“העיר בהליך מתמשך של הצערה. המון צעירים מגיעים, וחבר מביא חבר”, אומר ל”המקומון” ראש עיריית גבעתיים רן קוניק בראיון מיוחד לרגל ראש השנה.
נפגשתי עם קוניק במשרדו בבניין העירייה ההיסטורי ברחוב שינקין בלב העיר. במהלך הראיון, שהתקיים על רקע אירועי שנת ה-100 לגבעתיים, דיבר קוניק בפתיחות רבה ובהרחבה על האתגרים המורכבים והתוכניות לשנים הבאות.

שנת התאוששות

איך אתה מסכם את השנה שחלפה?
“הייתה בסדר, עדיין בסימן הקורונה. זו הייתה בעיקר שנת התאוששות והסתגלות של המדינה והעיר, לאחר שנים קשות של משבר הקורונה, שכלל סגרים, מגבלות ובידודים. חזרנו לשגרה והצלחנו להוציא אל הפועל את חגיגות ה-100 לגבעתיים ואירועי קיץ מאוד טובים ומגוונים. שילבנו עבר והווה, כאשר לצד הפקת הסרט הדוקומנטרי על גבעתיים, קיימנו את פסטיבל הבירה. זו הייתה שנת התאוששות וחזרה לשגרה”.
היו עסקים רבים בעיר שלא הצליחו לשרוד את משבר הקורונה?
 “לא הייתה פגיעה יוצאת דופן. רוב העסקים שרדו ועזרנו להם ככל יכולתנו. אנחנו רואים שכל הזמן מתווספים עסקים, ורואים בגבעתיים יותר עסקים חדשים בתחומי המסעדנות ובתי הקפה”.
בגבעתיים התפתחה תרבות בתי קפה, והדבר ניכר לא רק בעסקים אלא גם בגנים הציבוריים. “פתחנו שלושה בתי קפה בגן הבנים, בכיכר אלדמע ובגן רבקה, ובקרוב נפתח בתי קפה נוספים באמצעות זכיינים בגן הזיכרון, בגן העלייה ובגינת סולד. נוצרת אווירה כמו בשדרות רוטשילד בתל אביב. בתי הקפה בגנים הציבוריים מהווים להיט. משפחות מגיעות עם הילדים, וגם נהנות מכוס קפה”, הוא מספר.
לאחר גל פתיחת הברים, הפאבים ובתי הקפה ברחוב כצנלסון, במקטע שבין ויצמן ועליית הנוער - קוניק מאפיין תופעה של פתיחת בתי עסק נוספים בתחום ההסעדה והבילוי ברחוב כצנלסון לכיוון בן-גוריון. “אנחנו רואים גם פריחה של בתי הקפה באזורים נוספים, כמו בכיכר רמב”ם”.
איך אתה מסביר את התופעה?
“העיר בתהליך מתמשך של הצערה. הביקוש כל הזמן גבוה, המון צעירים מגיעים, חבר מביא חבר. יש יותר ביקושים לבתי קפה ולברים”.
אז גבעתיים הפכה לתל אביב ב’?
“גבעתיים שקטה יותר מתל אביב, והיא לא תל אביב. מבחינת הצעירים, יש להם כאן הכל, לא צריך להזיז את הרכב כדי להגיע לתל אביב”.
גם ברחוב ביאליק ברמת גן רואים לאחרונה שגשוג של עסקי הבילוי, ההסעדה ובתי הקפה. אתה חושש מתחרות?
“אני שמח שביאליק מתעורר. כמו שהלכנו בעקבות תל אביב, ביאליק הולך בעקבות גבעתיים. השגשוג בביאליק לא יפגע בגבעתיים. נוצר מתחם אחד בשתי הערים - כצנלסון-ביאליק, וצעירים רבים מגיעים. יש מקום לכולם”.
יש הבדל בין רמת גן לגבעתיים?
“אלו שתי ערים סמוכות עם אופי שונה, גודל שונה וצביון שונה”.
ברמת גן העניקו סבסוד לקייטנות הקיץ ולחוגים...
“ישנם דברים שאנחנו לא יכולים לעשות, כי התקציב יותר נמוך מאשר בערים עשירות כמו תל אביב ורמת גן. לגבעתיים יש את הייחודיות שלה. זה לגור בעיר לא גדולה, האוכלוסייה הנהדרת, האווירה הקהילתית, המשפחתית, איכות החיים, הביטחון האישי, הסמיכות לתל אביב, הכל קרוב להכל, ורמת החינוך הגבוהה ביותר. גבעתיים דורגה במקום הראשון מבין הערים בזכאות לבגרות, וזה אומר הרבה. כל תושב בגבעתיים יכול לפנות ישירות לראש העירייה”.

