בית הדין הארצי לעבודה ביטל את פסק הדין שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה, שהכיר ברבה של שכונת הדר גנים שלמה רבינוביץ' כעובד המועצה הדתית, לכאורה במשרה מלאה.
שנה אחרי שזכה הרב רבינוביץ' בתביעה שהגיש נגד המועצה הדתית בפתח תקווה ונגד המשרד לשירותי דת, במטרה להכיר בו כרב שכונת הדר גנים במשרה מלאה, והורה לשלם לו סכום הנאמד בכ-492 אלף שקל, קיבל בית הדין הארצי לעבודה את הערעורים שהגישו המועצה הדתית בפתח תקווה והמשרד לשירותי דת, כל אחד בנפרד, על החלטת בית הדין האזורי - וקבע כי הרב רבינוביץ' לא כיהן כרב שכונת הדר גנים, אלא כרב בשכונה וכמנהיג רוחני, ומפאת תרומתו הרבה לציבור, לא השית עליו הוצאות המשפט.
הרכב בית הדין הארצי, בראשותה של נשיאת בית הדין השופטת ורדה וירט ליבנה, שבו חברים השופטות סיגל דוידוב מוטולה , חני אופק גנדלר, נציג ציבור העובדים יוסי רחמים ונציג ציבור המעסיקים עצמון ליפשיץ - החליט לאמץ את טענות המערערים, לפיהן חל שיהוי בהגשת התביעה מאז החל הרב רבינוביץ' בשנת 2000 ועד להגשתה בשנת 2017. בנוסף, המכרז שפרסמה המועצה היה בפירוש לשמש כרב בהתנדבות, וזאת כיוון שלא נמצא תקצוב במשרד לשירותי דת למשרה האמורה. לראיה, סירובו של מזכ"ל המועצה עופר אברהם לחתום על חוזה עבודה, וכן נימוקים נלווים שקשורים בעיקר לעובדה, שהמשרד לשירותי דת לא אישר את מינויו רבינוביץ' כרב שכונה ולא אף גוף מוסדי אחר כנדרש.
בפסק דין המשתרע על פני 44 עמודים, התייחס הרכב בית הדין הארצי לעבודה למסקנות שאליהן הגיע בית הדין האזורי לעבודה, לפיהן קיבל את תביעתו של הרב רבינוביץ', להכיר בו כעובד המועצה במשרה מלאה, המגיע לו לכאורה לפחות שכר מינימום לפחות במשך אותן השנים.
במהלך הדיון, התייחס הרכב בית הדין הארצי לעבודה לנטען בערעורים שהגישו המועצה הדתית והמשרד לשירותי דת, ולפיהם הרב רבינוביץ' עבד למחייתו כמתווך בעסקאות יהלומים בבורסה, לא התקבל כנדרש לעבודה נוספת ובעצם ידע כי למחייתו הוא צריך מקור פרנסה אחר. שני הגופים, הן המועצה הדתית והן המשרד לשירותי דת, מעריכים את פועלו והתנדבותו במשך השנים, שתרמה רבות לקירוב הקהילה בהדר גנים, אולם כל אלה נעשו כאמור בהתנדבות, כפי שעלה גם ממכתבי התמיכה שצירף, ובהם נכתב "כל פעילותו הייתה לשם שמיים".
גם טענתו של הרב רבינוביץ', לפיה היו שהתחייבו בפניו להסדיר לו את נושא השכר, נדחתה לנוכח תגובתה של המועצה הדתית, שטענה כי ההבטחות לא הגיעו מטעמה, ומשכך אין לה כל קשר אליהן. "המועצה לא הכחישה כי המשיב נבחר לתפקיד רב השכונה ומכהן בו, אך טענה כי יש לתת תוקף להסכמתו לבצע את התפקיד בהתנדבות, ובהתאם לא היה קשר כלשהו בינה לבינו לאורך השנים, לרבות לצורך דיווח ופיקוח. עוד נטען, כי הגורמים שהבטיחו לו לטענתו כי עניין השכר יוסדר אינם מהמועצה הדתית, אלא מהעירייה, ולכן הבטחתם, ככל שניתנה, נטולת תוקף ואינה יכולה לחייב אותה".
בנוסף, טענה המועצה הדתית, כי בהתכתבות בינה לבין המשרד לשירותי דת, ניתן לראות בבירור כי המשרד ידע על פרסום המכרז למשרה בהתנדבות בהיקף של 20%. הרב רבינוביץ', שניגש למכרז זה ואף זכה בו, ידע זאת היטב מבעוד מועד.
בהחלטתו, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי "ניתוח מבחן האותנטיות והלגיטימיות, הוביל כאמור למסקנה, שיש לראות במשיב כמי שהעמיד את עצמו לתפקיד רוחני-קהילתי מתוך התנדבות לשמה. כך היה טרם פרסום המכרז וכך גם לאחריו. למרות שמסקנה זו מיוסדת לטעמנו על אדנים עובדתיים ומשפטיים ראויים, הרי שהיא מעוררת תחושת אי-נוחות מסוימת", ומשכך חסך הוצאות משפט מהרב שלמה רבינוביץ'. שני הערעורים מתקבלים, ופסק דינו של בית הדין האזורי מבוטל. משהערעור העלה שאלות ראויות לדיון, ובשים לב לתקופה הארוכה בה מילא המשיב תפקיד תורני-רוחני בקהילתו, כמתנדב וללא תמורה – לא מצאנו מקום לחייבו בתשלום הוצאות משפט".
ראש המועצה הדתית פתח תקווה: "מה שעמד לנגד עינינו בכל התהליך המשפטי הזה היה האמת ורק היא. בעזרת השם, כעת היא יצאה לאור עם דחיית הערעור".
