"בשנה האחרונה חל זינוק של כ-50% במספר הפניות לתחנה לטיפול משפחתי עירוני. אחת הסיבות לעלייה, היא ההשלכות של משבר הקורונה על התא המשפחתי", אומר חבר מועצת עיריית גבעתיים ומחזיק תיק השירותים החברתיים יעקב שטרן (הבית שלנו בגבעתיים).

לדברי שטרן, "אי הוודאות ואי היציבות, קשיים כלכליים ומתחים בבית עקב השהות המתמשכת בעת הסגרים והמגבלות, הביאו לעלייה משמעותית של זוגות צעירים, המבקשים לבוא לתחנה לקבלת הכוונה וייעוץ", מעריך שטרן. "כיום מטופלים בתחנה כ-45 משפחות, ואנו מעניקים מענה מקיף".

שטרן (35), שדורג במקום השני ברשימת הבית שלנו בגבעתיים בבחירות לעירייה, שהתקיימו ב-2018, נכנס למועצה יחד עם ראש הרשימה, המשנה לראש העירייה מושיק גולדשטיין, המחזיק את תיק מדור מורשת ישראל ומכהן כמ"מ הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ויו"ר החברה העירונית יעד, המובילה את עבודות הבינוי והפיתוח בעיר. "יש לנו שיתוף פעולה מלא", מדגיש שטרן במהלך הריאיון.

שטרן, שגדל בגבעתיים ומתגורר בה כל חייו, למד בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי אמונים והיה פעיל בסניף בני עקיבא בעיר. "אני חי את העיר כל השנים, הייתי גם במועצת הנוער העירונית", הוא מספר. בשנים האחרונות עבד בכנסת, במקביל לפעילותו ההתנדבותית בגבעתיים. "הייתי יועץ פרלמנטרי של סגן שר החינוך אבי וורצמן, מתמחה אצל ח"כ אורי אורבך ז"ל, עוזר של יפעת קריב, וכיום יועץ פרלמנטרי של ח"כ אידית סילמן", שעברה שנה סוערת למדי. "התפקיד שלי הוא מקצועי", מבהיר שטרן. "אני מרגיש סיפוק בעבודת החקיקה בכנסת".

דיברנו על האתגרים המורכבים, התוכניות לעתיד והיחסים בין דתיים לחילוניים בגבעתיים. ברקע, השינוי הדמוגרפי שחל בעיר בשנים האחרונות ופתיחת מקומות בילוי בסופי שבוע. "הרבה הופתעו, כשביקשתי לקבל את תיק השירותים החברתיים, כי זה לא מקום שמקדם פוליטית. התפקיד הזה הוא שליחות. עיר חייבת חוסן חברתי, דאגה וחסד. זו השליחות שלי – למען עיר קהילתית ודאגה לכל האוכלוסיות'", הוא מציין.

איך האגף לשירותים חברתיים שרד את הקורונה?

"הקורונה גרמה לעלייה של הפניות לאגף. בשלב הראשון של המשבר, בעת הסגרים, היה צורך לתת מענה מידי לאוכלוסיות המבוגרות. יצרנו קשר עם התושבים הוותיקים, ובעת הצורך, סייענו בהבאת מצרכי מזון לבתים. זו הייתה תקופה קשה עבור רבים מהם, בעיקר בשל הבדידות. היו גם הרבה משפחות שאיבדו את הפרנסה. רבים יצאו לחל"ת, הרוויחו פחות והיציבות נעלמה. היו גם כאלה שאיבדו את מקום העבודה. קיבלנו יותר פניות על רקע כלכלי. בנוסף, היה גידול חד, שנמשך גם השנה, במספר הפניות לתחנה בנושא טיפול משפחתי. הקורונה שיבשה את סדר החיים במובנים רבים".

