באיגוד לשכות המסחר טוענים, כי תעריפי הארנונה צפויים לזנק החל מהשנה הבאה, בעקבות הסכם השכר שנחתם לאחרונה במגזר הציבורי. "יש להכניס לחוק ההסדרים במשק, הנדון בימים אלה, סעיף המנטרל את הקשר האבסורדי בין עליות השכר במגזר הציבורי לבין גובה הארנונה, ובכך למנוע הכבדה נוספת על יוקר המחיה", דורש נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין.
באיגוד מתריעים, כי הארנונה היא מחולל אינפלציה וזינוק בתעריפיה עלול להביא לגל התייקרויות נוסף במשק. בפניה דחופה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', קורא לין להוסיף לחוק ההסדרים הנדון בימים אלה סעיף המבטל את הזיקה בין עדכוני השכר במגזר הציבורי לבין מס הארנונה שכולנו משלמים.
על פי הסכם השכר במגזר הציבורי, שנחתם בין האוצר להסתדרות לפני ימים אחדים, יועלה השכר רוחבית ב-11% וכל עובד במגזר הציבורי יקבל מענק חד פעמי בסך 6,000 שקל. בנוסף, תינתן תוספת שכר ייחודית לתומכות החינוך ברשויות המקומיות. באיגוד לשכות המסחר טוענים, כי על פי הנתונים שפורסמו, עליית השכר הכוללת במגזר הציבורי תעמוד על יותר מ-12 מיליארד שקל בשנים הקרובות. באיגוד הבהירו, שהם מברכים על התאמת השכר לעובדים המוחלשים, אולם מתריעים כי העלאה זו תגרור זינוק בתשלומי הארנונה למגזר העסקי ולציבור הרחב.
בהתאם לנוהל הקבוע, מס הארנונה אותו גובות הרשויות המקומיות מתעדכן בתחילת כל שנה על פני נוסחה המשקללת את עליית מדד המחירים לצרכן ואת השינויים בשכר במגזר הציבורי. על פי נוסחה זו, בעשר השנים האחרונות התייקרה הארנונה בכ-4.3 מיליארד שקל, מתוכם 80% בגין שיעור העלייה במדד השכר הציבורי ורק 20% בגין שיעור השינוי במדד המחירים. בהתאם לאותה נוסחה, התייקרה הארנונה לשנת 2023 ב-, 1.37%, המהווים תוספת של כ-400 מיליון שקל המושתים על הציבור והמגזר העסקי.
בפנייתו לשר האוצר, קורא לין "להפסיק את האבסורד, לפיו כל עליית שכר במגזר הציבורי גוררת עליה בתעריפי הארנונה" ודורש לנצל את חוק ההסדרים, על מנת להכניס שינוי מידי בנושא ולהקל על יוקר המחיה: "אני מציע, שבמסגרת חוק ההסדרים במשק, יוכנס סעיף המנטרל כליל את הזיקה בין העלאת השכר במגזר הציבורי להעלאת מס הארנונה. במקום זאת, ייקבע כי הארנונה תוצמד רק למדד יוקר המחיה".
לדברי לין, במצב הנוכחי לא זו בלבד שהעיריות גובות ארנונה גבוהה יותר, הן גם לא מספקות שירותים טובים יותר. "על פי הנוסחה הקיימת, לרשויות אין כל סיבה להתייעל. הן יכולות להוריד את רמת השירותים אותן הן מספקות לתושבים ולעסקים, ועדיין ליהנות מתוספת הכנסות אוטומטית. זהו, כמובן, מצב לא בריא, שפועל לרעת משקי הבית והמגזר העסקי".
באיגוד אומרים, כי ביטול ההצמדה האוטומטית תיטיב עם הרשויות ותאלץ אותן להתייעל: "הן יחפשו מקורות תקציביים אחרים, במקום העלאת הארנונה האוטומטית. זה יוביל מדיניות של פיתוח עסקים בתחומי שיפוטן, שכן עיקר מס הארנונה מקורו במגזר העסקי, והרווח יהיה של כלל התושבים ברשות".
