"גבעתיים היא עיר צפופה ורוויה, ואין בה הרבה ציפורים. כדי להגדיל את מספרן, אנחנו יוזמים הצבת תאי קינון בעצים וחידוש תאי קינון קיימים", אומר חבר מועצת עיריית גבעתיים ומחזיק תיק איכות הסביבה ד"ר אביעד מנשה. "אני לא רוצה עיר רצופה מדרכות ובטון, חשוב לקדם פרויקטים ייחודיים הקשורים לאיכות הסביבה", הוא מסביר.
ד"ר מנשה, שנבחר בבחירות האחרונות למועצת העירייה, כשהוצב במקום השישי ברשימת גבעתיים שלנו של ראש העירייה רן קוניק, הוא מרצה למשפטים באוניברסיטה הפתוחה, המתמחה בדיני עבודה. "יש השקה בין דיני עבודה לאיכות הסביבה", הוא מסביר. "בעולם יש דוגמאות לקשר בין ניצול עובדים לאיכות הסביבה. יש מדינות בהן פועלים מנוצלים. הוזלת תנאי העבודה יוצרת ייצור ושינוע מוגבר של חומרי גלם וסחורות, ולעתים זה על חשבון איכות הסביבה".
בנוסף, הוא מכהן גם כיו"ר ועדת המכרזים העירונית וכיו"ר ועדת הנחות בארנונה וכבר חושב על הקדנציה הבאה. "יש לי גיבוי מלא מראש העירייה. זו הייתה קדנציה מאוד אינטנסיבית, עבדתי קשה והמון עבור העיר, ואני שוקל להתמודד לעוד קדנציה כחבר מועצה, כדי להמשיך לקדם פרויקטים לשיפור איכות הסביבה בעיר", הוא אומר.
הוא סיים לימודי דוקטורט במשפטים באוניברסיטת שטרסבורג שבצרפת, ובמערכת הפוליטית המקומית הוא דמות יוצאת דופן. גם הוא סבור שיש צורך ברפורמה במערכת המשפט, אך הוא מתנגד בתוקף לחקיקה שמקדמת הממשלה. "זו לא רפורמה, זו הפיכה משפטית ומשטרית", הוא אומר. "כל מערכת גדולה צריכה להשתפר וללמוד. לא יכול להיות שמיום פתיחת תיק בבית המשפט עד לדיון הקדם עוברת לעתים שנה ויותר, עד לדיון ההוכחות עוד שנה ועד לפסק הדין ההליך עלול להימשך ארבע-חמש שנים. צריך תיקון, שיפור והתייעלות, אבל לא הפיכה משטרית".
לדבריו, הטעות הגדולה הייתה לאחר הקמת המדינה, כשלא נקבעה חוקה. "בשנת 48', דוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל והבטיח שנלך לחוקה, אבל זה לא קרה, והיו שהאשימו בכך את הדתיים. הייתי רוצה שהמחאה תוביל לפחות לאמנה חברתית חדשה ולדיאלוג. הגיע הזמן לדבר", הוא אומר.
דו-קיום עם הטבע
נפגשנו בבית קפה מקומי. "אני משקיע שעות עבודה רבות בקידום פרויקטים סביבתיים בעיר, והכל בהתנדבות מלאה", הוא מציין. במהלך הריאיון הוא מדבר בהרחבה על נושאים העומדים על סדר היום הציבורי ועל האתגרים המורכבים בקידום איכות סביבה בעיר צפופה.
"ביקשתי לקבל את תיק איכות הסביבה, כי זה נושא שמאוד מאוד יקר ללבי", הוא אומר. ראש העירייה מביע בי אמון, ותודתי נתונה לו על כך. כשנכנסתי לתפקיד, פעילות איכות הסביבה בגבעתיים הסתכמה בהפנינג ט"ו בשבט וטיפוח גינות קהילתיות. האג'נדה שלי היא דאגה לאיכות סביבה לאורך כל השנה, בכל תחומי החיים".
במה זה בא לידי ביטוי?
"בכל הזדמנות. למשל, למתג את חודש הספר העברי כחודש הספר הירוק, או ליצור בפורים תחפושות ממוחזרות, ליצור בשבועות חגיגות ביכורים. איכות הסביבה נגישה לכל תחומי החיים שלנו".
