פסולת אלקטרונית מצויה בכל בית בכמויות גדולות ונחשבת למסוכנת ולמזהמת ביותר, כיוון שהיא מכילה חומרים מסוכנים שעלולים לחלחל לאדמה ולמי התהום ולגרום למפגעים בהיקף נרחב. כיום פסולת אלקטרונית נאספת בכמה אופנים, שאחד מהם הוא מתקני איסוף אשר מפוזרים ברחבי הרשויות המקומיות, החתומות על הסכם עם אקומיוניטי - תאגיד חברתי למחזור פסולת אלקטרונית. משם הפסולת מפונה לאתרי טיפול מוסדרים.
אבל האיסוף עדיין לא מספיק נגיש ומאלץ את המבקשים למחזר לאתר בעצמם את מתקן האיסוף הקרוב אליהם באמצעות המפה שבאתר החברה או דרך הרשות המקומית.
לאחרונה, חברו אנשי אקומיוניטי והמחלקה לעיצוב במכללת אורט סינגאלובסקי, שם במסגרת קורס של המרצה והמעצבת דולי רחמים, התבקשו הסטודנטים להציע עיצובים מרעננים וחדשניים למתקן האיסוף, בעדיפות למתקן שמיוצר מחומרים ממוחזרים, על פי כמה קריטריונים: גדול מספיק על מנת לקלוט פסולת אלקטרונית בכמות סבירה ממכשירים שלמים ועד סוללות ונורות, ללא מגע עם השטח שעליו עומד המתקן ואטום לגשם, מתפנה בקלות ונגיש לאנשים עם מוגבלויות. בשבוע שעבר נבחרו חמש עבודות בולטות שיועברו להמשך פיתוח.
ברק הריסון, ראש המחלקה לעיצוב במכללת אורט סינגאלובסקי, אומר: "למידה באמצעות פרויקטים היא עניין שבשגרה אצלנו, אך לרוב אלה פרויקטים שנשארים במסגרת הלימודית במכללה. הפעם נוצרה ההזדמנות לפרויקט שיכול להיות מיושם בפועל, ויש לכך משמעות רבה עבור הסטודנטים שלנו".
אקומיוניטי הוא תאגיד חברתי למחזור פסולת כשחלק נכבד מהפסולת ממוחזרת על ידי אנשים עם מוגבלויות הזוכים למקור פרנסה מכובד ובעל ערך ולשיקום ולהשתלבות בקהילה. רונן יואלי, מנכ"ל אקומיוניטי, מוסיף: "כאשר מכשיר אלקטרוני נטמן באדמה עם כל המתכות והסוללות שבו, נוצר זיהום חמור שמחלחל גם למי התהום ולכן אנחנו ממשיכים להנגיש את איסוף הפסולת האלקטרונית למחזור. אין לזרוק אותה יחד עם אשפה ביתית רגילה".