“מהיר לעיר”

קוניק מציג תוכנית שאמורה לשנות את פני רחוב כצנלסון - במסגרת פרויקט “מהיר לעיר” המבוצע בשיתוף עם משרד התחבורה, אשר כולל “מתיחת פנים” והכשרת נתיב תחבורה ציבורית ושביל אופניים. “זה פרויקט של פעם ב-50 שנים, והוא ישנה את פני הרחוב”, הוא מציין. “יבוצע שיפוץ מהיסוד של הרחוב. כבלי המתח הגבוה יוטמנו, המדרכות יוחלפו, יוקמו איי תנועה ויוצבו עמודי תאורה וריהוט דקורטיביים עם עצים וצמחייה. כצנלסון יהפוך לאחד מהרחובות היפים בארץ, מודרני וחדשני”.
מתי העבודות יחלו?
בחודש מרץ 2023 אמורות להתחיל העבודות במקטע הראשון, בין כצנלסון לרחוב אריאל שרון”.
יהיו מקומות חניה חלופיים?
“הנת”צ יהיה בתוקף בשעות הלחץ של הבוקר, ובשעות הערב ניתן יהיה לחנות”.
יש גם תוכנית לשדרוג רחוב ויצמן?
“החזון שלי הוא ליצור שדרה כמו ברוטשילד בתל אביב. זה פרויקט מורכב, שישתלב ברחוב כצנלסון החדש”.
כיצד אתה רואה את התוואי המוצע של המטרו?
“מדובר על פרויקט שיהיה אולי בעוד 15 שנים. בגבעתיים יהיו שתי תחנות - ברחוב כצנלסון בגן מרים, סמוך לצומת עם בן-גוריון ושדרות ירושלים, ובכצנלסון-המלבן. המטרו יסייע רבות לפתרון עומסי התנועה, אבל מדובר על טווח רחוק”.
קוניק סבור ששני קווי הרכבת הקלה - הקו האדום, שאמור להתחיל לפעול לקראת סוף השנה, והקו הסגול, שאמור להתחיל לפעול בעוד כארבע שנים - יביאו להקלה בעומסי התנועה בעיר.
“תושבים המתגוררים בצפון גבעתיים יוכלו להגיע לתחנת הקו האדום בצומת עילית, ותושבים המתגוררים בדרום העיר יוכלו להשתמש בקו הסגול, שהתוואי שלו עובר באלוף שדה ובדרך השלום”, הוא מסביר.
בינתיים התחבורה הציבורית אינה מספקת.
“חייבים להגביר את תדירות האוטובוסים, שבכל עשר דקות יעבור אוטובוס בכל קו. הפתרון הוא רק במעבר לתחבורה ציבורית”.
יש עוד פתרונות להקלה בעומסי התנועה הכבדים?
“העומסים הם בעיקר בשעות הבוקר. הצבנו מצלמות אכיפה בצירים ראשיים, כדי למנוע חניות כפולות, וכבר רואים הפחתה משמעותית בכלי רכב החוסמים נתיבי נסיעה. עיקר הלחץ הוא בעת שהורים מסיעים את ילדיהם למוסדות החינוך עד לפתח בית הספר. כשאין לימודים - עומסי התנועה יורדים משמעותית בבקרים, והרחובות ריקים. אפשר גם ללכת ברגל לבית הספר. ילד שהולך ברגל לבית הספר עובר הרבה יותר חוויות, וההליכה היא חלק מחוויית הילדות”.
אתם מנסים לייצר מקומות חניה נוספים בעיר?
“גבעתיים היא העיר הכי צפופה בארץ אחרי בני ברק. בעיר מתגוררים כ-24 אלף בתי אב, ומספר כלי הרכב הרשומים עומד על כ-35 אלף. זה שיעור מאוד גבוה. בשעות היום לא קיימת מצוקת חניה, הבעיה היא בשעות הערב ובסופי שבוע”.
כיצד אתם מתמודדים עם זה?
“החלטנו על מדיניות של אכיפה מתחשבת בשעות הערב ובסופי שבוע. פקחים לא מבצעים אכיפה, אם רכב לא יוצר מפגע בטיחותי”.
ומה לגבי הקמת חניונים חדשים?
“אין לנו שטחים פנויים. בפרויקטים של פינוי-בינוי, כמו בכורזין יהיו יותר מקומות חניה בחניונים התת-קרקעיים שיוקמו”.
המדינה מקדמת תוכנית להטלת אגרת גודש, הכוללת גם את גבעתיים, ותושבי חוץ שיגיעו עם רכביהם לעיר ישלמו שישה שקלים. מהי עמדת העירייה?
“באופן עקרוני, בעד הטלת אגרת גודש רק על נהגים הנכנסים לתל אביב, אבל לא נראה לי שצריך להטיל אגרה על רכב שנכנס לגבעתיים. במהלך היום נכנסים רק אלפים בודדים מחוץ לעיר, וחלקם עובדים כאן במוסדות חינוך. אין צורך ותועלת להטיל עליהם אגרת גודש”.

