מקור האתרוג הוא בדרום-מזרח אסיה ושמו מגיע ככל הנראה מהמילה הפרסית תֻרֻנְג'. כי האתרוג אינו יליד ארץ ישראל. למעשה, האתרוג נחשב להדר הראשון שעלה ארצה מהגלות. היו אלה עולי רגל מבבל, שהביאו אותו לארץ ישראל מממלכת בבל, ששכנה באזור עיראק של היום. 

הטעם והריח של ארבעת המינים

כיום מגדלים בישראל יותר מ-1,000 דונם של אתרוגים מזנים שונים. גם במקומות אחרים בעולם, בהם איטליה וארצות הברית מגדלים אתרוגים כדי לשווקם ליהודים לקראת חג הסוכות. עם בוא החג נפתחים שווקי ארבעת המינים והחיפוש אחר האתרוג היפה והמהודר ביותר מתחיל. בקניית אתרוג מוכנים יהודים דתיים רבים לשלם כסף רב עבור אתרוג נאה ומהודר.  

במסורת משמש האתרוג משל לאדם חכם ולמדן שמרבה גם במעשים טובים. הסיבה? - יש לו גם טעם וגם ריח. הטעם הוא משל ללימוד, בעוד הריח הוא משל למעשים טובים.

כחלק מההידור המיוחד במצוות ארבעת המינים, תנאי הכשרות של האתרוג הם מחמירים במיוחד. יש לא מעט דברים הפוסלים את האתרוג ולכן מחירו לקראת חג הסוכות מאמיר ויכול להגיע למאות שקלים ואף צפונה. אם נפגם פיטמו של האתרוג - הוא פסול. נקודה שחורה או לבנה, בכל גודל, על חוטם האתרוג - פוסלת אותו. גם אתרוג עגול ככדור - פסול. גם הצבע קובע. הדת היהודית פוסלת אתרוג ירוק כהה. הצבע המהודר, לעומת זאת, הוא בגוון צהוב, כמו חלמון ביצה.

השמירה על האתרוג במהלך החג היא קפדנית במיוחד. את האתרוג נוהגים לשמור בקפדנות, לא פעם בקופסה מיוחדת, כמו קופסאות אתרוג עשויות כסף, או לפחות קופסאות יפות ומהודרות. הכל בכדי שהאתרוג לא ייפגם. 

ומה עושים איתו לאחר החג? מכינים ממנו ריבה, או משלבים במתכונים שונים. חג שמח.

קופסאות אתרוג מהודרות מבית הצורפים, צילום צחי קינשטיין
קופסאות אתרוג מהודרות מבית הצורפים, צילום צחי קינשטיין