שלוש שנים ושבעה חודשים אחרי שבעירייה חגגו ברוב פאר והדר את טקס הנחת אבן הפינה ל"משכן השירים", שיועד להיבנות על מגרש ציבורי שבבעלות העירייה ברחוב המפלסים באזור התעשייה קריית אריה, עולה כי ההתחייבות להעמיד את המגרש באמצעות הקצאה לטובת עמותת מיתר, יוזמת הרעיון, אינה ישימה מבחינה משפטית.
בדיון שהתקיים לפני כשבועיים בוועדת ההקצאות העירונית עלה, כי המחלקה המשפטית בעירייה התריעה כבר מזמן, כי יש לרדת מרעיון ההקצאה של הקרקע לטובת העמותה, והוסיפה הנושא צריך לרדת מסדר היום של הוועדה, שכן ההליך המתאים להעמדת המגרש האמור למטרה כזאת הוא בדרך של מכרז.
נציגת היועצת המשפטית, הממונה על תחום ההקצאות הוסיפה, כי העירייה עתידה להשתתף בתקצוב הפרויקט, בעלות של כשלושה מיליון דולר, בנוסף לשטח שעתיד להיות מוקצה, כביכול. זאת, למרות שלטענתה, "צפויות הכנסות מהזכיין של אולם המופעים בסך כמיליון דולר, מהזכיין של היכל השירים – כ-500 אלף דולר, מהזכיין של גן האירועים – כ-500 אלף דולר. מדובר בזכיינים פרטיים המפעילים עסקים מניבים. במקום אף עתידה לקום מסעדה בגודל 380 מ"ר". בעקבות הניתוח, החליטה ועדת ההקצאות להוריד את הנושא מסדר היום, וככל שיתבקש - להעבירו להליך של מכרז.
נזכיר, כי במאי 2019 נערך טקס הנחת אבן הפינה על הקרקע המיועדת, בהשתתפות ראש העירייה רמי גרינברג, יו"ר עמותת מיתר יהורם גאון, יו"ר מיתר בצפון אפריקה עודד מלצר ומייסד "משכן השירים" איתן גפני. באותו מעמד הובהר, כי העמותה, באמצעות נציגיה, גייסה וממשיכה לגייס תורמים המעוניינים לשמר את השירה העברית והמוזיקה היהודית, ולתרום לטובת הקמת המשכן, שעלותו נאמדת בכ-43 מיליון שקל. העמותה הגישה בקשה להקצאה, תוך שהיא מציינת כי המדובר בהקצאה לשנתיים בלבד, למרות ההשקעה העצומה.
מתברר, שחרף הערת המחלקה המשפטית, הנושא הובא לדיון בוועדת ההקצאות מספר פעמים, עד שירד מסדר היום בדיון שהתקיים ב-11 בנובמבר השנה. בעירייה טוענים: "לא ברור מאיפה נולדה הקביעה לגבי עצירת הפרויקט, שהיא כמובן אינה נכונה. חשוב להדגיש, כי מלבד הטענה, שלא ברור מה עומד מאחוריה, לא הוצג כל בדל ראייה שתומכת בנטען. על כל פנים, פרויקט משכן השירים מתקדם כרגיל מול הגורמים הרלוונטיים, ביניהם עמותת מיתר, הפועלת בימים אלה לגיוס פילנתרופים, לצד התקצוב ממשרד התרבות, שצפוי להתקבל לטובת תפעול המשכן.
"'משכן השירים' עתיד להיות בית לזמר העברי, מרכז תרבותי שיהווה אבן שואבת לתרבות וליצירה, פעיל ושוקק חיים, הנותן לזמר העברי מקום של כבוד. במסגרת זו, העירייה תעשה עם עמותת מיתר הסכם שימוש, ולכן הפרויקט יתקדם על ידי העירייה באופן עצמאי ולא בדרך של הקצאה", אומרים בעירייה.
קצת לא ברור מתגובה זו, מי יעמיד את הכספים לטובת הקמת המבנה, שעלותו נאמדת בעשרות מיליונים, ואיך יכולה העירייה להעמיד קרקע לגוף פרטי, מבלי שתקיים מכרז פומבי. גם לא ברור, האם אותם משקיעים יסכימו להעמיד תרומות בהיקפים אדירים לטובת פרויקט התלוי ומותנה בהסכם. גורמים בעירייה מציינים: "הפתרון הוא בדרך של מכרז, אבל אז זה אמור להיות פתוח לכולם, מבלי לקבוע מראש מי הזוכה ועם מי העירייה תתקשר בחוזה או בהסכם".