שומר על הצביון של גבעתיים

במשך שנים ארוכות מדברים על פרויקט הפינוי-בינוי הגדול במתחם ההסתדרות, היכן זה עומד?
“הפינוי-בינוי בהסתדרות מתקדם. כבר ישנם שני מתחמים עם מאה אחוז הסכמה, והחל שיווק דירות. אני מעריך שתוך שנה וחצי-שנתיים יחלו העבודות”.
מה קורה בתוכנית הפינוי-בינוי הגדולה במתחם כורזין?
“התוכנית כוללת 11 מגדלים בגובה של כ-40 קומות. הוספנו קומות, ויהיה עירוב שימושים של תעסוקה ומסחר ובקומות העליונות מגורים. המיקום אטרקטיבי על ציר אלוף שדה, וזה יהיה מרכז התעסוקה החדש של גבעתיים”.
היכן מקודמות תוכניות לפרויקטים נוספים של פינוי-בינוי?
“על ציר בן-גוריון מקודמת תוכנית, וגם בציר רמב”ם-חנה סנש. סמוך לדרך השלום ניתן יהיה לבנות לגובה, ובתוך גבעת רמב”ם יישמר צביון השכונה והבנייה תהיה נמוכה יותר. גם מקודמת תוכנית בצפון-מערב העיר”. 
מהי מדיניות הבנייה לגובה בגבעתיים?
“בצירים העוקפים הראשיים, כמו בדרך השלום, עליית הנוער וההסתדרות - שם מגדלים יוכלו להגיע לגובה של כ-40 קומות. בצירים מרכזיים בתוך גבעתיים הבנייה תהיה נמוכה יותר, ובכצנלסון ניתן יהיה להגיע לגובה של 24 קומות. חשוב לנו לשמור על הצביון של גבעתיים”.
קוניק מציג כתבה בעיתון משנת 66’, כאשר כבר אז דובר על הצורך לבנות לגובה בגבעתיים. “זה לא התבצע, אולי חששו מתגובות, אבל כיום כבר קיימת הבנה בציבור שהעולם השתנה, המדינה מתפתחת וגם העיר, והפתרון הוא בנייה לגובה, אבל תוך שמירת צביונה המיוחד של העיר”, הוא מציין.
ניתן יהיה לבצע התחדשות עירונית במסגרת תמ”א 38?
“אנחנו גם מאפשרים התחדשות עירונית בתוך העיר במסגרת תמ”א, אבל רק במקביל להתקדמות תוכניות פינוי-בינוי. נקבעה מכסה של תוספת 250 יחידות דיור במסגרת תמ”א. נותרו עוד כ-80 יחידות דיור תוספתיות שניתן יהיה ליישם, וברגע שנגיע למכסה - אישורי תוכניות חדשות יהיו רק בהתאם להתקדמות הפרויקטים הגדולים של הפינוי-בינוי”.
מדוע אתם קושרים בין פינוי-בינוי לתמ”א?
“גבעתיים היא העיר השנייה בצפיפותה בארץ, אחרי בני ברק, ויש צורך בשטחים ציבוריים לצורך הקמת מוסדות חינוך, מוסדות ציבוריים ויצירת שטחים ירוקים. זה יכול לקרות רק במסגרת פינוי-בינוי”.
כיצד אתם מתמודדים בינתיים עם המחסור בכיתות לימוד בגנים ובבתי ספר?
“בתי הספר בגבעתיים נבנו לפני עשרות שנים. אנחנו מוסיפים אגפים בתיכון שב”צ ובבית הספר ברנר ומקדמים תוכניות לתוספות אגפים היכן שניתן. פתחנו אשכול גנים לגובה במבנה חדש בפתאי, ובאזור גם מתוכנן להיבנות בית ספר יסודי. היו התנגדויות שנדחו וגרמו לעיכוב של כשנה, אבל בית הספר ייבנה. בעתיד גם ייבנו שני בתי ספר חדשים באזור ההסתדרות, כחלק מתוכנית הפינוי-בינוי הגדולה. רואים כל הזמן גידול במספר התלמידים בגנים ובבתי הספר. גבעתיים הפכה לעיר הצעירים”.

