בעלים של בית דירות אחד בשכונה לא מדהימה בברלין, מציע לישראלים דירות למכירה להשקעה, אלא שדיירי הבניין עדיין חיים בו ומתלוננים שחברת הנדל"ן, ברלין אסטייט, מפעילה עליהם לחצים כבדים ומנסה לסלקם. בין האמצעים לשכנוע לטענתם: סגירת החימום המרכזי בחורף הקפוא של ברלין, עיכוב פינוי האשפה, התעלמות מליקויים ואפילו הפעלת פטישי אוויר, רק כדי להפר את מנוחתם. ומי בעלי החברה המדוברת? לא אחר מאשר עדי קייזמן, בעלה של אסתי גינזבורג.



קייזמן, בעל הבית השתגע?

"קשקוש אחד גדול. תבדקי טוב־טוב. את יודעת כמה בניינים יש לי בברלין? תדברי איתי על משהו ספציפי".
 
אני מדברת איתך על בניין ספציפי.
"אולי המתחרים שלי מנסים להזיק לי ושולחים לך כל מיני מכתבים הזויים. בגרמניה, בשונה מישראל, אין דבר כזה. הכל עובד לפי הספר ולפי החוק. אני אומר לך מהסוף להתחלה זה קשקוש, אין דבר כזה. אני 11 שנים עובד בברלין ולא שמעתי על דבר כזה. פעם ראשונה בחיים שמתקשרת אלי רכילאית מהעיתון. זה נראה לך רציני הדבר הזה? אם זה משהו רציני, למה לא פועלים?".
 
להרבה אנשים אין כסף לפנות לבתי משפט.
"ליאורה, נו באמת. זו פגיעה באינטליגנציה. זה נראה לך רציני? יש לי אלפי בניינים, אז מה אם מציינים את שמי. קודם כל, זה לא עדי. אין לי בניין אחד שבבעלותי. זה נשמע כמו איזה מתחרה מסכן שאולי אני זכיתי באיזה מכרז שהוא גם התמודד עליו ובא לפגוע בי אישית".
 
אני בודקת הכל ואפילו אשלח לך את המיילים שהגיעו אלי.
"בבקשה. ואני אתייחס לזה. זה כבר חציית כל הקווים האדומים. זה כבר לא צהוב. זה לבוא ולפגוע. זה לא נראה לך הזוי שפונים לרכילאית בעיתון על משהו שקורה בגרמניה?".
 
קודם כל, אני עיתונאית.
"אם יש בעיה בגרמניה פונים לחברת ניהול. בגרמניה דברים עובדים בצורה מסודרת. בגרמניה אני מנהל מאות תיקים בבית משפט עם דיירים שלא משלמים, שתובעים חברות ניהול. זה לא נגדי, זה נגד חברה. דבר שני, אין דבר כזה, זה נראה לך הגיוני?".
 
אני מספרת לך מה כתוב במייל.
"אני לא כועס עלייך. אני רק בא ואומר לך שזה נשמע לי הזוי. פשוט הזוי".
 
אני אעביר לך את המכתבים.
"אם דייר היה פונה אלייך, זה משהו אחר".
 
האמת שזה כן הגיע אלי מדיירים, אבל לא משנה.
"בגרמניה, אם יש לך דליפה בגג ואתה לא מתקן אותה, הדייר הולך אל איגוד מיוחד שמטפל בזה. אני יכול לקום בבוקר ולפעול נגד החוק? זה נראה לך הגיוני? אחות של אשתי גרה בבניין עכשיו שאני שיפצתי בו איזה חמש־שש דירות ולא הייתה בבניין מערכת חימום, אז עכשיו הדירות עומדות ריקות". 
ליאורה, שמאוד רוצה להאמין לקייזמן, התקשרה אל אחד הדיירים מהבניין המדובר, התגברה על המבטא הגרמני וגילתה סיטואציה קשה שבה הדיירים, לדבריהם, פשוט חסרי אונים: "לשכנה שלי הייתה נזילה בגג והחברה אמרה לה שאולי פשוט עדיף לה לעבור דירה", מספר השכן. "לשכן נוסף שלי הוצע כסף כדי שיעזוב את הדירה. ניסינו לפנות לחברת ברלין אסטייט, שראיתי באינטרנט שהיא בבעלותו של עדי קייזמן, אבל הם מתעלמים. הם לא אומרים ישירות שהם רוצים שנעזוב, אבל פשוט עושים הכל כדי שזה יקרה".
 
פניתם אל החברה? אל גוף אחר?
"שלחנו להם מייל, אל ברלין אסטייט, אבל לא מתייחסים אלינו".
 
ניסיתם לפנות אל עדי קייזמן בעצמו?
"לא, זה לא מקובל".
 
מחברת ברלין אסטייט נמסר בתגובה: "החברה מנהלת אלפי דירות בברלין למעלה מעשור ופועלת לשיפור ושיפוץ הנכסים אשר ברשותה. עד כה פעולות אלו רק תרמו להעלאת ערך הנכסים ולרמת חיי הדיירים. החברה מנהלת מו"מ מול השוכרים להעלאת שכר הדירה במקביל להעלאת הרמה בנכס, כל זאת בהתאם לנהוג בשוק הדיור בברלין ובמסגרת החוק בלבד. החברה נתקלת לעתים גם בהתנגדויות של דיירים, המתנגדים לשיפורים במושכר ולרכישת הנכס על ידי בעלים חדשים בידיעה ששינוי כזה יביא עמו העלאת ערך הנכס ובמקביל התייקרות בשכר הדירה. תמוה בעינינו כי דייר בברלין שחש כי נעשה לו עוול על ידי החברה בוחר לפנות דווקא לעיתונות הצהובה בישראל ולא לשלטונות החוק בברלין. אין לנו אלא להבין כי הנ"ל משתייך לקבוצה יותר בעייתית בבניין שבחרה להכשיל את צעדינו בניהול הנכס, להימנע מתשלומי שכר הדירה ומשיתוף פעולה עמנו. תירוצים וניסיונות להתחמק מתשלומים אלו לא יעזרו, אחוז הגבייה בחברה עומד כיום על 100 אחוזים, ואנו פועלים על מנת שכך יישאר. אנו ממליצים לדייר זה לפנות לשלטונות החוק במידה ואיננו נוהגים בו באופן חוקי.