"אחרי מות שני בני אהרון" (ויקרא ט"ז-ב')
בימי ספירת העומר שהם גם ימי האבל על פטירת תלמידי רבי עקיבא, קוראים אנו בפרשתנו על מות שני בני אהרון ביום חנוכת המשכן.
בעם ישראל אירעו שני מאורעות שהם מסד לבניין האומה. מתן תורה ובניין בית המקדש. לפלא הוא שתלמידי רבי עקיבא מתו בימי ההכנה למתן תורה ובני אהרון, נדב ואביהו, ביום חנוכת המשכן. למה נגזרו גזירות דווקא בימי שמחתנו?
המגיד מדובנה (ר' יעקב קרנץ, מגדולי הדרשנים במז' אירופה במאה ה 18) הסביר במשל:
מעשה במלך שהחליט לבנות עיר בירה מפוארת. עם סיום הבנייה שאל את יועציו "האם חסר דבר בעיר זו? "כן", ענו לו, "על מנת שתהיה מושלמת יש לבנות בית חולים מפואר שבראשו יעמוד גדול הרופאים בעולם".
כך עשה. בנה בית חולים ומנהלו היה הרופא הטוב בעולם. לאחר זמן קצר דווח על חולה קשה שהגיע ומיד נקרא הרופא לטפל בו. אכן טיפל בו במסירות אך מצבו התדרדר עד שנפטר.
הייתה זו אכזבה גדולה והרופא נקרא אל המלך להסביר את פשר המחדל. הסביר לו הרופא: "כשראיתי את קבלת הפנים שערכו לי נחרדתי. לחולה הראשון לא נשקפה סכנה אבל חששתי שההמונים יאמרו כי יש לנו בית חולים משוכלל ורופא כה מומחה, אז ירשו לעצמם הנתינים לזלזל בהוראות הרופאים ובשמירת כללי הבריאות, יאכלו מאכלים מזיקים ויסמכו עלי שאחלצם מכל חולי. ואני יודע שכח הרפואה מוגבל ואין לה פתרון לכל מחלה.
לכן שמחתי כשראיתי חולה זה שמצבו היה אנוש וחשוך מרפא. טפלתי בו במסירות למרות שידעתי שגורלו נחרץ כי רציתי לזעזע את הבוטחים בי ולהודיעם שאם לא ישמרו בעצמם על בריאותם עלולים הם להגיע לאותו מצב. לכן עליהם לשמור על עצמם לבל יחשפו עצמם בקלות ראש לסכנה.
קבל המלך את דבריו ושמח על תבונתו.
והנמשל - הקב"ה נתן לעמו את התורה - אוצר כלי חמדה ומגן בפני היצר הרע. אם יעמיק אדם בלימודה וישקע בסודותיה יוכל לעמוד בכל האתגרים שהחיים מציבים בפניו. אך כאן רובצת סכנה לפתחו, פן יחשוב הלומד וההוגה בתורה כי די בלימודו ואינו חייב לעמול על תיקון מידותיו. מה עשה הבורא? דווקא בימי ההכנה למתן תורה נהג במידת הדין בעשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה לומר לך: כשם שאם אין תורה אין דרך ארץ אמיתית, כך אם אין דרך ארץ אין תורה. אל לו לאדם לסמוך על כך שהוא לומד תורה בלא לתקן את מידותיו שכן זו אינה דרכה של תורה.
כך כשנבנה בית המקדש לכפר על חטאותינו, היה חשש שמא תותר הרצועה, שנטעה לחשוב שמותר לחטוא וממילא המקדש יכפר. לכן הקב"ה החיל את מידת הדין על שני בני אהרון ביום חנוכת המשכן ונוכחו כולם שעליהם להישמר מפני כל חטא ואין קרנות המזבח מצילות.