משהו קצת חגיגי, במיוחד אם את יורדת עם שתי כוסות ובקבוק מצונן לספסל עם חברה או לדייט. וגם אם הדייט רע, תמיד אפשר לחתוך אותו בתירוץ שאין שירותים בקרבת מקום.

יין בשדרה. רקנאטי כרם לבנון  (צילום: טליה לוין)יין בשדרה. רקנאטי כרם לבנון (צילום: טליה לוין)

יום הולדת שמח, גברת חן  
בשבוע שעבר חן חברתי הטובה חגגה יום הולדת חצי עגול, וההתלבטות אם שמונה בנות יכולות להידחס בבר ולצאת מזה בחיים עמדה באוויר. פה אחד החלטנו שעדיף פיקניק עירוני לילי. אז פלשנו למדשאות הסינטטיות שהעירייה הניחה על רוטשילד בואכה הבימה. ארזנו פיצה וסושי מהמסעדות הסמוכות, ושולה אמא של חן שידעה שהבת שלה אוהבת רק יין אדום, ולא משנה באיזו עונה מדובר, ארגנה לנו כמה בקבוקים של רקנאטי קברנה סוביניון רזרב, "כרם לבנון" 2017.
 
אני מודה שאם אני הייתי אחראית היין (וזו הפעם הראשונה שאני לא בתפקיד) זו אולי לא הייתה הבחירה הראשונה שלי לפיקניק יום הולדת. ובכל זאת, משהו עבד פה טוב. היה קצת קריר בערב, הלחות לא הציקה, ארבע בנות מתוך השמינייה התעטפו בעליונית שהוציאו מהתיק. כמעט סתיו ביוני.

לגוון באדום 
"כרם לבנון" הוא קברנה סוביניון, מהסוג הרך. הוא מתפשט לאט בגוף ואינו מפיל גם אחת כמוני שהחליטה לוותר על הבצקים ולהסתפק בכמה ביסים קלילים של סושי ליד. הוא בעל חמיצות מאוזנת ואיכות שמורגשת בפה. אבל עזבו, במקום להתפלסף, ואני הרי לא פה כדי להתפלסף, אפשר לסכם אותו בשתי מילים פשוטות: "טעים ונעים לשתייה". ממליצה בחום גם לנשים שמעדיפות בדרך כלל יין לבן ומתחשק להן לגוון באדום איכותי ולא כבד מידי.