אין מי ששוטט בשוק לוינסקי ולא שמע או ביקר במסעדת "דלידה", אחת מחלוצות הסצנה הקולינרית במקום. אז בימים אלה "דלידה" חוגגת עשור, ולזכותה ייאמר שהיא אחת מאלו שהפכו את לוינסקי מעוד שוק לשוק קולינרי וטרנדי, ובעצם הייתה מהמסעדות הראשונות להיפתח בשוק - ואף לגדול ולהתפתח לעוד נישות - כמו הבר המפורסם של "דלידה", ואפילו שיפודיה תל אביבית מגניבה, חצר יין, חצר אירועים ובית קפה. בקיצור, מתחם של ממש.
לפני כשנה הכניסה המסעדה רכש חדש: השף חמודי אבולעפיה, שרכש לעצמו לא מעט הצלחות במסעדות שונות, וגם אחד האנשים הצנועים והמתוקים שתמצאו. חמודי הכניס טוויסט ערבי לתפריט שבנה שף המסעדה ג'ייק סייטוביץ', ושניהם יצרו קו מקומי, שלוקח טעמים משפע מטבחי הלבנט לצד מה שתמצאו בשוק. יודעים מה? זה עובד להם נהדר.

הטוב משני המטבחים

את חגיגות העשור חוגגים השניים עם תפריט שמשלב קלאסיקות שאסור לפספס, לצד מנות מגניבות שמביאות את הטוב משני המטבחים, ובמחיר שפוי.
איך מתחילים? נגרוני, מרגריטה, צלחת חריפים ולחם מחמצת, שמשתדכים מופלא למנה הכי מוכרת של "דלידה" - ברולה של פלפלים חריפים ופטה. משם עברנו לשיפוד שקדי עגל מושלמים ותערובת של פלפלים מתוקים-חריפים, ולסלט ירוקים, שאולי נשמע כמו מנה "על הדרך", אבל מתגלה כמנה מדהימה ובנויה בחוכמה - של בייבי מלפפונים, זוקיני קלויים וויניגרט מדליק ממש של זעתר ודבש, שמשחק בפה על המתוק-מריר. בכלל, בעיניי, מוצאים את היצירתיות במנות של הירקות והדג, ולאו דווקא בבשר. הוכחה נוספת לכך הייתה אחת ממנות הדג הטובות שאכלתי לאחרונה, ולאו דווקא בגלל הפילה שהיה צלוי מושלם, אלא דווקא בגלל הריזוטו בורגול המטורף שנח מתחתיו. נראה אתכם מצליחים לבשל בורגול עם גבינות וחמאה בלי להפוך אותו לעיסה. אל תשאלו אותי איך, אבל פה מצליחים ג'ייק וחמודי להביא את הבורגול לכדי שלמות, הוא רך וקרמי, אבל הוא גם שומר על נגיסתיות מדהימה, ותוסיפו לכל זה קשקבל תורכי ותרד שחור - וקיבלתם מנת חורף מופלאה, שהיא חובה.
חכו, לא סיימנו לאכול. לקחנו עוד דרינק וכוס יין, כי בכל זאת "דלידה" היא יופי של בר ולא רק מסעדה, והמשכנו לשחק עם מנות שנעות בין ישראלי מודרני לערבי אותנטי - סשימי דג על מיץ תפוזים מתובל, ועליו סלסה של שומר, כוסברה וצ'ילי - קיץ בביס אחד. יכולתי לאכול את המנה הזו בכל רגע נתון.
מאפה התרד מתגלה בקערה מדופדפת של בצק עלים פריך ממולא במלא תרד לצד אחו בלנקו (ממרח שקדים ושום) ובצל מקורמל, והקבב טלה הפתיע ולא הגיע על שיפוד בסגנון טורקי אלא כקבבים עגולים, מתובלים מאוד עדין, אבל עשירים בטעם הבשר ומנוקדים בפיסטוק וצנוברים על ירקות שרופים ומלא טחינה סמיכה סמיכה.
כל המנות שאכלנו היו בגודל בינוני, כזה שחולקים עם עוד מישהו שבא לו לאכול ברגוע ולטעום ממלא מנות, והמחירים בהתאם - 67-52 שקל, 44 שקל לשיפודים.
כיף ב"דלידה", תמיד היה. לשרוד עשר שנים בלי לרדת ברמה זו אומנות, ו"דלידה" מצליחה לייצר את החוויה הזו בכל פעם שאני באה אליה. הצוות הנהדר שיש שם יודע לשלב בין הקלילות הישראלית הסחבקית לשירות מתוקתק ומקצועי, והאוכל תמיד טעים ולא יקר - מה שהופך את "דלידה" להצעה הקבועה שלי כששואלים אותי לאן לצאת. 

זבולון 7, שוק לוינסקי, תל אביב