שטרן מספר, שבשנים האחרונות חל גידול במספר המשפחות החד-הוריות, המטופלות על ידי האגף לשירותם חברתיים. "כיום מטפלים בכ-1,300 תיקים. בשנים האחרונות הייתה עלייה בשיעורי הגירושין בגבעתיים. הצוותים תוגברו, כדי לתת מענה, גם לנוכח העלייה במצוקה הכלכלית ובתחומים אחרים. באגף לשירותים חברתיים מועסקים כיום כ-50 עובדים סוציאליים ועובדי מנהלה, והוא מנוהל היטב על ידי מנהלת האגף זיוה גבאי וסגניתה ענת חורב. היעד הוא לתת מענה מהיר ויעיל".

שטרן מדגיש את הצורך בהשקעת משאבים רבים באגף לשירותים חברתיים. "האגף נותן מגוון שירותים. היעד הוא להיות הגורם ששומר ובונה את החוסן החברתי של הקהילה העירונית. עיר היא לא רק בניינים, היא בעיקר אנשים", הוא מציין. "חברה חזקה נמדדת בחוסן החברתי שלה ובחוזקה של החולייה החלשה ביותר. אנחנו פועלים בגיבוי ובתמיכת ראש העירייה רן קוניק.

"יש בעיר שני מרכזי יום, שמופעלים על ידי עמותת לה"ב בעיר, בסיוע ובתמיכת האגף לשירותים חברתיים – האחד ברחוב משמר הירדן והשני ברחוב ההסתדרות. הם פועלים בצורה יוצאת מן הכלל, עבור קשישים המוגדרים כתשושים. הצוותים עושים עבודה נפלאה עם הקשישים, שמגיעים לשם באופן יומיומי. הפעילויות כוללות סדנאות, ארוחת צהרים, עבודות יצירה וטיפולים שונים. גם בתקופת הקורונה, המרכזים המשיכו לפעול בהתאם למגבלות, וצריך להצדיע לצוות של לה"ב והנהלת המרכזים.

שטרן מציין, ש"האגף מעניק דגש לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים בכל הגילאים. יזמנו הקמת מרכז פעילות ברחוב פתאי, אנחנו נותנים מענה מיוחד לניצולי שואה המתגוררים בעיר במגוון פעילויות ובהפעלת קפה אירופה. באגף מועסקת מרכזת עירונית, שממונה על הפעילות עבור שורדי השואה. מיזם ייחודי נוסף הוא הפעלת מכולת חברתית עם תפיסה חדשה במתן הסיוע לזכאים - במקום שזכאים יקבלו סלי מזון, הם יכולים להגיע ולקנות בהתאם לתלושים מוצרי מזון מסובסדים ולהרגיש את חוויית הקנייה.

 אתה מרוצה משיעור ההתנדבות בעיר?

"באגף רשומים קרוב לאלף מתנדבים, וב-20 בספטמבר נקיים עבורם אירוע הוקרה מיוחד, במעמד ראש העירייה. בגבעתיים שיעורי ההתנדבות גבוהים יחסית לערים אחרות. בעיר פועלים כ-25 ארגוני מתנדבים. הרצון הוא להפוך מעיר מתנדבים, לעיר התנדבות. המתנדבים הם חוד החנית של העשייה הקהילתית והמעורבות החברתית. כבר ראינו את התרומה הרבה שלהם במצבי חירום, בעיקר במהלך משבר הקורונה".

במה מתמקדות פעולות ההתנדבות?

"במפגשים עם אוכלוסיות מבוגרות ובפעילויות למען הקהילה. יש חשיבות רבה לשילוב צעירים בפעולות התנדבותיות במגוון תחומים. ההתנדבות היא ערך חשוב ואנחנו מעודדים אותה. אנחנו מייצרים פעילות רצופה. 

שטרן מציין במיוחד את הפעילות הייחודית של עמותת על גבע, שבה הוא רואה זרוע חשובה נוספת בפעילות החברתית-קהילתית בעיר. "אל גבע היא עמותה עירונית שנוסדה לפני כ-40 שנה על ידי העירייה, במטרה לקדם ולסייע לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. למעשה, העמותה אחראית להפעלת הוסטל בעיר לאנשים עם צרכים מיוחדים, סיוע לאנשים מבוגרים והפעלת מרכז עבודה שיקומי ברחוב טייבר. 

