יש מנות שאזכור שמן בלבד גורם לך לעבור לדום: בף בורגיניון, קרם קרמל, מוסקה, שווארמה. בורקס. חומוס. זה יכול להיות מפני שאתה מכור להן (חומוס, בורקס, שווארמה), או שהן קדושות (חומוס, שווארמה, בורקס…) וזה יכול להיות משום שאתה משוכנע שאין שום סיכוי שתצליח אי פעם להכין.

חומוס ביתי (צילום: צילום פרטי)חומוס ביתי (צילום: צילום פרטי)

מסתורי התרנגול מבורגון 
קוק או ואן, תרנגול ביין, היא מנה כזו. אולי זה בגלל שמה המסתורי, שלא לומר קצת מצחיק, או ההיסטוריה הארוכה שלה - יש האומרים שמקורה עוד בכיבוש הרומי בגאליה, היום צרפת כמובן. או משום שיש פוצים שאשכרה חושבים שאם אין להם תרנגול זכר מבוגר, (קוק הוא תרנגול, לא תרנגולת) או יין בורגון אמיתי, לא יוכלו להכין את המנה המפורסמת. 

ובכן, שטויות במיץ עגבניות. או במקרה שלנו, עוף ביין. עוף, עוף, תרנגולת שלנו. לא תרנגול זקן מבורגון וגם לא בקבוק לה טאש 69. את זה תשמרו לחתונה של הילד. ורק בכדי שלא תכעסו עלי, בכל זאת השקעתי בכם, ובעצמי ולכן העוף הוא עוף צמחוני - איזה שם מצחיק ונהדר. הכוונה היא לעוף שלא אכל כל מיני דראק אלא תזונה צמחית נקייה וגם לא הואבס בשלל הורמונים ואנטיביוטיקות, ממשק ארצי, והיין הוא לא פחות מיין ה-150 שנה ליקב טפרברג, בלנד מצוין ועשיר של קברנה סוביניון וסירה. חגיגה אמיתית.

טפרברג חוגגים 150 שנה (צילום: אייל קרן)טפרברג חוגגים 150 שנה (צילום: אייל קרן)


זה מה שעושים
משרים את העוף (אני הלכתי על שוקיים) למשך כמה שעות לפחות ועדיף לילה ביין, בכמות כזו שתכסה אותו ואת שאר המרכיבים שמיד יפורטו: כמה גזרים קלופים פרוסים גס, כמה בצלים חתוכים לרבעים, אם יש לכם או בא לכם לקנות אז גם כמה בצלי שלוט קלופים, כמה שיני שום קלופות ומי שאינו שומר כשרות יכול גם לשים כמה קוביות בייקון, או אווז מעושן שהוא כידוע כן כשר. כפית גרגרי פלפל שחור, כפית מלח (עדיף מלח ים אטלנטי), כמה עלי דפנה, כמה גבעולי טימין. אפשר גם כרישה חתוכה למקטעים ושורש סלרי ואו פטרוזיליה קלופים וחתוכים גס. כמה ענפי פטרוזיליה, כמה מסמרי ציפורן, יין לכיסוי ועוד כוסית ברנדי לעיצוב האישיות. מכסה או ניילון נצמד ולילה במקרר. אפשר אפילו שניים.

למחרת בבוקר שולפים את השוקיים והירקות מהמרינדה מבלי לשפוך אותה, מייבשים היטב תחילה במסננת ואז בין מגבות נייר סופג. מחממים רבע כוס שמן זית - מי שאינו מקפיד על כשרות גם 50 גרם חמאה, בסיר גדול וכבד. אם הסיר גדול דיו מצפצפים על ההוראות הקלאסיות ו'סוגרים' כלומר מזהיבים, את העוף והירקות יחדיו. אם לא, אז בסבבים. כשהעוף זהוב קלות, מוספים שתי כפות קמח ומערבבים, יוצקים את המרינדה ומביאים לרתיחה, מעבירים לאש קטנה, מכסים, מנמיכים גם את הלהבה הכי קטנה ומבשלים שעתיים לפחות. עדיף שלוש. אם רוצים, אפשר להוסיף שעה לפני גמר הבישול גם כמה תפוחי אדמה קלופים. אני התפרעתי והלכתי על תפודים מזן ראטה הצרפתי המהולל. אפשר להגיש גם עם אורז לבן וכדאי שתהיה איזו חלה ליד לניגוב הרוטב.
 
העוף טעים הרבה יותר ביום שלמחרת אחרי לילה במקרר. יין ה- 150 איתו בישלתי הוא גם זה שנלגם כמובן ליד המנה. יין נהדר ממש. עשיר אבל לא כבד מדי, מורכב אבל לא מסובך ובעיקר טעים לאללה. אני יודע שכל זה נשמע מסובך וארוך אבל כל מה שזה דורש הוא בעיקר קצת זמן פנוי. ובינינו, אף אחד לא שומע, זמן זה כל מה שיש לכם עכשיו, לא כך?

עוף ביין  (צילום: חיליק גורפינקל )עוף ביין (צילום: חיליק גורפינקל )