"ההתנדבות היא דרך חיים עבורי ועבור משפחתי, ויש בה סיפוק עצום של נתינה", אומר יורם הירשלר (70) מרמת גן, שבכל יום מתנדב במקומות שונים במשך שעות. הירשלר היה בין הזוכים באות ההתנדבות, בטקס השנתי שקיימה עיריית רמת גן בתיאטרון היהלום, במעמד ראש העירייה כרמל שאמה הכהן, שהעניק את תעודות ההוקרה.

"אני מתנדב למעלה מ-20 שנה, במסגרת משחקי המכביה, ובשלוש השנים האחרונות אני מתנדב פעיל במגוון תחומים, שעיקרם תרומה לקהילה ולסביבה", מספר הירשלר. "המוטו שלי הוא, שניתנה לי הזכות לתת, ובשבילי זה לקבל".

סדר היום השבועי של הירשלר עמוס במוקדי התנדבות. בימי ראשון הוא מפעיל ומנהל גינה קהילתית במתנ"ס בית דורון שבשכונת הראשונים ברמת גן. "אנחנו מארגנים ארוחות משותפות מירקות הגינה. בנינו מבוץ טאבון, ואנחנו אופים פיתות. בט"ו בשבט אני מארגן נטיעות, ובחגים יש לנו פעילות ייחודית".

בימי שני הוא מרכז קבוצת מתנדבים במשתלה העירונית שבמתחם הספארי, בפרויקט "אמץ עץ", במסגרתו מגדלים עצים ומוסרים אותם לשתילה. "אנחנו קבוצה של כ-20 מתנדבים, שמטפלים בכ-900 עצים בשלבי גידול שונים, ומכינים אותם לשתילה במקומות שונים בעיר", הוא מסביר.

בימי שלישי מתנדב הירשלר במשטרת רמת גן, במסגרת משמרות זהירות בדרכים והדרכת ילדים בבתי ספר על חשיבות הבטיחות בדרכים. "המוטו שלי הוא, שמוטב לאבד רגע בחיים מאשר את החיים ברגע". בימי רביעי מתנדב הירשלר במשטרת התנועה במרחב דן, בסיורי שטח.

בימי חמישי הירשלר מתנדב במודיעין של במחלקת העיניים בבית החולים שיבא תל השומר. "הפעילות לא מתמקדת רק בקבלה והכוונה, אלא גם בעזרה פיזית ומעשית, בהבאת המטופלים לתחנת היעד שלהם במרפאה". לאחרונה, צירף הירשלר למגוון ההתנדבויות שלו גם הרצאות על ארגון המכביות במתנ"סים, במרכזי יום לקשיש, במועדונים ובבתי ספר. 

במשך כ-30 שנה שיווק הירשלר את הפארקים של חברת דיסני באורלנדו ובפריז לקהל הישראלי. "באורלנדו שיווקתי שישה פארקים ו-25 בתי מלון, ובפאריז שני פארקים ושישה בתי מלון", הוא מספר. "בעקבות משבר הקורונה, שפגע קשות בתיירות, החלטתי שעבדתי מספיק לפרנסתי, ועברתי להתנדבות. אומנם התיירות התאוששה, אבל החלטתי להמשיך בהתנדבות במשרה מלאה. זה עולם ומלואו עבורי. זה ממלא את השבוע שלי ואני נהנה מכל רגע.

"אני אוהב את האינטראקציה עם הקהל ונהנה לעזור לאנשים, להדריך, ללמד ולהעביר להם מהידע שלי ומניסיוני רב השנים. אני רואה שתרומתי זו גורמת אושר לאנשים, וזה מדרבן אותי עוד יותר לתת מעצמי. בכל פעם שאני חוזר הביתה מכל ההתנדבויות שלי, יש לי סיפוק עצום והרבה תובנות חדשות. כל אחת מהן מאפשרת לי לחוות מגזר אחר ותחום עניין מעניין אחר. אני לומד דברים חדשים ואני מכיר בכל פעם אנשים שונים ומעניינים. המטרה שלי היא להיות בכל יום יותר טוב מהיום הקודם. האושר הגדול מגיע מהנתינה שלי", הוא מדגיש.

הירשלר מספר שאת ההתנדבות בקהילה הוא ספג מהבית. "את רוח ההתנדבות ספגתי בינקותי מההורים שלי, בהשארת הבית הציוני בו גדלתי. שני ההורים שלי ניצלו מהשואה בזכות השתתפותם במכביה, וכל השנים עזרו לארגון משחקי המכביה", הוא מספר בהתרגשות. "אבא שלי, יונה, היה שחקן כדור מים בבודפשט, והגיע למשחקי המכביה השנייה שהתקיימו בארץ ישראל בשנת 1935. הוא נשאר כאן, וכך כנראה ניצלו חייו. אמא שלי, טרודה, הייתה שחיינית בהכוח וינה, והגיעה לארץ לקראת משחקי המכביה השלישית בשנת  1938 ונשארה בארץ. אבא ואמא שלי הכירו בבריכה".

הירשלר מספר עוד, כי לאחר שנות התנדבות ארוכות, הוריו העבירו לו לפני כ-20 שנה את לפיד ההתנדבות. "המשכתי את דרכם וסייעתי בהתנדבות לארגון משחקי המכביה. ראיתי בזה גם חובה מוסרית וגם סגירת מעגל". לדבריו, תמיד ניתן למצוא את הזמן להתנדבות. "'אין לי זמן' אף פעם לא היה תירוץ עבורי. אם רוצים לתרום, מוצאים את הזמן. תמיד עזרתי לאנשים, זו הצוואה של ההורים שלי. הם תמיד אמרו לי: 'תהיה איפה שצריך אותך'. זה חקוק בזיכרוני ומנחה אותי בכל רגע בחיי, וזו גם צוואתי לדור הבא".

הירשלר, אב לשלוש בנות וסב לשישה נכדים, מספר בגאווה שכולם מתנדבים במקומות שונים. "אשתי, גניה, מתנדבת בבית החולים שיבא. הבת הגדולה, מירה, מתנדבת בתינוקייה באיכילוב. הבת השנייה, עדי, מתנדבת בגן לילדים אוטיסטים ובמחלקה לחולי סרטן בשיבא. הבת השלישית, שני, מתנדבת במחלקה האונקולוגית בבית החולים לילדים שניידר. קיבלנו את הזכות לתת, ובשבילנו זו גם הזכות לקבל. אם כל אחד ייתן משהו בחזרה לחברה שלנו, ניראה טוב יותר".

המתנדבים הנוספים שזכו באות הם: אהובה אליאס, דנה חסיד, ראם וייס, אילן בוסקילה, עזרא בן דוד, ליאור ליבוביץ', נחום קנטרוביץ', יואב ברנד, רבקה בן גלים, דורי ששון, הרבנים יצחק בן יוסף ושמריהו כהן, מתנדבי האגודה למען החייל, קבוצת חיים בכבוד, פעילים למיצוי זכויות ניצולי שואה, תנועת הצופים ומתנדבי הנהגה הורית.