לדבריו, שיעור בעלי הכלבים בגבעתיים הוא הגבוה מבין הערים הגדולות בישראל. "יש בעיר 15 גינות כלבים. בחלקן יש צורך לבצע שיפורים והיו גם מקומות שקיבלנו תלונות על מטרדי רעש. יזמנו פיילוט לבדיקת הצבה של קירוי חיצוני בגדר ההיקפית של גינות הכלבים. אם הוא יצליח, נרחיב אותו לכל גינות הכלבים בעיר. יזמנו גם הצבת שילוט בגינות הכלבים המגביל את שעות הפעילות לשעות 21:00-7:00, כדי למנוע מטרדי רעש בשעות הלילה המאוחרות".
כמה כלבים רשומים בגבעתיים?
"מספר בעלי רישיון לכלב בגבעתיים עמד על 3,371 בסוף שנת 2022. פר תושב, מספר הכלבים בעיר הוא הגבוה בארץ. אנחנו יוזמים מגוון פעולות למען הכלבים. הובלנו יוזמה לפתיחת קורס אילוף לבעלי כלבים בסבסוד עירוני. במסגרת חודש איכות הסביבה, שחל במאי, יהיה הפנינג אימוץ כלבים. גיבשנו את 'תוכנית חמלה' לשכבת כיתות ג'-ד' בבתי הספר בעיר (ראו כתבה נפרדת), ובה אנחנו מסבירים לעשות כשרואים כלב נטוש או חתול עזוב. יזמתי גם מבצע השבת כלבים אבודים לבתים שלהם בעיר".
זה תחום השייך לשירותים הווטרינריים.
"אפשר למנוע את הגעת הכלבים למכלאות. לפני התוכנית החדשה, כשכלב היה הולך לאיבוד, הוא היה נאסף על ידי פקחים ועובר למכלאה בשירותים הווטרינריים, על פי חוק. יזמתי רכישת סורקי שבבים, ופקחים שלנו קיבלו את הסורקים. כשמאתרים באמצעותם את הבעלים של הכלב, הוא מוחזר אליהם ולא לשירותים הווטרינריים. בכך גם נחסכות הוצאות השהות של הכלב במכלאה. זה פרויקט שיכול לשמש מודל לערים אחרות".
יש נתונים על מספר החתולים בעיר?
"יש חתולים רבים, אבל אין לעירייה ולשירותים הווטרינריים אומדן. במשבר הקורונה, יזמנו מבצעי חלוקת אוכל לחתולים, שנמשך עד היום. אנו מפרסמים קול קורא למאכילי ומאכילות חתולים להגיע".
ד"ר מנשה מדגיש במיוחד את הצורך להעשיר את אוכלוסיית הציפורים בעיר. "גבעתיים רוויה מבחינת בנייה, ואין הרבה ציפורים. הטבע הפך למצרך נדיר יותר, אבל הוא חזק מאיתנו. ראינו את זה בקורונה. חייבים ליצור דו-קיום עם הטבע".
איך מיישמים את זה?
"רישיון הכריתה של כל עץ בעיר מותנה בתשלום כופר, שמופנה לשתילת עצים. חשוב לנו לשמר את הקיים ולהגדיל את מספר העצים בעיר, במקביל להקמת תאי קינון חדשים ושיפוץ תאי קינון קיימים. הצבנו עשרה תאי קינון בפארק גבעתיים. אימצנו את עמותת ידידי הסיסים, ובמסגרת זו סייענו לחדש את תאי הקינון שלהם בבית הספר כצנלסון, וגם תאי הקינון לסיסים בבית הספר אלון יחודשו. היו זמנים שהיו בגבעתיים הרבה יותר סיסים, אבל מספר הבתים עם גגות הרעפים, שם הן שהו, התמעט, וכיום אין להן ממקומות מחייה רבים בעיר. אנחנו פועלים לעודד את השבתן".
אגב, בראש עמותת ידידי הסיסים בכל הארץ עומד תושב העיר אמנון האן, שהפך את הפעילויות למען הקמת תאי קינון והגברת המודעות לסיסים לדרך חיים. בט"ו בשבט התקיים בגן רבקה בגבעתיים, בשיתוף העירייה, הפנינג ייחודי להגברת המודעות לציפורי הסיס.
