שובה של "הישרדות" אחרי תקופה ארוכה של נפקדות, התקבלה בביתי ברגשות חמים, ולא היה מזיק לכמה תכניות ריאליטי אחרות ששבענו מהן לעייפה, להיעלם גם הן לכמה שנים כדי שנתגעגע. "הישרדות" ו"המירוץ למיליון" תמיד היו חביבות יותר מתכניות אחרות, בגלל הקצב והאדרנלין, שמשפיעים עליך גם אם אתה צופה מכורבל בשמיכה חמימה, בעוד השורדים ישנים בג'ונגל בהונדורס על אדמה קשה ונעקצים ע"י מוסקיטוס שמנים.

העונה התחילה בסימן משחקי הכס, בין פשוטי העם והאצולה, בין הדפוקים והמוצלחים, בין סלבים לאנונימיים. מוגזם? לא בשביל מושיק גלאמין שחושב שהוא מרכז העולם, כשבצל ביקורו במעון רה"מ, ושכל הסלבים של העולם צריכים להתאחד כדי להכניע את המעמד הנחות והאנונימי. וכשאנחנו נזכרים בקשרי הידידות של גלאמין עם גיא זוארץ ואשתו יעל בר זהר, אפשר להרים גבה.


בידידות עם גלאמין. גיא זוארץ ב"הישרדות". צילום מסך: רשת, ערוץ 2 
באישון לילה, הוא מקבץ סביבו את חבריו המפורסמים, ומודיע להם שעליהם להציג חזית לוחמת נגד הפרולטריון הנלעג ולהגיע יחד עד לניצחון. אלא שגיא זוארץ טרף את תוכניותיו ובמשימה שבה כל אחד צריך לשבץ עצמו לקובייה מסוימת, נוצרו 2 מחנות עם מעורב ירושלמי של סלבים ואנונימיים. "הישרדות" התחילה ואיתה 18 הנועזים, שחלק מהם לא יודעים איך התגלגלו לסיפור. השורדת ג'נט לא שכחה להזכיר לנו שהיא בת 60 ולמה היא צריכה לבצע משימות, כאילו שכפו עליה להשתתף.

מיטל דוהן, שחיה בסרט שהיא משתתפת בהפקה הוליוודית, נראתה כמו אותה עשירה שהיאכטה שלה נטרפה בים והיא נזרקה לחוף בשמלת מיני סקסית. בכלל, היא נראתה כאילו הסניפה איזשהו חומר (למרות שהפגינה יכולת מופלאה לדדות על עקבים בחולות מבלי להתנדנד או לצאת מהשורה) והייתה לגמרי הזויה, בעיקר מהישבן אותו חשפה לעיני כול ברגע קולנועי נדיר, בדרכה למים.
בן יהב לא הפסיק לצחקק בדציבלים גבוהים ("אני לא מאמין, אני לא מאמין") למראה הסלבים, וכמו ילד שצמא למגע, חיבק והתגפף, מקווה שהברנז'איות היא מחלה מדבקת. אבל בל נטעה. השמנצ'יק הזה ממזר. הוא כבר הספיק לכרות בריתות, ונראה כי כל הצחקוקים המוזרים שגרמו לאחרים להרים גבה, היו מפוברקים, כדי ליצור רושם שהוא קצת פתטי ועל כן אין צורך למהר ולהדיח אותו כי הוא לא מסוכן.


סימן ראשון של אסטרטגיה. טיטי איינאו ב"הישרדות". צילום מסך: ערוץ 2, רשת 
"הישרדות", בגלל אופייה הקצבי, תמיד תשאיר אותנו ערים, גם אם המתחרים משעממים ומזדעזעים באמירות כמו: "אני לא מאמינה שאני בג'ונגל". כאילו מה חשבת? שאת נוסעת לנופש באלפים? "מה, בגלל שכאילו הם וי איי פי, אז להם מגיע ולי לא?" מקטר עומר רוזן, שכנראה עשה עם במאי התוכנית מיליון חזרות על השורה הזאת אבל ממש לא יצא לו משכנע, כמו הגימיק המגוחך של סילוק האוכל כשהגיעו האנונימיים. וכי לא יכלו ללהק בעונה זו מישהו באמת אינטליגנטי וכריזמטי?
סימן ראשון של אסטרטגיה, מלבד זאת של בן יהב, הראתה מלכת היופי טיטי איינאו שהעניקה את פסלון החסינות לדנה ברגר, כי חשה שכאשר היא אחזה בו ראשונה, זה לא בא לאחרים טוב בעין. בסך הכול, פרק נטול מתח, עם רגע דרמטי אחד כשרוסלנה נתקעה מתחת לקרשים כמו מה שנראה: נצח.