"בדירה מתגוררים שישה חבר'ה. בהתחלה היה חשש מהתגובות, אבל הקשר שנוצר מדהים. השכנים קיבלו אותם בסבר פנים יפות, וזה כבוד גדול לעיר. חבר'ה מההוסטל יוצאים לעבוד, יש להם שגרת תעסוקה, שהיא מרכיב חשוב בשילובם בקהילה. הם זוכים גם למדריך ולצוות טיפולי".

יש כוונה להקים הוסטל נוסף?

"אנחנו רוצים לשכור עוד דירה מותאמת בגבעתיים, שתהווה הוסטל בתוך הקהילה".

על רקע העלייה בתוחלת החיים, גמלאים רבים בעיר מתקשים להסתגל לפרק החדש בחייהם. "עבורם", אומר שטרן, "הקמנו את מרכז, שבו מבוצעות סדנאות הכשרה והכוונה לקראת היציאה לפנסיה ואחריה. בגבעתיים פועל מרכז למיצוי זכויות. אנשים רבים אינם יודעים כיצד לממש את מלוא זכויותיהם, והרעיון הוא לסייע ולהדריך אותם. אנחנו נותנים לאנשים הכוונה וכלים לתכנן את חייהם בתחומים השונים. יזמנו הדרכות טכנולוגיות ודיגיטליות מיוחדות, הניתנות לאזרחים ותיקים על ידי סטודנטים". 

שטרן מספר על שני פרויקטים ייחודים הפועלים בעיר. "הקמנו את פרויקט חמניות, הפועל במסגרת תוכנית חינוכית טיפולית לילדים יתומים בגבעתיים, עם צוות הדרכה מלווה", הוא מציין. "הפרויקט הייחודי השני, הוא הקמה של קהילת אלמנות ואלמנים צעירים בגבעתיים. לצערנו, יש בעיר עשרות גברים ונשים אלמנים".

מה דעתך על הירידה המתמדת במספר המשפחות הדתיות בגבעתיים?

"בדומה לרמת גן, הרקע הוא מחירי הדיור היקרים יחסית בגבעתיים, שהניעו משפחות צעירות לעבור מהעיר. לעתים, הצטרפו אליהם גם ההורים המבוגרים".

מה דעתך על פריחת חיי הלילה בסופי השבוע?

"אני מאמין באיזון, בין השמירה ההיסטורית על סטאטוס-קוו, לבין מענה לצרכים המשתנים. אני ער לדמוגרפיה, אבל בגבעתיים יש גם אוכלוסייה גדולה של דתיים ומסורתיים, וקיימת חשיבות לשמור ולכבד את הצרכים הייחודיים שלהם. אנחנו מאמינים ופועלים למען דו-קיום בין כל הציבורים בעיר".

אתם מצליחים להשפיע?

"אנחנו שומרים על הצרכים של הציבור המסורתי והדתי בעיר. בית הספר היסודי הממלכתי-דתי אמונים מהווה ספינת דגל, ואנו דואגים גם לסניף בני עקיבא, שיוקם עבורו מבנה חדש, וגם מסייעים לאספקת הצרכים של בתי הכנסת בעיר. המחלקה למורשת ישראל יוזמת פעילויות רבות לציבור הדתי והמסורתי". 

תמשיכו באותה מסגרת גם בבחירות לעירייה, שיתקיימו באוקטובר 2023?

"לאחר הבחירות ב-2018, ביקשתי את התפקיד של מחזיק תיק השירותים החברתיים ורבים הופתעו. אמרתי אז שהתפקיד הזה הוא שליחות, ושאני רוצה לתרום לעיר. אם נצליח בבחירות, יהיה לנו את המנדט להמשיך".