שיפור פני העיר

במה תתמקד העירייה בשנה הקרובה?
“בשטח נתמקד בשיפור פני העיר. כחלק ממהלך רק-שנתי, נמשיך בשדרוג כל הגנים הציבוריים בעיר. בשנה הקרובה נשפץ את גני מרים, גוזמן ופועלי הרכבת, ואני מקווה שגם את גן ילדי טהרן. המדרכות ברחוב ויצמן יוחלפו לבהירות, פרויקט שיקום רחוב טייבר, שהוא רחוב מיוחד, יושלם, אחרי סיום עבודות השיפוץ ברחוב המרי, ניכנס לרחוב ריינס, וגם יש תוכנית לשיפוץ ושדרוג המצפור. במהלך השנה נחליף את כל השילוט ברחובות. יותקן שילוט חדש, שיהיה מואר ועם הסברים. גם נחליף את הספסלים, ופחים יוחלפו לפחי עץ”.
מתי בריכת רמב”ם ההיסטורית תיפתח?
 “נמשיך לקדם את המכרז לשיפוץ ושדרוג בריכת רמב”ם, והיא תיפתח להערכתי לקראת הקיץ הבא, לאחר שתעבור מתיחת פנים. הבריכה תופעל על ידי העירייה. הבריכה תהיה גם טיפולית, והמחירים לתושבים יהיו עממיים”.
היכן עומד פרויקט שדרוג מגרש מנורה?
“הפרויקט, שכולל את קירוי המגרש הוותיק, מצוי בשלבים מתקדמים, והוא יוכל לשמש לפעילויות ספורט שונות, כמו גלגליות, קט רגל וכדוריד. אולם הספורט שנבנה בשמעוני ייפתח באפריל”.
אתה מרוצה מהאכיפה בגבעתיים?
“זו בעיה כאובה בכל הארץ, שנובעת משילוב של הידרדרות בשמירה על המרחב הציבורי על ידי הציבור ואכיפה חלשה. חסרים פקחים. אנחנו כל הזמן מנסים לגייס עובדים, אבל אנשים לא רוצים לעבוד ברמת השכר הנוכחית, שנקבעת על ידי המדינה”.
זה משפיע על רמת הניקיון בעיר?
“אנחנו פועלים כל הזמן לתגבור פעולות הניקיון ושמירת הסדר הציבורי. מאז משבר הקורונה יש גידול חד בהוצאת הקרטונים לרחובות. אנשים התרגלו להזמין לבתים, ורואים את זה בזינוק של מאות אחוזים במספרי הקרטונים ברחובות. כחלק מההתמודדות עם התופעה, אפשרנו הוצאת קרטונים מהשעה 22:00 לרחוב, וטנדרים שמסיירים בעיר אוספים אותם”.
רק הגידול בהזמנות לבתים גרם לגידול בכמויות הפסולת?
“לא רק. כ-50% מתושבי גבעתיים מתגוררים בשכירות, וכל הזמן קיימת תחלופה. ישנם אלפי מעברי דירה בכל חודש, וזה מביא לעתים להגדלת הפסולת”.

“גבעתיים זו בועה”

בעוד כשנה יתקיימו הבחירות לראשות העירייה, התחלת להיערך?
“אני מתמודד לקדנציה שלישית. יש לי עוד הרבה אנרגיה, סבלנות וכוח. לניסיון שצברתי אין תחליף, ויש לו יתרון עצום. בקדנציה השלישית מוציאים אל הפועל את התוכניות הגדולות, הפרויקטים הגדולים, ושומרים על מה שכבר הושג ולהישאר בטופ”.
היו רגעים שחשבת "מה אני צריך את זה"?
“זה תפקיד שאתה נשאב לתוכו, תפקיד קשה. אני מאוד אוהב את גבעתיים, ואנשים יודעים שיש למי לפנות ויש על מי לסמוך. זו דרך חיים עבורי”.
תתמודד בתמיכת מפלגת העבודה?
“נמשיך בחיבור בין ‘גבעתיים שלנו’ למפלגת העבודה. אני לא מזגזג, לעבודה יש מקום במדינת ישראל, זו מפלגה חשובה, והקשר שלי עם ראשי המפלגה הוא טוב”.
תמכת באיחוד בין העבודה למרצ?
“לדעתי לא היה צריך לבצע את האיחוד.שתי המפלגות צריכות ויכולות לעבור. מרצ היא הקצה היותר שמאלי, והעבודה יותר מרכז”.
מה אתה צופה שיקרה בשנה הקרובה?
“אני מאוד מודאג מהכיוון שאליו מדינת ישראל הולכת. אין אפשרות לייצר ממשלות יציבות, אין משילות. אני חושש שגם בבחירות הקרובות לא תהיה הכרעה. גבעתיים זו בועה, והדברים מתנהלים בצורה טובה”.
מה אתה מאחל לקראת השנה הבאה?
“שנה טובה, בריאות ושקט, לכל אחד”.