אלו זמני כניסת ויציאת השבת הקרובה ברחבי הארץ, פרשת שמות, שתחול בתאריך העברי כא' טבת תשע"ט. בירושלים תיכנס השעה ב-16:08 ותצא ב-17:24, בתל אביב 16:22 ו-17:25, בחיפה 16:11 ו-17:23 ובבאר שבע 16:26 ו-17:27.

פרשת השבוע - פרשת שמות

שמות הוא ספרו של משה רבנו. מיום הולדתו, הצלתו, גדילתו בבית פרעה, בריחתו אל מדין וישיבתו בה כרועה צאן, דרך התגלותו ושיגורו למצרים לגאול את עמו, יציאת מצרים וסיפור הנהגתו את העם במשך 40 שנה, ועד מותו בטרם נכנס ארצה. תמצית חייו.



"וילך איש מבית לוי וייקח את בת לוי", ככה מספרת התורה על הולדתו של משה. אביו ואמו נישאו והולידו ילדים. והוא משה, הילד השלישי שלהם.
 

להבדיל מכל אותם גיבורים במיתולוגיות זרות, המיוחסים ל"בני אלים", ולהבדיל ממייסדי האמונות שבאו אחריו, שגם להם מייחסים לידה בלתי אנושית, התורה מבליטה שהמהות של משה היא תולדה של תהליך טבעי ואנושי, של אדם שצומח מלמטה למעלה ולא להפך, ושמשימת חייו היא להשליט במאמציו ובכישרונותיו את התורה על החיים.
 
בפסוק אחד מלמדת התורה כי גדולת משה אינה נובעת מייחוסו וכי אין התורה נקנית בירושה (זאת למרות גדולתו של עמרם, אבי משה), אלא בעבודה עצמית של האדם שגדל במידותיו.
 
***
 
ופרט נוסף חשוב בתולדות משה: הוא גדל והתחנך בבית פרעה. למה דווקא כך כיוונה ההשגחה העליונה? בספרו "אוזניים לתורה" מסביר הרב שלום סורוצקין זצ"ל כי כוונת התורה להראות כי עצת ה' היא תקום. פרעה גוזר להשליך ילדים ליאור ולהטביע כל זכר ביהודים, והנה מגלגל ה' את האירועים באופן שמושיעם של ישראל מתחנך בבית פרעה והמושיעה של מושיעם הינה בת פרעה, ומבית זה הוא יוצא אל אחיו ונעשה לגואלם.
 
האבן עזרא מוסיף ביאור מעניין: אילו משה היה גדל ומתחנך בבית יהודי יחד עם אחיו המשועבדים, הרי תכונות נפשו היו "גלותיות" ולא היה מסוגל למעשים הדורשים אומץ לב כמו למשל להרוג מצרי המענה יהודי וכן לגעור ביהודי רשע המכה את אחיו, ובוודאי לא להגן בעצמו על בנות יתרו שנעשקו על ידי רועי מדין. המניע שלו הוא חוש הצדק הטבוע בנפשו, אך ללא החינוך המלכותי שקיבל בבית פרעה היה מתקשה משה לממש את מידותיו ואת שלטון הצדק.
 
עוד מוסיף האבן עזרא: "אילו היה גדל בין אחים ויכירהו מנעוריו, לא היו יראים ממנו כי יחשבוהו לאחד מהם" (בבחינת אין נביא בעירו). לפי ההסבר הפסיכולוגי הזה אלו הרגילים לאדם אינם יכולים לכבדו במלוא שיעור קומתו שכן הוא אחד מהם, ואין הם מוכנים לקבל מרותו. לא כן המנהיג הבא ממרחקים.
 
חינוכו בבית פרעה חישל את ניצני מנהיגותו של משה מחד, אך לא פגם ברדיפתו אחר הצדק ומלחמתו בעוולות מאידך. וכך יכול היה להשליט את חוש החסד הן בראותו מצרי מכה יהודי, הן כשיהודי רשע מכה יהודי אחר והן כאשר גויים ממדין מתאנים להרע לבנות נוכריות, והוא יחיד וזר במקום.
 
צדק הינו חד־סטרי - בין יהודים לבין עצמם או בין יהודי לנוכרי. זהו קצה המזלג של ילדות משה, ובהמשך ספר שמות נתוודע אל גדולתו.

שבת שלום מבית 'מעריב אונליין'.