אחד הסיפורים המעוררים עניין במיוחד בהגדה של פסח הוא הסיפור על התכנסות חמישה תנאים בבני ברק. "מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע... שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה". מפגש תנאים מפורסמים זה איננו מוזכר בתלמוד. התנאים המשתתפים, מגדולי חכמי התלמוד, גם לא עסקו בענייני הלכה. הם סיפרו ביציאת מצרים. עובדה המוסיפה אופי ייחודי לסיפור.
סדרי פסח קהילתיים וציבוריים בצל מלחמת חרבות ברזל
פרשת מצורע - שבת הגדול | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הצדיק רבי אריה ליב אלתר, האדמו"ר השני לשושלת גור הידוע בשם ספרו על התורה "שפת אמת", מסביר בפירושו על חג הפסח את הסיפור באופן מקורי, נועז. שפת אמת אומר שהתכנסות התנאים בבני ברק לא אירעה בכלל בליל חג הפסח. "ואינו רחוק לומר כי מעשה בני ברק היה בלילה אחרת, שהיו מספרין אותה לילה ביציאת מצרים עד אור הבוקר, דאי לאו הכי קשה פשיטא".
שפת אמת טוען כי אם התנאים ישבו בבני ברק בליל פסח, מה החידוש שסיפרו ביציאת מצרים? פשיטא, ודאי שבליל פסח ידברו על יציאת מצרים. אלא, לדעתו של שפת אמת, החידוש הוא שהתנאים דיברו־סיפרו ביציאת מצרים בלילה רגיל, באמצע השנה.
אסמכתה מבריקה לחידוש הזה מביא נכדו של שפת אמת, האדמו"ר מגור רבי שמחה בונים (אביו של האדמו"ר מגור הנוכחי) הידוע בשם ספרו "לב שמחה". הוא מציין כי בין אלו שהתכנסו בבני ברק היה רבי אליעזר. אותו רבי אליעזר שאמר ומצוטט בגמרא (בבלי, מסכת סוכה כ"ז) "משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהם ברגל".
מקום מגוריו של רבי אליעזר היה בלוד. אם פסל את היציאה מהבית ברגל, כיצד הגיע לבני ברק בפסח? נראה שגם רוב התנאים המוזכרים כנוכחים בבני ברק, לא היו תושבי בני ברק, וההתכנסות המרתקת הזאת אכן התקיימה בלילה רגיל. בין חוקרים רווחת הערכה שההתכנסות הזאת בבני ברק הייתה חשאית, והתנאים זומנו להשתתף בה במטרה לדון במרד נגד הרומאים. כנראה היה ויכוח אם לתמוך במרד ולצאת בפומבי בהצהרת תמיכה בבר כוכבא.
ההגדה של פסח היא עתיקת יומין. קטעים מתוכנה מצוטטים בתלמוד. התעלומה הגדולה היא שלא ידוע שמו של מחבר ההגדה וזהותו נשארה אלמונית. פלא נוסף הנוגע לתוכן ההגדה הוא שלא מופיע בה שמו של משה רבנו (שמו מוזכר פעם אחת כחלק מפסוק שמצוטט בהגדה). מדהים ומפתיע. האיש שהנהיג את עם ישראל לצאת בחיפזון לחירות משעבוד מצרים, אירוע שיצר את ליל הפסח, האיש שצעד בראש העם בקריעת ים סוף, שהוריד את שני לוחות הברית בהר סיני - שמו לא מוזכר בהגדת פסח.
הרי בכל אירוע היסטורי מכונן נהוג לציין ולהאדיר את שמו של המנהיג שבמרכז האירוע. אז איך זה שמחבר ההגדה התעלם לגמרי מדמותו של משה רבנו, שהיה זה שהוציא את עם ישראל ממצרים? במקורות מוזכר הסבר שמובא בשמו של הגאון מווילנה, הגר"א. מחבר ההגדה לא הזכיר את שמו של משה רבנו כי אם אכן היה מזכיר, כל ההגדה הייתה סיפורו של משה רבנו. מחבר ההגדה פשוט רצה לתעד ולהנציח כי ה' יתברך הוא זה שהוציא את ישראל ממצרים, כלומר לעגן את האמונה באלהים.
לדעתי, המחבר גם חשש שפולחן אישיות לדמות של מנהיג, והתרפסות בפני אישיות מרכזית אחת, צופנים התפתחויות שמאיימות על חירות האדם. לכן, הוא לא רצה לכלול בהגדה אפילו רמז למצב המנוגד לחירות - שהיא סמל ומהות חג הפסח.