ד"ר מנשה מספר על פעילות ייחודית נוספת. "יזמנו הפנינג ראשון מסוגו בנושא פרפרים מאביקים, שהתקיים בגן רבקה", הוא מספר. "המטה הייתה להכשיר תושבים לנטר פרפרים, שיש להם מסלול קבוע. אנחנו פועלים בשיתוף עם עמותת מנטרי הפרפרים בישראל. פותחה אפליקציה שמאפשרת לזהות ולנטר פרפרים. את אחד מאירועי ט"ו בשבט הקדשנו גם להפנינג בנושא הדבורים".
פרויקט ייחודי נוסף שד"ר מנשה מתגאה בו הוא הקמת בריכות אקולוגיות בגנים ציבוריים בעיר. "בתקופה הקורונה מצאנו תקציב והקמנו בריכה אקולוגית בגן רבקה, ויש שם דגי נור ושושנות מים. גם בגן העלייה הוקמה בריכה אקולוגית עם דגי נוי", הוא מספר. אנחנו מעניקים דגשים למחזור העיר וחודש איכות הסביבה כולל פעילויות רבות.
איך מתמודדים עם הופעת התנים בעיר?
"יש להערכתי שלוש-ארבע להקות תנים בעיר. קיבלנו דיווחים על תנים שנראו בגבעת קוזלובסקי, בגבעת רמב"ם ובבורוכוב. הם הגיעו מרמת גן וממקומות רחוקים יותר. תן הוא חיית בר מוגנת, ואנחנו כפופים להנחיות רשות הטבע והגנים. אנחנו מגבירים את המודעות לצורך להימנע מלהאכיל אותם. הייתי שמח אם רט"ג היו מוצאים לתנים מקום אחר".
תמונת מחזור
"גבעתיים היא העיר הממחזרת ביותר בישראל", מציין ד"ר מנשה. "בשנת 2022 נאספו בעיר 60 טון בגדים, 280 טון ציוד אלקטרוני, חשמלי וסוללות למחזור, 99 טון נייר, 600 טונות אריזות ו-691 טון קרטונים".
במה יתמקדו אירועי חודש איכות הסביבה בעיר?
"האירועים מתחילים ביום שישי (5 במאי) בהפנינג אימוץ כלבים ברחבת הקניון. ב-12 במאי יתקיים הפנינג מחזור אלקטרוני ברחבת הקניון, וכעבור יומיים נבצע מבצע חלוקת קומפוסטרים לבתים משותפים. את אירועי שבועות נציין בחגיגות בגינות הקהיליות, נקיים גם קורס פעילי איכות הסביבה להתמודדות עם משבר האקלים, יוקרנו שני סרטים בנושא איכות הסביבה ונקיים ישיבה פתוחה לציבור הרחב של ועדת איכות הסביבה" (ראו כתבה נפרדת).
ד"ר מנשה מציין עוד פעילויות ייחודיות, שנועדו לשפר את איכות הסביבה בעיר. "הכנסנו פחי מחזור לכל מחלקות העירייה. יזמתי כנס קומפוסט, שבו השתתפו נציגים מ-70 רשויות בכל הארץ", הוא מספר. על רקע ריבוי בתי הקפה, המזנונים, המסעדות וברים בגבעתיים, שצצו בעיר בשנים האחרונות כפטריות אחרי הגשם, הוא אומר: "הייתי רוצה שיעברו מכלים חד-פעמיים לרב-פעמיים, או שיציבו בכל בית אוכל פחי מחזור.
"העיר עברה מהפך. גבעתיים היא כבר לא עיר מנומנמת, והיא בתהליך של הצערה. זו עיר שמרימה הרבה דגלים חשובים. רואים את זה בשיעורי הזכאות הגבוהים לבגרות, בשיעורי ההתנדבות לשירות משמעותי בצה"ל ובנוער האיכותי והערכי. גבעתיים היא מותג עם מעורבות רבה של התושבים".
התחלת להיערך לקראת הבחירות ב-30 באוקטובר?
"זו הייתה קדנציה מאוד אינטנסיבית. עבדתי המון עבור העיר. אני לא מסוגל לקבל תפקיד ולשבת על הכיסא מבלי לקדם דברים. אני שוקל להתמודד לעוד קדנציה כחבר מועצה. אני חושב שקוניק עושה עבודה נהדרת בעיר, מאוד קשוב לתושבים ויודע לאזן בין הצרכים".
